דניס ציטרונוביץ', ראש דסק איראן לשעבר במודיעין הצבאי הישראלי, בהתייחסו לעלייה במתיחות במפרץ הפרסי ולצמצום מרחב קבלת ההחלטות של ממשלת ארה"ב, סבור כי וושינגטון הגיעה לנקודה מכרעת בנוגע לאיראן ונאלצת להחליט בין הסכם פוליטי, הסרת המצור הימי או קבלת הסיכון של חזרה לעימות צבאי בקנה מידה גדול.
לדברי אנטבה, ציטרונוביץ' כתב בהערכתו את ההתפתחויות האחרונות באזור: הסלמת המתיחות בבחריין, כולל ירי טילים לעבר הממלכה, יחד עם דיווחים על תנועה אפשרית של מכליות איראניות לעבר מצר הורמוז, מראים כי העימות בין טהרן לוושינגטון מתקרב שוב לשלב קריטי.
בהתייחסו לרצונו של ממשל טראמפ להימנע מכניסה חוזרת למלחמה בקנה מידה גדול עם איראן, הוסיף: פעולותיה של טהרן והעלייה במתיחות מגבילות בהדרגה את מרחב התמרון של אמריקה ומקרבות את וושינגטון להחלטה שהיא מנסה לדחות.
ראש הדסק האיראני לשעבר בסוכנות המודיעין הצבאית של ישראל, תוך הדגשת חוסר היציבות של המצב הנוכחי במפרץ הפרסי, ראה במצור הימי כלי צבאי שמטרתו האסטרטגית צריכה להיות שינוי מדיניות איראן או לאלץ את טהרן לקבל את דרישותיה של אמריקה.
לדעתו, כלי זה נכשל עד כה בהשגת מטרתו העיקרית, שכן איראן לא הראתה כל סימן של נכונות לכניעה ובחרה בדרך השנייה בבחירתה בין נסיגה להסלמה.
ציטרונוביץ' המשיך ומנה את שלוש האפשרויות העומדות בפני וושינגטון: הגעה להסכם מדיני, הסרת המצור או ביצוע שינויים מהותיים בו ללא הסכם עם איראן, ולבסוף קבלת הסיכון של חזרה לעימות צבאי בקנה מידה גדול, תוך הדגשת כי המשך הסטטוס קוו אינו יכול להיות אופציה בת קיימא.
הוא גם הזהיר מפני הסיכון לחישוב שגוי, וכתב: "למרות שאיראן וארצות הברית אינן בהכרח רוצות מלחמה נוספת, שני הצדדים עשויים להאמין שיש להם את היכולת לשלוט בהסלמת המתיחות. העלייה בתקיפות והאפשרות לעימותים ישירים בין כוחות שתי המדינות במצרי הורמוז עלולים לדחוף את המצב למלחמה שאף צד לא רצה בה בתחילה." בכיר המודיעין הישראלי לשעבר גם ראה בפעילות הדיפלומטית המוגברת ובביקורו של עלי אל-ת'וואדי בטהרן סימן לדאגתם של המתווכים לגבי המשך המצב הנוכחי, והדגיש כי ללא השגת פריצת דרך דיפלומטית, תגדל האפשרות שהאזור יתקדם לעבר עימות צבאי נוסף.
בחלק אחר של ניתוחו, ציטרונוביץ' הצביע על המגבלות הפוליטיות של ממשלת ארה"ב, וכתב: תחילת הקונגרס החדש בינואר עשויה להקשות על מימון הנוכחות הצבאית היקרה של ארה"ב במפרץ הפרסי ולהציב מכשולים נוספים בדרך להשקת מבצע צבאי נוסף בקנה מידה גדול.
הוא גם הזהיר כי אם התוכנית המדווחת של איראן לאפשר למכליות נפט לעבור דרך מצר הורמוז תהפוך למבצעית, וושינגטון עשויה להתמודד עם החלטה שניסתה להימנע ממנה עד כה.
ראש הדסק האיראני לשעבר בסוכנות המודיעין הצבאית של ישראל, בסיום ניתוחו, תיאר את המצור הימי של ארה"ב כהצלחה אפשרית ברמה הטקטית אך כישלון ברמה האסטרטגית, והזהיר כי עיכוב וושינגטון בקבלת החלטה עלול להוביל להטלת החלטה קשה יותר בנסיבות לא נוחות יותר.
לבסוף, בהתייחסו להשלכות האפשריות של תהליך זה על ישראל, הוא הדגיש כי קיים סיכון של חזרה למלחמה אזורית רחבת היקף; מלחמה שעשויה לא להתבסס על החלטה מודעת ומתוכננת מראש, אלא כתוצאה משרשרת של הסלמות וחישובים שגויים מצד הצדדים.