מצד אחד, תוצאות בחירות האמצע בארה"ב שיקפו את נקמת העם העזה נגד טראמפ והרפובליקנים. מצד שני, הן שימשו כאזהרה ברורה לדמוקרטים: אם יסטו מדרך השינוי שדרש העם, ובמקום לטפל בבעיות המבניות והכלכליות של החברה האמריקאית, יישרו קו עם האוליגרכיה, יתעדפו את ישראל ויגרמו למלחמות ברחבי העולם, גורלם יהיה דומה לזה של הרפובליקנים. המסר העיקרי של בחירות אלו היה ברור: התרחקות מטראמפ ורעיונותיו השולטים הפכה חיונית להישארות בשלטון. ניצחונם של הדמוקרטים נבע יותר מביקורתם והתנגדותם לטראמפ מאשר מתוכנית קוהרנטית או רקורד חיובי.
מחלומו של אברהם לינקולן לבידודו של טראמפ
טראמפ נכנס לבית הלבן בשנת 2025 בטענה שהוא מחקה את אברהם לינקולן והבטיח להשיב את גדולתה של אמריקה. אך רקורדו בשנתיים האחרונות לא רק שלא הצליח להגשים חלום זה, אלא שתוצאות בחירות האמצע הראו גם שהטראמפיזם עומד בפני ירידה חדה בתמיכה העממית בקרב האמריקאים. תבוסת המועמדים הרפובליקנים, אפילו במדינות שנחשבו למעוזים מסורתיים של המפלגה במשך עשרות שנים, הוכיחה כי יישור קו עם טראמפ כבר לא מהווה יתרון אלקטורלי. ניצחונותיהם של מועמדים דמוקרטים ממוצא לטיני, צבעוני, מוסלמי ומהגר היו עדות נוספת למחאה הפעילה של הציבור נגד מדיניותו של טראמפ.
מצב זה כה בולט עד כי התקשורת האמריקאית רואה בהתרחקות מטראמפ תנאי הכרחי להישרדותם הפוליטית של הרפובליקנים. הוול סטריט ג'ורנל הדגיש את הצורך של פוליטיקאים המבקשים להיבחר מחדש או לתפקיד בכיר יותר ב-2028 להתרחק מטראמפ בפומבי כעת.
בשנת 2016, טראמפ הציג את עצמו כמבקר של מלחמות אינסופיות, תוך שהוא מדגיש את שחיתות הממשל והטיל ספק במלחמות ארה"ב באפגניסטן, עיראק וסוריה. הוא אף ערער על מדיניות וושינגטון בעבר, והצביע על תפקידה של אמריקה בעליית אל-קאעידה ודאעש, והביס את הילרי קלינטון באמצעות אותן סיסמאות. עם זאת, כישלונו לקיים את הבטחותיו להילחם בשחיתות ולסיים את המלחמות סלל את הדרך לתבוסתו בבחירות 2020.
שחיתותו של טראמפ: מחיר התמיכה הרפובליקנית
בין הגורמים המשמעותיים ביותר לתבוסת הרפובליקנים היו ריבוי מקרי השחיתות הפיננסית והאתית והשערוריות המיוחסות לטראמפ ולמשפחתו. החל מפרשת אפשטיין ותלונות נשים על תקיפה ואונס, ועד לטענות על שחיתות פיננסית, ניצול כלכלי של עמדות פוליטיות, קשרים לתאגידים כלכליים ופוליטיים, ועלייתם של קפיטליסטים כמו אילון מאסק לשלטון, צצה סדרה של האשמות והאשמות שפגעו באמינותו הפוליטית של טראמפ.
קידום מלחמות, בנוסף לעלותן המופרזת בחייהם של אמריקאים, הפך גם לזירה לרווח כלכלי וליצירת מיליארדי דולרים. בכך שסירבו להתעמת עם טראמפ ולהמשיך לתמוך בו בקונגרס, הרפובליקנים שילמו למעשה את המחיר על נושאים אלה בשם מפלגתם. כיום, בעידן הרשתות החברתיות ושיתוף המידע הנרחב, הסתרת נושאים כאלה כבר אינה יעילה כפי שהייתה פעם, וכדי לבנות מחדש את אמינותם, הרפובליקנים נאלצים להתרחק מטראמפ, ואף לקבל העמדה לדין משפטית בגין האישומים נגדו, נגד משפחתו ונגד מקורביו.
