עם סיום ספירת הקולות בבחירות לפרלמנט בישראל, חלוקת המושבים הכוללת בין הסיעות הפוליטיות נותרה ללא שינוי: הקואליציה של בנימין נתניהו השיגה 53 מושבים, גוש האופוזיציה בראשות גדי איזנקוט זכה ב-48 מושבים, והמפלגות הערביות גרפו יחד 19 מושבים. אף אחת משתי הקואליציות העיקריות לא הגיעה לרף הנדרש להקמת ממשלה בכוחות עצמה.
**שינויים במספר המושבים ללא שינוי במפה הפוליטית**
על פי הדיווחים על תוצאות הבחירות, ספירת המעטפות המיוחדות לא שינתה את חלוקת המושבים הכוללת בין שלושת הגושים הפוליטיים העיקריים, אם כי חל שינוי במשקלן של מפלגות בודדות בתוך גושים אלה.
הפרלמנט הישראלי מונה 120 מושבים, והקמת ממשלה דורשת את תמיכתם של לפחות 61 חברים. על בסיס התמונה הנוכחית, לקואליציה של נתניהו חסרים שמונה מושבים להשגת רוב, בעוד שלגוש האופוזיציה חסרים 13 מושבים. עם סך של 19 מושבים, המפלגות הערביות עשויות למלא תפקיד משמעותי במשא ומתן הפוליטי; עם זאת, אופי שיתוף הפעולה שלהן עם סיעות אחרות יהיה תלוי בהסכמים שיירקמו לאחר הבחירות.
על מי יטיל הרצוג את מלאכת הרכבת הממשלה?
בהתאם להליך הפוליטי בישראל, הנשיא יצחק הרצוג יטיל על מועמד מסוים את המשימה להרכיב ממשלה, וזאת לאחר השלמת ההליכים הרשמיים והתייעצויות עם נציגי המפלגות. על מועמד זה להבטיח תמיכה מספקת בפרלמנט; אחרת, ייתכנו ניסיונות נוספים להרכבת ממשלה – או לחלופין, אפשרות לקיום בחירות חדשות.
על פי דיווחים שפורסמו ביום חמישי, הסתיימה ספירת המעטפות המיוחדות, אם כי התוצאות הרשמיות הסופיות יוכרזו בשלב מאוחר יותר.
לפיכך, חלוקת המושבים בפרלמנט אינה קובעת עדיין את הרכב הממשלה העתידית. התייעצויות בין המפלגות – ובפרט בנוגע לאפשרות לשיתוף פעולה עם סיעות שמחוץ לשני הגושים העיקריים – ישחקו תפקיד מכריע בעיצוב המסלול הפוליטי של ישראל.
ספירת הקולות בבחירות לכנסת ה-26 הגיעה לשלביה האחרונים, כאשר התוצאות שפורסמו מצביעות על יתרון לגוש של בנימין נתניהו. עם זאת, אף אחד משני המחנות המרכזיים לא השיג בכוחות עצמו את הרוב הדרוש להרכבת ממשלה.
על פי דיווחים בתקשורת הישראלית מה-30 באוקטובר, המחנה של נתניהו השיג 53 מושבים, בעוד שגוש "השינוי" – בהובלת גדי איזנקוט – זכה ב-48 מושבים. הרשימות הערביות גרפו יחד 19 מושבים. הרכבת ממשלה דורשת לפחות 61 מתוך 120 המושבים בכנסת; אי לכך, תוצאות הבחירות כשלעצמן אינן מכתיבות את הדרך להקמת הממשלה.
אי-וודאות סביב הרכבת הממשלה ומחלוקות בנוגע לטוהר הבחירות
תוצאות הבחירות לוו בחילוקי דעות פוליטיים הנוגעים להליך ההצבעה, לצד טענות בדבר אי-סדרים אפשריים. בעוד שוועדת הבחירות המרכזית של "המשטר הציוני" דחתה טענות על התנהלות פסולה מאורגנת, אייזנקוט מתח ביקורת על מה שהוא מכנה ניסיונות להשפיע באופן בלתי חוקי על דעת הקהל ולעכב את פרסום התוצאות.
