הפקודה הנחרצת של המפקד העליון לכוחות המזוינים לתגובה מיידית ללא מגבלות גיאוגרפיות, יחד עם אזהרת המפקדים הצבאיים, המשך המהלכים הדיפלומטיים ובחינת האפשרות הצבאית בוושינגטון, קבעה סדר חדש להתפתחויות.
הפקודה הנחרצת של מנהיג המהפכה; תגובה מיידית ללא מגבלות גיאוגרפיות
בפגישה עם המפקדים הבכירים של הכוחות המזוינים, איתאללה סייד מוג'טבה חמינאי, המפקד העליון, שקל את המוכנות הקרבית המושכלת להתעמת עם אויבים בכוח כדרישה להרתעה מרבית, והורה שכל רמה וסוג של איום יטופלו בתגובה מיידית ויעילה ללא מגבלות גיאוגרפיות.
הוא הדגיש כי אם יתחדשו התקפות צבאיות או טרור מצד אויבים, הכוחות המזוינים והאומה האיראנית יקבעו את הזמן והתנאים לסיום הסכסוך.
חיזוק ארכיטקטורת המודיעין הצבאי, העמקת ההגנה המקומית בתחומי הדוקטרינה והטקטיקות, פיתוח טכנולוגיות הגנה וביטחון חדשות, חיזוק המורל של הכוחות ועדכון בנק המטרות תוך התחשבות בנכסים החומריים והבלתי מוחשיים של האויב האמריקאי-ציוני היו מוקדים נוספים בפקודותיו של המפקד העליון.
מנהיג המהפכה גם ראה בתמיכה הלאומית בכוחות המזוינים ובנוכחות של שמונה חודשים של העם בשטח עמודי תווך של הרתעה והמשך ההגנה המקודשת בת שמונה השנים, והדגיש את חשיבות אחדות חזית ההתנגדות בעיצוב הסדר הפוליטי והביטחוני החדש של מערב אסיה.
אזהרה ממפקדים צבאיים; לא נחכה לפעולת האויב
מייג'ור גנרל עבדאללהי, ראש מטה הכוחות המזוינים, הודיע כי תנועות האויב והכנותיו יעברו מעקב בכל יכולת המודיעין ובנק המטרות יעודכן.
הוא הדגיש כי בכל פעם שיאושרו סימנים לפעולה עוינת מצד האויב, הכוחות המזוינים לא ימתינו לצד השני שייזום פעולה כדי לבחור את זמן ושיטת התגובה, ותגובת איראן תהיה מיידית, יעילה וללא מגבלות גיאוגרפיות.
דובר הצבא הזהיר גם את ארצות הברית כי כל הרפתקה חדשה תתמודד עם הרחבת הגיאוגרפיה של המלחמה.
עראקצ'י: אנו מוכנים לכל תרחישי המלחמה
בראיון לאל-ג'זירה, שר החוץ סייד עבאס עראקצ'י הודיע כי איראן אינה שוללת כל אפשרות של מלחמה ומוכנה לכל התרחישים.
הוא הדגיש כי הכוחות המזוינים של איראן נמצאים ברמת המוכנות הגבוהה ביותר, וציין כי הם מעדכנים את יכולות הנשק שלהם, מבטלים חולשות ובודקים כלי נשק חדשים.
עראקצ'י אמר גם כי עדיין יש דרך ארוכה לעבור עד ששיתוף הפעולה עם הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית יחזור לשגרה, וכי איראן מחויבת להתחייבויותיה במסגרת אמנת אי-הפצת נשק גרעיני.
הוא קרא להפסקת אש בכל החזיתות, כולל בלבנון, והודיע על הצעת קטאר לצמצם את תקופת יישום הצעת איראן מחמישה ימים ליומיים.
שבעה תנאים; מיצרי הורמוז וזכויות גרעיניות שאינן ניתנות למשא ומתן
מוחסן רזאאי, מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי, הסביר את עמדות איראן במשא ומתן והודיע כי טהרן התנתה את פתיחת מיצרי הורמוז ואת תחילת השיחות הישירות עם ארצות הברית ביישום מלא של שבעת התנאים.
הוא הדגיש כי ניהול המסדרון המשותף של מיצרי הורמוז על ידי הרפובליקה האסלאמית של איראן נקבע, וכל התנועה דרך נתיב מים זה מתבצעת תחת פיקוח איראני.