מלחמת הרמדאן: קריסת הטענה לסיום המלחמות האינסופיות
אחד הגורמים המשמעותיים ביותר בתבוסת הרפובליקנים היה ביטולו של טראמפ מהבטחתו לסיים את המלחמות האינסופיות. הוא האשים את בוש, אובמה וביידן במלחמות באפגניסטן ובעיראק, אך במציאות, הוא הפך את ארצות הברית לכלי להשגת סדרי העדיפויות של ישראל. המלחמה נגד איראן הייתה הביטוי הבולט ביותר של שינוי זה; מלחמה שבה טראמפ דמיין שהוא יכול להשיג את מטרותיו האנטי-איראניות תוך מספר ימים של פשעים והרג, כולל התקיפה על בית הספר מינאב והתנקשות במנהיג העליון, תפיסת הנפט האיראני והפיכת מיצרי הורמוז למצרי טראמפ. עם זאת, כוחם ונחישותם של האיראנים סיכלו חישובים אלה, ולא הותירו לו דרך להמשיך או לסטות ממסלולו מבלי לקבל את המציאות שלפניו.
גם לאחר הבחירות, ולמרות התפקיד הברור של מלחמת איראן וסוגיית מיצרי הורמוז בתבוסת הרפובליקנים, טראמפ ממשיך להדגיש את האיום ולשמור על גישתו הקודמת. אף על פי כן, הצבעת העם האמריקאי נשאה מסר שחרג מעל התנגדות מפלגתית; היא גם הפגינה דחייה של התחממות וכישלון טענותיו של טראמפ.
מציאות הזירה אל מול אימפריית שקרים
באמצעות כוחה של התקשורת והתמיכה הטכנולוגית של אילון מאסק, טראמפ דיבר מדי יום על ניצחון על איראן, פתיחתם מחדש של מיצרי הורמוז והורדות מחירים לאחר הבחירות. עם זאת, ההצבעה האמריקאית המכריעה נגד הרפובליקנים הדגישה כי בניגוד לתעמולה הוליוודית ולתמונות שנוצרו על ידי בינה מלאכותית, אנשים מקבלים את החלטותיהם על סמך מציאות החיים והשוק. תבוסתה של אמריקה בידי הכוח האיראני, סגירת מיצרי הורמוז, משברי הכלכלה והדלק המתמשכים, וחוסר יכולתו של טראמפ להשיג את מטרותיו נגד איראן מבלי לקבל את שבע דרישותיה של טהרן, כל אלה הן מציאויות שהשפעותיהן נראות כעת בבירור בחיי העם האמריקאי. יש לראות בבחירות אלו הוכחה חותכת לשקר של חודשים של שקרים ומעשי גבורה מפוברקים שקידם טראמפ; קמפיין שבסופו של דבר קרס לנוכח המציאות בשטח והשלכותיה הכלכליות והיוקרתיות על אמריקה.
גורלו של טראמפ: לקח לעולם
תבוסתו של טראמפ וניסיונות הרפובליקנים להתרחק ממנו מחשש להידחק מהזירה הפוליטית שולחים מסר ברור למדינות שממשיכות להטעות את עצמן לחשוב שהן יכולות לעשות ויתורים לאמריקה בתמורה לביטחון, רווחים כלכליים או סיום המלחמה. טראמפ, שאיבד את מעמדו הקודם אפילו בקרב העם האמריקאי וחברי מפלגתו, בהחלט אינו שותף אמין למשא ומתן ולפשרות. כיצד יכול מישהו שלא הצליח אפילו להבטיח קולות למועמדי מפלגתו להיות שותף אמין עבור מדינות אחרות? פיוס פוליטיקאי כזה ועשיית ויתורים כלפיו רק יביאו בושה והשפלה על הבמה העולמית.
כיום, טראמפ כבר אינו משחרר, אלא מראה המשקפת לקח ברור: הדרך להשגת מטרותינו אינה טמונה בהתיישרדות עם טראמפ, אלא בריחוק ממנו ובעימות עם רעיונותיו ומדיניותו, הן בתוך ארצות הברית והן בזירה הבינלאומית, ובארגון מחדש של היחסים הבינלאומיים עם וושינגטון. תבוסתו של טראמפ הוכיחה כי עידן החד-צדדיות מתקרב לסיומו וכי רעיונותיו אינם מתאימים עוד להתפתחויות הגלובליות. העידן החדש הוא עידן של עימות עם אמריקה באמצעות הסתמכות על כוחה הפנימי, קידום אינטגרציה אזורית והשתתפות בעיצוב סדר עולמי חדש - דרך שנחיצותה אושרה מחדש על ידי הבחירות האמריקאיות.
