זה נאמר בנאום שנשא נאדרי ביום שני במהלך אספת הפרלמנט ה-12 של בריקס בניו דלהי, בירת הודו, תחת הכותרת "חוסן: תפקידם החיוני של הפרלמנטים בחיזוק החוסן המוסדי לעתיד טוב יותר".
הוא פתח את נאומו לראשי משלחות הפרלמנט ולנציגי הפרלמנטים של המדינות החברות המשתתפות בהודאה לפרלמנט ההודי, לממשלה ולעם, ובמיוחד לאום בירלה, יו"ר הלוק סבהא, על אירוח האירוע. הוא הדגיש כי הרפובליקה האסלאמית של איראן מייחסת חשיבות רבה לקשריה ההיסטוריים והתרבותיים עם הודו.
בנוגע למושג החוסן, הסביר ראש המשלחת האיראנית כי מלחמה, סנקציות חד-צדדיות, לחץ כלכלי ואיומים המכוונים לתשתיות חיוניות הוכיחו כי חוסן הוא חלק בלתי נפרד מהריבונות הלאומית והעצמאות הפוליטית.
הוא טען כי המתקפה הצבאית הציונית-אמריקאית על איראן מהווה פגיעה חמורה בשלום ובביטחון האזוריים והבינלאומיים, וסותרת את עקרונות מגילת האו"ם בנוגע לאיסור השימוש בכוח ולכיבוד הריבונות והשלמות הטריטוריאלית של מדינות. הוא הצביע על חללי בית הספר מינאב, אולם הספורט למרד וחתונה בקוהיסטאק, כמו גם על הנזק שנגרם למרכזים רפואיים ולמשפחות הרבות המתמודדות עם תוצאות המלחמה, והדגיש כי העם האיראני לא ישכח את סבלם של הקורבנות.
נאדרי הסביר כי חוסן פירושו המשך פעילות בתי החולים, חינוך ילדים ומתן שירותים ציבוריים, והדגיש כי העם האיראני אינו מבקש לשלוט באחרים וגם לא יסכים להיות נשלט על ידם. הוא הוסיף כי איראן אינה רוצה מלחמה, אך אינה מבלבלת שלום עם כניעה, והיא לא תתפשר על זכויותיה הקבועות בתמורה להבטחות שאינן מגובות בערבויות. הוא הדגיש כי היחסים עם איראן צריכים להתבסס על כבוד, עמידה בהתחייבויות ונטישה של איומים ותכתיבים.
באשר למצרי הורמוז וחשיבותם האסטרטגית, אמר כי ההתקפות הבלתי חוקיות על איראן והמלחמה הכפויה היו בין הגורמים העיקריים שהובילו לבעיה במצר, וכי הסרת שורש הגורם להגבלות תאפשר שחזור מלא של ביטחון הספנות. הוא הדגיש כי יש להשיג את ביטחון נתיב המים האסטרטגי הזה באמצעות דיאלוג, בניית אמון ושיתוף פעולה בין מדינות החוף, ולא באמצעות כוחות חיצוניים המערערים את היציבות באזור שמסביב.
ראש המשלחת הפרלמנטרית האיראנית קרא לחיזוק החוסן הבינלאומי, להבטיח שביטחון של מדינה אחת לא יושג על חשבון אחרת, שהסחר העולמי לא יהיה בן ערובה ליריבויות פוליטיות, ושסנקציות, איומים וכוח לא ישמשו כדי לכפות את רצון האומות.
הוא גם הדגיש את הצורך של קבוצת BRICS לתרגם אינטרסים משותפים להתחייבויות מחייבות מבחינה משפטית, מנגנוני יישום ותוצאות מוחשיות. הוא הדגיש את התפקיד המכריע של הפרלמנטים בתמיכה משפטית בשיתוף פעולה בין-ממשלתי, הסרת מכשולים פנימיים והבטחת המשכיות ההתחייבויות המשותפות.
הוא התייחס למבנה האומות המאוחדות ומועצת הביטחון, וקרא לרפורמה ולנקיטת צעדים משפטיים משותפים כדי להתמודד עם סנקציות חד-צדדיות והשפעותיהן האקס-טריטוריאליות. הוא ציין כי אין להגביל את הדיונים על התרחקות מהדולר לביקורת על חולשות המערכת הפיננסית הבינלאומית.
הוא הדגיש עוד את הצורך לחזק את העצמאות התפעולית של בנק הפיתוח החדש של בריקס, תוך הבטחה שהחלטותיו יתבססו על משימת הפיתוח שלו, הערכות מקצועיות וכללים שקופים, ללא לחץ פוליטי.
בדברי הסיכום שלו, הסביר נאדרי כי הצעות אלו נופלות במסגרת אסטרטגיה משותפת לשיפור העצמאות הכלכלית, החוסן המסחרי, שיתוף הפעולה האזורי ורפורמה בממשל הגלובלי. הוא הדגיש את הצורך במערכת בינלאומית שבה שלטון החוק, שיתוף הפעולה והרצון הקולקטיבי של האומות גוברים על כוח ותכתיבים חד-צדדיים.
המשלחת הפרלמנטרית האיראנית, בראשות אחמד נאדרי וכללה את עבאס מוקתדאעי, יו"ר קבוצת הידידות הפרלמנטרית איראן-הודו, ועלי חדדי, סגן יו"ר הקבוצה, נסעה לניו דלהי כדי להשתתף באסיפה הפרלמנטרית ה-12 של בריקס. קבוצת בריקס כוללת 11 מדינות: ברזיל, רוסיה, הודו, סין, דרום אפריקה, איראן, מצרים, אתיופיה, איחוד האמירויות הערביות, ערב הסעודית וארגנטינה.