יצחק הרצוג, נשיא "המשטר הציוני", הצהיר כי הוא עוקב אחר בחינת הסוגיות שהועלו; הוא קרא לבדוק את הראיות ולנקוט צעדים משפטיים נגד כל מי שפעל שלא כדין. דברים אלה נאמרים בעת שתוצאות הבחירות טרם מסמנות את סיומם של העימותים הפוליטיים, או את תחילתו המוחלטת של תהליך הרכבת הממשלה.
נתניהו ואייזנקוט בעימות סביב הגישה כלפי איראן
על רקע המתיחות הפוליטית המתמשכת, התגלע חילוקי דעות בין נתניהו לבין אייזנקוט בנוגע למערכת היחסים בין הדרג המדיני לדרג הצבאי בתהליכי קבלת החלטות הנוגעים לאיראן.
ישראל כ"ץ, שר הביטחון של "המשטר הציוני", מתח ביקורת על דבריו של אייזנקוט – אשר הדגיש את הצורך של ראשי מערכת הביטחון לשמור על סמכות קבלת החלטות עצמאית, חופשית מלחצים פוליטיים – וציין כי הצבא יממש את ההחלטות שתקבל ההנהגה המדינית המוסמכת.
כ"ץ הכחיש את קיומו של קרע כלשהו בין הדרג הצבאי לדרג המדיני בנושא איראן, וביטל את טענותיו של יריבו של נתניהו כבלתי מציאותיות. מנגד, לאחר פרסום התוצאות הראשוניות, התייחס אייזנקוט לנתניהו כעומד בראש ממשלת מעבר, ושב והדגיש את הצורך להגן על עצמאותם של גופי הביטחון מפני לחצים פוליטיים. כך, הבחירות לכנסת לא רק קבעו את חלוקת המושבים בפרלמנט, אלא גם הציפו מחלוקות סביב הרכבת הממשלה, טוהר הליך הבחירות, והגישה לקבלת החלטות בנוגע לאיראן. מכיוון שאף אחד משני המחנות העיקריים לא השיג רוב מוחלט, הרכבה הסופי של הממשלה יהיה תלוי במשא ומתן שלאחר הבחירות ובהסכמים פוליטיים.
התוצאות העדכניות מהבחירות לפרלמנט בישראל מצביעות על קיפאון פוליטי מתמשך ועל אתגרים משמעותיים בהרכבת ממשלה חדשה. על פי ספירת הקולות, הקואליציה בראשות ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו השיגה 53 מתוך 120 המושבים בכנסת – מספר שאינו מספיק להשגת רוב פרלמנטרי.
מנגד, המפלגות המתנגדות לנתניהו, יחד עם המפלגות הערביות, זכו במשותף ב-67 מושבים; עם זאת, אין בכך כדי להעיד בהכרח על כך שמפלגות אלו הגיעו להסכמה על הקמת ממשלה משותפת.
תוצאות ראשוניות, שפורסמו לאחר ספירת 88.62% מהקולות, הצביעו על התייצבות בחלוקת המושבים. על פי נתונים אלה, מפלגת הליכוד בראשות נתניהו זכתה ב-26 מושבים, בעוד שמפלגת "יש עתיד" השיגה 21 מושבים. "הרשימה המשותפת" ומפלגת "כחול לבן" זכו כל אחת ב-12 מושבים, ואילו "הרשימה הערבית המאוחדת" (רע"מ) השיגה שבעה מושבים.
על פי הדיווחים, שיעור ההצבעה הגיע ל-77.7% – הרמה הגבוהה ביותר מזה למעלה משני עשורים, ועלייה בהשוואה לבחירות שנערכו בשנת 2022.
ניסיונו של נתניהו לצרף את האופוזיציה; שני תרחישים העומדים בפני ישראל
ככל שהתמונה הפוליטית בכנסת מתבהרת, המאבק המרכזי עבר לשלב ההתייעצויות לקראת הרכבת ממשלה. דיווחים המסתמכים על מקורות בתוך מפלגת הליכוד מצביעים על כך שנתניהו ומקורביו מנסים לשכנע אחת ממפלגות האופוזיציה להצטרף לממשלה שהוא מבקש להקים.