לדבריו, אימות וערבויות יישום מפורטות, קבלת התחייבויות וכספים במזומן ושינוי התנהגותה המעשית של ארה"ב הם בין הדרישות לכניסה לשלבים הבאים.
רזאאי התייחס גם לזכויותיה החוקיות של איראן במסגרת אמנת ה-NPT והודיע כי איראן נהנית מ-22 זכויות משפטיות שלא מומשו עד כה עקב חבלה. הוא הוסיף כי כל עוד איראן חברה באמנה, היא תדרוש את כל זכויותיה; עם זאת, המשך החברות במקרה של מלחמות עתידיות אפשריות אינו ודאי.
מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי הבהיר כי איראן לא תיסוג מזכויותיה וכי אם ארה"ב לא תישא באחריות לתוקפנות ולנזקים שנגרמו, ההשלכות על ביטחון מדינות אחרות יהיו משמעותיות גם כן. הוא הדגיש כי המטרה העיקרית היא לסיים את המלחמה באופן שאף מדינה לא תעז לפלוש לאיראן בעתיד.
שינוי טון והמשך ההתייעצויות הדיפלומטיות של וושינגטון
מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי הודיע גם על קבלת מכתב מסגן נשיא ארה"ב, ג'יי.די. ואנס, ואמר כי קרא את המכתב אך טרם הגיב לו.
הוא ראה בשינוי הטון הבולט מצד האמריקאי סימן לביסוס הניצחון והסמכותי של האומה האיראנית ואמר כי מאחר שהצד השני לא דן בתוכן המכתב, לא יגיב על פרטיו לעת עתה.
בהתייחסו לתגובות האמריקאיות החדשות לתנאי איראן, אמר רזאיי כי עמדות הצד השני התבהרו מבעבר וישנם סימנים של נכונות לקבל את שבעת התנאים; עם זאת, טהרן ממשיכה להדגיש את היישום המעשי של תנאים אלה.
לדבריו, בתגובה הראשונית של ארה"ב נעשה ניסיון להתאים כמה תנאים ולהעלות סוגיות הקשורות לצעדים הבאים, דבר שנתקל בתגובת איראן כי עמדות וושינגטון אינן משכנעות.
וושינגטון חלוקה בדעתה בנוגע לשיחות או חזרה למלחמה
לפי אקסיוס, מזכיר ההגנה פיט הגסט ומזכיר המדינה מרקו רוביו פסימיים לגבי הגעה להסכם ותומכים בהמשך הלחץ הצבאי. לעומת זאת, סגן נשיא טראמפ, ג'יי.די. ואנס, סטיב ויטאקר וג'ארד קושנר, רוצים לחדש את המשא ומתן.
גם שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט, קרא לטראמפ לא למהר לחזור למלחמה ככל שהלחץ הכלכלי נמשך.
אקסיוס דיווח גם כי בנימין נתניהו וטראמפ דנים בהשקת מתקפה צבאית משותפת נגד איראן מיד לאחר בחירות האמצע ביום שלישי.
בינתיים, הוול סטריט ג'ורנל דיווח כי טראמפ ונתניהו קיימו שיחת טלפון בשבת, כאשר וושינגטון מתכוננת לתקיפות אפשריות נגד איראן.
רוביו: אנו מעדיפים דיפלומטיה, אך האפשרות הצבאית נותרה
מרקו רוביו הודיע כי ארצות הברית מעדיפה לפעול בדרכי שלום נגד איראן, אך אם טראמפ יחליט לנקוט בפעולה צבאית, לוושינגטון יש את היכולת ליישם אותה.
הוא גם התייעץ עם שרי החוץ של טורקיה וערב הסעודית בשולי פגישת ה-G20 בנוגע לשיחות איראן-ארה"ב ולהתפתחויות האזוריות, והדגיש את חיזוק שיתוף הפעולה הדו-צדדי.
טראמפ גם טען בהצהרות מצד אחד כי המשא ומתן מתקדם כשורה, אך כינה את הצד האיראני כלא אמין, ומצד שני, בתגובה לאפשרות חזרה למלחמה, אמר כי לא ידון בנושא זה מול התקשורת.
הוא גם סירב לתת תשובה ברורה בתגובה לשאלה בנוגע לאפשרות לפתוח שוב במלחמה.
