תיאורו של אראצ'י על יוזמת 48 השעות של טהרן והתנאים לפתיחת מיצרי הורמוז; מדוע ארה"ב לא קיבלה את הצעת איראן?

שר החוץ האיראני, סייד עבאס אראצ'י, פירט את היוזמה הדיפלומטית של טהרן לסיים את מצב "אין מלחמה, אין שלום"; תוכנית לפיה ארה"ב תיישם את התחייבויותיה ביום הראשון ואיראן תפתח את מיצרי הורמוז ביום השני כדי להתחיל במשא ומתן. הוא אמר כי ההצעה לא זכתה לתגובה חיובית מוושינגטון, למרות נכונותה של טהרן לשנות את המועד אפילו לשעתיים. אראצ'י הדגיש גם כי עתודות האורניום של איראן, העומדות על 60 אחוזים, לא יוסרו וטהרן עדיין רוצה הסכם מתמשך ומכובד כדי למנוע הישנות של מלחמה.

תיאורו של אראצ'י על יוזמת 48 השעות של טהרן והתנאים לפתיחת מיצרי הורמוז; מדוע ארה"ב לא קיבלה את הצעת איראן?
0 minute

בראיון מפורט, סייד עבאס ארא'צ'י, שר החוץ של הרפובליקה האסלאמית של איראן, חשף את פרטי אחת היוזמות הדיפלומטיות החשובות ביותר של טהרן לסיום העימות עם ארצות הברית ולחזרה למסלול המשא ומתן; יוזמה שגובשה בתחילה כתוכנית בת שבעה ימים, אך לאחר התייעצות עם מתווכים ובמטרה להאיץ את התהליך הדיפלומטי, היא שונתה להצעה בת יומיים.

דבריו של ארא'צ'י בראיון זה מספקים תמונה ברורה יותר של חישוביה הדיפלומטיים של טהרן, התנאים לפתיחת מיצרי הורמוז, המחלוקות שנותרו עם וושינגטון, והקווים האדומים של איראן במשא ומתן פוטנציאלי. שר החוץ מדגיש כי טהרן עדיין מוכנה להסכם, אך אינה מוכנה לקבל הסכם שיוביל לחזרה על מלחמה בעתיד.

ארא'צ'י הודיע ​​גם על המשך ערוצי התיווך של קטאר ופקיסטן והבהיר כי עתודות האורניום המועשר של 60% במדינה לא יוסרו. הוא הסביר גם את הדיון בשינוי דוקטרינת הגרעין של איראן, את עמדות רוסיה וסין, את תנועותיו של בנימין נתניהו ואת חילוקי הדעות במבנה קבלת ההחלטות של ארה"ב.

תוכנית 48 השעות של איראן; אמריקה ביום הראשון, מיצרי הורמוז ביום השני

בתאר את פרטי היוזמה הדיפלומטית של איראן, אמר עראקצ'י כי טהרן הגיעה למזכר ההבנות של אסלאמאבאד לאחר משא ומתן ארוך; הסכם שלדבריו, נשיאי ארה"ב ואיראן חתמו על הטקסטים הרלוונטיים, אך הפרת וושינגטון של אחד הסעיפים החשובים בו דחפה שוב את המצב לעבר סכסוך.

לאחר שיישום מזכר ההבנות של אסלאמאבאד הפך ללא רלוונטי, איראן ניסחה את ההתחייבויות שארה"ב קיבלה עליו, יחד עם כמה דרישות חדשות, כולל הסרת סנקציות חדשות, בצורת תוכנית בת שבעה ימים.

תוכנית זו הוצגה לצד האמריקאי בתחילת אוקטובר באמצעות מתווך קטרי, ובמשך כחודשיים נמשכו חילופי המסרים וההצעות בין שני הצדדים. אראג'צ'י הסביר כי במהלך התייעצויות אלו, העלו האמריקאים גם דרישות, שאחת או שתיים מהן נוספו לתוכנית האיראנית כך שהמסגרת המוצעת תכלול את דרישות שני הצדדים.

על פי הגרסה הראשונית, ארצות הברית הייתה אמורה ליישם את התחייבויותיה בחמשת או ששת הימים הראשונים, איראן תפתח את מיצרי הורמוז ביום השישי, והמשא ומתן להגעה להסכם סופי יתחיל ביום השביעי.

עם זאת, בעצת מתווכים ובשל הזמן המוגבל עד לבחירות בארה"ב, טהרן הסכימה לדחוס את לוח הזמנים, והתוכנית בת שבעת הימים הפכה ליוזמה בת יומיים.

אראג'צ'י אמר על מנגנון ההצעה: "ביום הראשון, האמריקאים יישמו את פעולותיהם והתחייבויותיהם, וביום השני, נפתח את מיצרי הורמוז והמשא ומתן בין איראן לארצות הברית יתחיל."