במקביל, מחלוקות פנימיות במחנה האופוזיציה – ובפרט התחרות על תפקיד יו"ר הכנסת ועל חלוקת הכוח – עלולות לסבך את הדרך להסכמה. על פי הדיווחים, נפתלי בנט ואביגדור ליברמן הם דמויות מפתח, ששאיפותיהם המנוגדות למעמד פוליטי ולתפקידים עשויות להשפיע על לכידות האופוזיציה.
על פי הערכות של גורמים בליכוד, עומדים בפנינו שני תרחישים: האחד – אחת ממפלגות האופוזיציה מצטרפת לקואליציה של נתניהו, ובכך סוללת את הדרך להקמת ממשלה; השני – הסיעות הפוליטיות אינן מצליחות להגיע להסכמה, מה שמוביל לאפשרות של בחירות חדשות.
תרחישים אלה נותר בגדר השערה בלבד; התוצאה הסופית תלויה בהתפתחויות בהתייעצויות הפוליטיות המתנהלות כעת, וביכולתן של המפלגות לגבש קואליציה הנהנית מרוב פרלמנטרי.
מחנה האופוזיציה פועל להחלפת יו"ר הכנסת
במקביל, המפלגות המתנגדות לנתניהו פועלות לתיאום פנימי, תוך שימוש בכוחן המשותף (מספר המנדטים שצברו) במטרה לשנות את הנהגת הפרלמנט. על פי הדיווחים, החלפתו של יו"ר הכנסת המכהן, אמיר אוחנה, מהווה יעד מרכזי במאמצים אלה.
לפי הדיווחים, ייתכן שגם המפלגות הערביות יתמכו במועמד האופוזיציה לתפקיד יו"ר הכנסת – אם כי שיתוף פעולה מסוג זה אינו מעיד בהכרח על הסכמה להקמת ממשלה משותפת. עם זאת, גם מתנגדיו של נתניהו ניצבים בפני אתגרים, בהם חילוקי דעות סביב זהות המועמד ליו"ר הכנסת, חלוקת התפקידים, והמתווה לשיתוף פעולה בין המפלגות השונות. אי לכך, העובדה שגוש האופוזיציה – יחד עם המפלגות הערביות – מחזיק ב-67 מנדטים, אינה מבטיחה כשלעצמה את הקמתה של ממשלה חדשה.
בנוסף, הדיווחים מתייחסים להמשך ספירת הקולות ובדיקת המעטפות שטרם נספרו – ובפרט קולות המצביעים ב"מעטפות כפולות", הכוללים חיילים, נציגים דיפלומטיים בחו"ל וקבוצות נוספות. עד שייקבעו התוצאות הסופיות ויסתיימו ההתייעצויות הפוליטיות, גורלה של הממשלה העתידית בישראל יישאר לוט בערפל.
מה יקבע את גורלה של הממשלה הבאה בישראל?
לאחר סיום ספירת הקולות הרגילה בבחירות לכנסת, חלוקה לפי גושים פוליטיים מצביעה על כך שהקואליציה בהובלת הליכוד, בראשות בנימין נתניהו, השיגה 53 מנדטים. לעומת זאת, גוש האופוזיציה – בהובלת גדי איזנקוט – זכה ב-48 מנדטים, בעוד שהמפלגות הערביות השיגו 19 מנדטים.
עם זאת, כ-600,000 קולות – שהצביעו בהם באמצעות שיטת "המעטפות הכפולות" – טרם נספרו; התוצאה הסופית של הבחירות לא תיקבע עד להשלמת תהליך זה. כתוצאה מכך, חלוקת המנדטים הסופית והאפשרות להרכיב קואליציות פוליטיות תלויות בספירת קולות אלה שטרם נספרו.
המפלגות הערביות מאותתות על נכונות לשינוי שלטוני
על רקע התפתחויות אלו, ג'בארין, מנהיג "הרשימה המשותפת" בכנסת, הודיע כי סיעתו מוכנה לסייע בהחלפת ממשלתו של בנימין נתניהו.
הוא ציין כי כל כוח פוליטי המבקש להציע אלטרנטיבה אמיתית לממשל נתניהו, חייב לקיים הידברות עם הרשימה המשותפת כדי לסלול את הדרך לשינוי שכזה.