טענותיו של טראמפ בנוגע לכוחה הצבאי של איראן ולמתקני הגרעין שלה
נשיא ארה"ב טען כי השבית כמעט את כל הציוד הצבאי של איראן וחלק גדול מיכולות הייצור של המדינה והרס את התשתית הגרעינית שלה.
טראמפ אמר גם כי הם עדיין צריכים להגיע לאתר או שניים נוספים, וטען כי ניתן לבצע מבצע כזה תוך 10 דקות. הוא הזכיר גם את הר קלנג ואמר כי יש לטפל גם במתקן זה.
בפוסט נוסף ברשת Truth Social, טראמפ, בהתייחסו להוראת משמרות המהפכה להכין את הכוחות המזוינים להתקפות אפשריות חדשות, טען כי יכולותיה הימיות והגרעיניות של איראן הושמדו וחיזבאללה נחלש.
תגובתו של עראקצ'י לקנצלר גרמניה; לא יהיו עוד קווים אדומים
בתגובה להצהרותיו של קנצלר גרמניה פרידריך מרץ, סייד עבאס עראקצ'י נזכר כי כאשר ארה"ב והמשטר הציוני החלו בתקיפות אוויריות על איראן בשנה שעברה, הוא בירך על ההתקפות ואמר: "הם עושים את העבודה המלוכלכת של אירופה".
בהתייחסו להודאתה של מרץ כי חברות וצרכנים אירופאים עולים יותר מ-100 מיליארד יורו עקב עליית מחירי האנרגיה בשמונת החודשים האחרונים, הדגיש עראקצ'י כי לא ניתן להשוות נתון זה למכה ההרסנית שהנחיתו הכוחות המזוינים האיראניים על התוקפים.
שר החוץ האיראני סיכם באזהרה: "לא יהיו עוד קווים אדומים".
נזק של 15 מיליארד דולר לתשתיות צבאיות אמריקאיות
הוול סטריט ג'ורנל, שציטט תמונות לוויין חדשות, דיווח כי 274 מתקנים ותשתיות צבאיות אמריקאיות בשבע מדינות באזור ניזוקו על ידי מתקפות טילים ומל"טים איראניים. הנזק הכולל מוערך בכ-15 מיליארד דולר.
על פי הדיווח, צבא ארה"ב הסיג חלק מכוחותיו מבסיסים כוויתיים והפנטגון שוקל להעביר חלק מהבסיסים לאזורים מרוחקים יותר מאיראן. גורמים אמריקאים נותרו מודאגים לגבי שמירת חלק מהטילים המתקדמים של איראן לסבב לחימה הבא.
השלכות כלכליות של המלחמה; עליית מחירי הדלק בארה"ב ובאירופה
ההשלכות הכלכליות של המלחמה נגד איראן הפכו לאחת הסוגיות החשובות באווירה הפוליטית והאלקטורלית של ארה"ב ואירופה.
עבדול-סייד, המועמד הדמוקרטי בבחירות בארה"ב, מתח ביקורת על מדיניותו של טראמפ ואמר כי המלחמה עם איראן גרמה לעלייה במחירי הבנזין והדלק, ומלחמת המכסים של ממשלת ארה"ב עם קנדה גם הקשתה על התנאים הכלכליים.
הוא הדגיש גם כי העלאת נושא דתו ואמונותיו האישיות בקמפיין הבחירות מסיטה את תשומת הלב הציבורית מבעיות כלכליות אמיתיות ומקושי הגישה של אנשים לשירותי בריאות.
טריטה פרסי: יכולותיה של איראן גדלו במהלך המלחמה
טריטה פרסי, סגן נשיא מכון קווינסי, הצהירה, בהתייחסה לנתונים הקשורים להתפתחויות צבאיות, כי בניגוד לטענת ממשלת ארה"ב על היחלשות יכולותיה של איראן, טהרן הצליחה להנחית מכות חזקות יותר למרחקים ארוכים יותר ובדיוק רב יותר על ידי המשך המלחמה.
הוא ראה בהתפתחויות אלו אישור להערכתו כי איראן, לפחות מאז העימות ביוני בשנה שעברה, הצליחה להסתגל לתנאים החדשים מהר יותר מארצות הברית והמשטר הציוני.