הוא הדגיש כי המשא ומתן לא היה אמור להסתיים ביום השני עצמו, אלא המטרה הייתה להתחיל את השיחות באופן מיידי מבלי לשקול מועד אחרון מוגבל לסיום המשא ומתן.

שר החוץ הצהיר כי התוכנית בת היומיים עדיין על השולחן וכי איראן מוכנה להגיע להסכם, אך וושינגטון חייבת תחילה לתקן את עמדתה ולנקוט בצעדים הנדרשים לבוני אמון.

במקביל, עראקצ'י הודיע ​​על גמישותה של טהרן בנוגע לעיתוי יישום התנאים, באומרו שאם ארה"ב תרצה לשנות את זמן יישום התוכנית מיומיים ליום אחד או אפילו שעתיים, לאיראן אין בעיה עם זה; מה שחשוב הוא מילוי דרישותיה של איראן.

הוא ציין כי התוכנית המוצעת אינה כוללת רק את דרישותיה של טהרן אלא גם את דרישותיה של ארה"ב, והדגיש כי קיימת אפשרות לשיחות על אופן קביעת ויישום התנאים, אך פתיחת מיצרי הורמוז תהיה כפופה לעמידה בדרישותיה של איראן.

60% אורניום, תורת הגרעין והקווים האדומים של טהראן

בתשובה לשאלה על אפשרות של דילול או מתן פתרונות חלופיים, הדגיש ארגצ'י כי ניתן למצוא נוסחה לפתרון בעיה זו, אך לטהרן יש שני קווים אדומים ברורים: ראשית, שהחומרים הללו לא יועברו מהמדינה, ושנית, הרזרבות הקיימות ישמשו בהתאם לצרכי איראן.

בהתייחס להצעות השונות שהעלו המתווכים, אמר כי ניתן לבחון חלק מהנוסחאות הללו ולכל אחת נקודות ושיקולים חיוביים משלה.

שר החוץ הדגיש כי לא ניתן לחקור את סוגיית המאגרים הגרעיניים בנפרד ובלתי תלוי בנושאים אחרים, אלא יש להחליט בצורת חבילה כוללת ובהתחשב באינטרסים לאומיים.

עוד הזכיר כי ההחלטה הסופית בנושאים אלו מתקבלת בוועדת המשא ומתן של המועצה העליונה לביטחון לאומי, ולאחריה הנושא מאושר על ידי המועצה עצמה לעבור את ההליכים המשפטיים וקבלת ההחלטות הקשורות בו.

בחלק אחר של שיחה זו, דן אראג'י בשינוי דוקטרינת הגרעין של איראן; נושא שזכה להתייחסות רבה יותר בחוגי המומחים והמובחרים לאחר ההתקפות על מתקני הגרעין במדינה.

בהצביע על כך שלתומכים ומתנגדים לשינוי דוקטרינת הגרעין יש שניהם טיעונים משלהם, הדגיש ארגצ'י כי אין פסול בדיון בסוגיה זו בסביבת המומחים של המדינה והיא אף יכולה לסייע בהבהרת ההיבטים השונים של החלטה אסטרטגית זו.

לדבריו, התומכים בשינוי הדוקטרינה סבורים שהמסגרות הקיימות, לרבות חברות באמנה לאי-הפצת נשק גרעיני ואמצעי ההגנה של סבא"א, לא הצליחו למנוע תקיפה של מתקני הגרעין של איראן; מצד שני, לשינוי המסגרת הזו יהיו גם עלויות והשלכות חשובות על המדינה.

בתשובה לשאלה על עמדת מוסקבה ובייג'ין אמר שר החוץ כי לרוסיה ולסין יש עמדות מנוגדות בעניין זה.

בהדגיש כי לא חל שינוי בדוקטרינת הגרעין של המדינה, הבהיר אראג'י: עמדותיה הרשמיות של איראן עדיין זהות לבעבר, ויש לבחון כל החלטה אפשרית בעניין זה בהתאם לאינטרסים האסטרטגיים והעלויות של המדינה.

נתניהו והזרמים מחרחרי המלחמה; תיאורו של עראקצ'י על חילוקי הדעות בוושינגטון

שר החוץ המשיך לדון בסיבות לכך שהצעתה של איראן בת היומיים נותרה ללא מענה ובאווירה של קבלת ההחלטות בארצות הברית, ודיבר על קיומם של זרמים שונים במבנה הפוליטי וקבלת ההחלטות של וושינגטון.

הוא אמר כי ישנן דעות שונות בבית הלבן לגבי אופן ההתמודדות עם איראן; חלקם רוצים מלחמה, חלקם ממשיכים לקדם משא ומתן ולהגיע להסכם, וזרם אחר מאמין שבלי להיכנס למלחמה, ניתן לאלץ את איראן לקבל את דרישותיה של אמריקה באמצעות סנקציות ולחץ כלכלי.

בינתיים, הוא הדגיש את תפקידו של בנימין נתניהו, ראש ממשלת המשטר הציוני, ואמר: נתניהו מנסה לדחוף את אמריקה שוב למלחמה עם איראן.