תוך מתן ביקורת על ממשלת נתניהו – ובפרט על שילובן של דמויות כגון איתמר בן-גביר ובצלאל סמוטריץ' – הדגיש ג'בארין כי מפלגתו מוכנה לשתף פעולה במטרה להביא לסיום כהונת הממשל הנוכחי.
הקולות שטרם נספרו והמשוואה להרכבת ממשלה
התוצאות הנוכחיות מראות כי אף אחד מהגושים הגדולים לא השיג, בכוחות עצמו, את הרוב הדרוש להרכבת ממשלה. בנסיבות אלו, ספירת הקולות הנותרים ועמדותיהן של מפלגות קטנות יותר עשויות להשפיע באופן משמעותי על המשא ומתן הפוליטי ועל הרכב הקואליציות שייווצרו בסופו של דבר. אף על פי ש"הרשימה המשותפת" הביעה נכונות לשתף פעולה למען שינוי שלטוני, נותר לא ברור האם עמדה זו תתורגם להסכם פוליטי ולהקמת קואליציה חלופית. התוצאה הסופית תהיה תלויה בהשלמת ספירת הקולות ובמשא ומתן אפשרי בין המפלגות. ארבעה תרחישים: קואליציה, ממשלת מיעוט, ממשלת אחדות ובחירות חדשות
אתמול, יום שלישי, הצביעו הישראלים בבחירות לכנסת ה-26 – הראשונות שנערכו מאז מבצע "מבול אל-אקצא" – והחלה ספירת הקולות.
בשעות הבוקר המוקדמות, גוש האופוזיציה, בהנהגת גדי איזנקוט, הוביל על פני הקואליציה של ראש הממשלה המכהן, בנימין נתניהו. עם זאת, התמונה השתנתה בהמשך; על פי הנתונים העדכניים ביותר שפורסמו בכלי התקשורת העבריים – לאחר ספירת 51.8% מהקולות – המחנה של נתניהו זכה ב-55 מנדטים, גוש האופוזיציה ב-49 מנדטים, והמפלגות הערביות ב-16 מנדטים.
בעוד שתוצאות הבחירות הסופיות טרם פורסמו, ובהיעדר ניצחון מכריע לאחד המחנות, ישראל עומדת בפני ארבעה תרחישים אפשריים בימים הקרובים:
קואליציה
המפלגות יחלו במשא ומתן במטרה להגיע לרף של 61 מושבים בכנסת, המונה 120 חברים; עם זאת, השגת יעד זה נראית מורכבת.
יצחק הרצוג, נשיא המדינה, מקיים התייעצויות עם נציגי המפלגות כדי לאתר את המועמד בעל הסיכוי הגבוה ביותר להרכיב ממשלה זאת על בסיס יכולתו להשיג מספר מספק של מושבים בכנסת, ולאו דווקא על בסיס גודלה של המפלגה שזכתה במספר המושבים הרב ביותר.
במקביל, המפלגות הערביות – ובפרט הרשימה הערבית המאוחדת (רע"מ) – הביעו נכונות לשתף פעולה עם קואליציה בראשות איזנקוט; אולם, הוא ממשיך לשמור מרחק מהמפלגות הערביות, ורואה בתמיכתן "נטל אלקטורלי".
באשר לקואליציה של נתניהו, לא נראה כי קיים נתיב ברור להשגת מושבים נוספים, במיוחד לאחר שמספר מפלגות ימין קטנות יותר לא הצליחו לעבור את אחוז החסימה הנדרש לכניסה לכנסת.
כתוצאה מכך, המשא ומתן רווי סיבוכים אפשריים, שכן המפלגות מתמקדות בראש ובראשונה באינטרסים של עצמן – דינמיקה העלולה להוביל להקמת ממשלות לא יציבות.
ראוי לציין כי בעקבות הבחירות שנערכו ב-2 בנובמבר 2022, הקדיש בנימין נתניהו 58 ימים לניסיונות להרכיב את ממשלתו.
ממשלת מיעוט
אם אף גוש לא יצליח להשיג 61 מושבים, ייתכן שמועמד ינסה להרכיב ממשלה ללא רוב, תוך הסתמכות על תמיכתם של חברי כנסת אחרים – ממקרה למקרה.
בתרחיש זה, לחברי הכנסת הערבים נודע תפקיד מכריע. הרשימה הערבית המאוחדת (רע"מ), בראשות מנסור עבאס, מילאה בעבר תפקיד מפתח כאשר הצטרפה לקואליציה שכיהנה בין השנים 2021–2022, בראשותם של נפתלי בנט ויאיר לפיד.
בתוך כך, הרשימה הערבית המאוחדת הביעה נכונות לשתף פעולה עם הגוש של איזנקוט, בעוד ש"הרשימה המשותפת" הציעה לספק "רשת ביטחון" לכל ברית שתביא לסיום שלטונו של נתניהו.
טל אלוביץ', פרשן פוליטי ישראלי, ציין כי שיעור ההצבעה הגבוה בקרב הציבור הערבי מעיד על רצון עז לזכות בייצוג בכנסת. עם זאת, אייזנקוט לא גילה עניין פומבי בדיון באפשרות זו, ונתניהו הזהיר מפני הקמת ממשלה הנשענת על מפלגות ערביות לא-ציוניות.
טל אלוביץ' ציין כי הקמת ממשלת מיעוט בראשות אייזנקוט נותרה בגדר אפשרות, אם כי הדבר עשוי להשתנות בהתאם לתוצאות הבחירות הסופיות.
ממשלת אחדות
לאור רמת הקיטוב הגבוהה השוררת כיום, הקמת "ממשלת אחדות" נראית כתרחיש לא סביר; עם זאת, מבחינה תיאורטית, זהו עדיין התרחיש בעל הסבירות הגבוהה ביותר.
פרשנים פוליטיים בישראל דנו לא אחת באפשרות להקים ממשלת אחדות, שבה נתניהו יזנח את בעלי בריתו הנוכחיים ויקים קואליציה עם גדי איזנקוט – עמו הוא חולק השקפות דומות בנושאי ביטחון – תוך הותרת המפלגות הערביות מחוץ לקואליציה.
סקר שפורסם ב-16 באוקטובר העלה כי 55 אחוזים מהישראלים יעדיפו ממשלת אחדות על פני עריכת בחירות חדשות, במקרה שאף מפלגה לא תשיג רוב מכריע.
לתרחיש זה קיים תקדים: בשנת 2020, לאחר שלושה סבבי בחירות בתוך פחות משנה, הגיעו נתניהו ובני גנץ להסכם חלוקת כוח שכלל רוטציה בראשות הממשלה. אולם, שותפות זו קרסה כעבור שנה, והובילה לבחירות חדשות.
מטבע הדברים, תרחיש זה נתקל בהתנגדות עזה מצד המחנה הפוליטי היריב, הנחוש בדעתו להביא לסיום כהונתו של נתניהו.
מבוי סתום פוליטי ובחירות חדשות
אם אף מועמד לא יצליח להרכיב ממשלה הנהנית מרוב, המערכת הפוליטית בישראל תצעד לעבר בחירות חדשות – תופעה שחזרה על עצמה לא פעם בהיסטוריה הפוליטית של המדינה.
בעבר, בשל חוסר יכולתם של הפוליטיקאים להקים קואליציה יציבה, נערכו בישראל ארבע מערכות בחירות נפרדות בין אפריל 2019 למרץ 2021. על פי החוק, מועמד המקבל את המנדט מנשיא המדינה להרכבת ממשלה, זוכה ל-28 ימים להקמת קואליציה – תקופה שניתן להאריכה ב-14 ימים נוספים. כמו כן, קיימים מנגנונים פרוצדורליים נוספים שנועדו למנוע יציאה מיידית לבחירות חדשות.
עם זאת, מומחים סבורים כי מערכת בחירות זו לא תפתור את המשבר הפוליטי, ואף לא תגשר על השסעים המבניים העמוקים בתוך ישראל. מאחר שאף צד לא השיג רוב, צפויים שבועות של משא ומתן פוליטי מתיש, כאשר קיימת אפשרות ממשית לחזרה למבוי סתום פוליטי – או אף להידרדרות לסבב בחירות נוסף. **הקואליציה של נתניהו אינה משיגה רוב, עם 54 מושבים**
תוצאות ספירת יותר מ-66% מהקולות בבחירות לפרלמנט של המשטר הציוני מצביעות על כך שהקואליציה בראשות ראש הממשלה בנימין נתניהו השיגה עד כה 54 מושבים; לשם הרכבת קואליציה בעלת רוב, נדרשים לפחות 61 מושבים.