בהתייחסו לכמה מהטענות שהועלו בנוגע לאפשרות של מתקפה כימית של איראן על וושינגטון, התנקשות במנהיגים והסתרת טילים מתחת לסכרים, עראקצ'י תיאר את ההצהרות הללו כחסרות בסיס ומגוחכות, ואמר כי מוזר שטענות כאלה התקבלו על ידי כמה גורמים פוליטיים אמריקאים.

הוא ציין כי טראמפ נמצא גם הוא במרחב מורכב בין עמדות אלו, והדגיש כי נשיא ארה"ב משנה את עמדותיו ללא הרף, מה שמקשה על הערכת רצינותה של וושינגטון כלפי הסכם.

שר החוץ הבהיר כי איראן לא קיבלה תגובה מארה"ב לגבי הצעתה לפני הצהרותיו האחרונות של טראמפ, והציפייה הראשונה של טהרן היא שוושינגטון תצהיר במפורש שהיא רוצה הסכם.

אראגצ'י הדגיש גם כי על מנת לחזור למשא ומתן, איראן זקוקה, בנוסף לתיקון עמדת ארה"ב, לסדרה של צעדים בוני אמון כדי להבטיח שהפעם הצד השני ייכנס ברצינות לדרך הדיפלומטית.

הוא המשיך, בנוגע לאופי ההסכם הרצוי על ידי איראן, ואמר כי מצב "אין מלחמה, אין שלום" אינו רצוי וחייב להסתיים, אך יציאה ממצב זה אינה צריכה להיעשות בכל מחיר. טהרן שואפת להסכם טוב, מכובד ומכובד; הסכם המבטיח כי לא תתרחש מלחמה שוב.

בהתייחסו לניסיון קודם של משא ומתן וסכסוך, הוא הדגיש כי איראן אינה רוצה לחתום על הסכם שיופר רק כמה חודשים לאחר מכן והמדינה תיחשף שוב למלחמה.

בהקשר זה, אמר עראקצ'י: "מה הטעם בהסכם היום שיופר שוב חודשיים לאחר מכן והמלחמה תתחדש?"

שר החוץ הדגיש גם כי הסכם דיפלומטי כרוך באופן טבעי בפשרה, אך איראן לא צריכה לעשות שום ויתורים שהצד השני יכול להציג כניצחונה.

קטאר ופקיסטן; שני ערוצי התקשורת של איראן עם ארה"ב

עראקצ'י המשיך להתייחס לתפקידן של מדינות האזור בתיווך בין טהרן לוושינגטון והודיע ​​כי קטאר ופקיסטן יישארו שני ערוצי התקשורת העיקריים של איראן עם ארה"ב.

לדבריו, שתי המדינות מעבירות מסרים והצעות מהצדדים ומתייעצות כדי למצוא דרך ביניים.

שר החוץ הדגיש כי חילופי דברים אלה הם חלק טבעי מהפעילות הדיפלומטית, ובניגוד לספקולציות מסוימות, כל נסיעה או טיסה ממדינות אזוריות לאיראן אינה בהכרח משמעותה נוכחות של מנהלי משא ומתן או העברת מסר פוליטי.

אראגצ'י ציין כי ערוצי התקשורת של טהרן עם וושינגטון מוגבלים כיום לקטאר ופקיסטן, ואמר כי איראן אינה רואה סיבה לשנות את המתווכים הקיימים, להפחית את מספרם או להוסיף מתווכים חדשים.

הוא גם הדגיש כי כל המגעים והתנועות הדיפלומטיות מתבצעים תחת פיקוח הרשויות האחראיות במדינה, ודוח מפורט של הפגישות והמסרים המוחלפים מועבר לרשויות הרלוונטיות כדי להחליט על הצעדים הבאים.

בהערכת תפקידן של מדינות האזור, אמר שר החוץ גם כי ניסיון המלחמה האחרונה הראה לממשלות האזוריות אילו השלכות יש למלחמה על ביטחונן וכלכלתן. הוא דחה את הרעיון שמדינות אזוריות רוצות להמשיך את המצור הכלכלי על איראן, והדגיש כי שלום בר-קיימא אינו יכול להיות מוגבל לחלק מהאזור וכי ביטחון ושגשוג חייבים לכלול את כל מדינות האזור.

אראגצ'י התייחס גם לניסיון של נוכחות בסיסים צבאיים זרים באזור וראה באחד הלקחים של המלחמה את הצורך של מדינות אזוריות להסתמך על יכולות פנימיות ושיתוף פעולה ביטחוני פנים-אזורי.

לבסוף, שר החוץ הדגיש כי טהרן ממשיכה ללכת בדרך הדיפלומטיה, ובתשובה לשאלה האם נטל המלחמה או המשא ומתן כבד יותר, אמר: "אנחנו אנשי דיפלומטיה ואנחנו עדיין מקווים לדיפלומטיה".

 

חדשות קשורות
sendComment