על פי דיווח של סוכנות הידיעות אירנ"א (IRNA), נתונים אלה פורסמו נכון לשעה 09:44 בבוקר לפי שעון תל אביב (11:14 בבוקר לפי שעון טהראן). בשלב זה של הספירה, המפלגות המתנגדות לנתניהו השיגו בסך הכל 48 מושבים, בעוד שהמפלגות הערביות זכו ב-18 מושבים.
חלוקת המושבים בין המפלגות
על בסיס התוצאות המוצגות בדוח, חלוקת המושבים בין המפלגות היא כדלקמן:
הליכוד, בראשות בנימין נתניהו: 27 מושבים
ישר, בראשות גדי איזנקוט: 21 מושבים
הרשימה הערבית המשותפת: 12 מושבים
ביחד, בראשות נפתלי בנט: 11 מושבים
הדמוקרטים, בראשות יאיר גולן: 8 מושבים
ישראל ביתנו, בראשות אביגדור ליברמן: 8 מושבים
יהדות התורה: 7 מושבים
עוצמה יהודית, בראשות איתמר בן גביר: 7 מושבים
ש"ס: 7 מושבים
הציונות הדתית, בראשות בצלאל סמוטריץ': 6 מושבים
רע"מ, בראשות מנסור עבאס: 6 מושבים
השגת רוב: האתגר המרכזי של נתניהו
כדי להבטיח רוב פרלמנטרי, על הקואליציה של נתניהו להשיג לפחות 61 מושבים. על פי הנתונים שפורסמו, בשלב זה של ספירת הקולות, חסרים לקואליציה שבעה מושבים כדי להגיע לרף זה.
בהתבסס על ספירת הקולות המתמשכת ועל דפוסי ההצבעה בערים שבהן הליכוד נהנה מתמיכה חזקה יותר, דוח של סוכנות הידיעות האיראנית (IRNA) מציין כי הסיכוי שהקואליציה של נתניהו תשיג רוב – לפחות בשלב זה – נראה נמוך.
עם זאת, נתונים אלה משקפים רק שלב מסוים בספירת הקולות, ואינם קובעים כשלעצמם את התוצאה הסופית של הבחירות או את הרכבה הסופי של הקואליציה העתידית. התוצאה הסופית תלויה בהשלמת ספירת הקולות ובהתפתחויות שיבואו לאחר מכן בנוגע להרכבת קואליציות פרלמנטריות.
תוצאות ראשוניות מבחירות הכנסת מצביעות על מרוץ צמוד בין המחנות הפוליטיים, ומלמדות כי הרכבת הממשלה הבאה צפויה להיות משימה מורכבת. על סמך נתונים סטטיסטיים מספירה חלקית של הקולות, הקואליציה בראשות ראש הממשלה המכהן, בנימין נתניהו, מובילה כרגע; עם זאת, אף אחד מהגושים הפוליטיים הגדולים טרם השיג את הרוב הדרוש להקמת ממשלה. על פי נתוני ועדת הבחירות המרכזית, לאחר ספירת 51.8% מהקולות, הקואליציה של נתניהו השיגה 55 מנדטים, גוש האופוזיציה מחזיק ב-49 מנדטים, והמפלגות הערביות מחזיקות ב-16 מנדטים. אלו הם נתונים ראשוניים, והרכב הכנסת הסופי ייקבע רק לאחר השלמת ספירת הקולות.
תוצאות עדכניות של הבחירות לכנסת: כמה מנדטים יש לנתניהו?
כלי תקשורת בישראל דיווחו על נתונים משתנים בשלבים שונים של ספירת הקולות. חדשות 12 דיווחו כי לאחר ספירת 50.12% מהקולות, המחנה של נתניהו מחזיק ב-56 מנדטים, בעוד שהאופוזיציה מחזיקה ב-49. העיתון "ישראל היום", בהתבסס על ספירה של כחצי מהקולות, ציין כי הקואליציה של נתניהו השיגה 55 מנדטים, לעומת 50 מנדטים לאופוזיציה.
פערים אלו מצביעים על כך שהנתונים שפורסמו נמצאים עדיין בשלב ראשוני, ואין לראות בהם את תוצאות הבחירות הסופיות. על פי דיווחים ראשוניים, שיעור ההצבעה עומד על כ-75%.
הבחירות הנוכחיות נערכו על רקע חששות ביטחוניים, סכסוכים אזוריים ושסעים פנימיים, אשר עמדו במרכז הזירה הפוליטית. למרות היתרון הראשוני של הקואליציה של נתניהו, מספר המנדטים שבידי הגוש שלו אינו מגיע לרף הנדרש להקמת ממשלה.
תפקידן של המפלגות הערביות בהרכבת הממשלה הבאה בישראל
כדי להקים ממשלה, על קואליציה להשיג תמיכה של רוב – 61 מתוך 120 המנדטים בכנסת. אם אף אחד מהגושים הפוליטיים לא ישיג רוב זה, המשא ומתן להקמת קואליציה עלול להתארך, וקיימת אף אפשרות שהמאמצים להקמת ממשלה ייכשלו לחלוטין.
בנסיבות אלו, למפלגות הערביות עשוי להיות תפקיד משמעותי במשוואה הפוליטית. על פי הדיווחים, המפלגות חד"ש, תע"ל ובל"ד התמודדו בבחירות במסגרת רשימה משותפת, בעוד שמפלגת רע"מ התמודדה בנפרד. עם זאת, היקף ההשפעה של מפלגות אלו יהיה תלוי בתוצאות הסופיות ובעמדות שינקטו במהלך ההתייעצויות הפוליטיות. לאחר ההכרזה הרשמית על התוצאות, נדרש נשיא המשטר הציוני להתייעץ עם נציגי המפלגות השונות ולהטיל על חבר כנסת את המשימה להרכיב ממשלה. מנדט זה אינו ניתן באופן אוטומטי לראש המפלגה שזכתה במספר המושבים הגדול ביותר; שכן, היכולת לגייס תמיכה מצד נציגים אחרים, במטרה להשיג רוב פרלמנטרי, היא גורם מכריע.
אם המאמצים להרכבת ממשלה לא יצלחו בתוך פרקי הזמן הקבועים בחוק, ייתכן שיהיה צורך בפיזור הכנסת ובעריכת בחירות חדשות. אי לכך, יתרונו של נתניהו בספירת הקולות הראשונית אינו מבטיח, כשלעצמו, את המשך כהונתו כראש ממשלה; גורלה של הממשלה העתידית יהיה תלוי בתוצאות הסופיות ובהסכמים הפוליטיים שיירקמו בעקבות הבחירות.
אייזנקוט: העם הצביע בעד שינוי וסיום כהונתו של נתניהו
בעקבות פרסום התוצאות הראשוניות, גדי אייזנקוט טען כי הבוחרים הצביעו בעד "שינוי" וסיום כהונתו של נתניהו. הוא הדגיש כי הוא רואה את הכניסה לסיבוב בחירות נוסף כטעות, והצהיר כי יעבוד עם שותפיו הפוליטיים כדי להקים קבינט המייצג את הקשת הרבגונית של החברה.
בפנייה לנתניהו, אייזנקוט ציין - עם נגיעה של סרקזם - כי ראש הממשלה עומד כעת בפני "רוב גדול וחזק", והוסיף כי לדעתו, אמון הציבור הדרוש בראש הממשלה חסר.
לעומת זאת, איתמר בן גביר - שר הביטחון הלאומי של ישראל ודמות ימין קיצוני בולטת במחנה נתניהו - הזהיר מפני האפשרות להקים ממשלת אחדות הכוללת את אייזנקוט.
בן גביר תיאר את הברית עם אייזנקוט כ"טעות שעם ישראל לא יסלח עליה", וקרא שוב להקמת ממשלת ימין. הוא גם הצביע על נתוני סקרים מערוץ 14, שהצביעו על כך שמחנה נתניהו הגיע לאחוז החסימה של 60 המושבים.
בינתיים, תוצאות ראשוניות מצביעות על כך שמפלגות ערביות עשויות למלא תפקיד מכריע בתהליך הקמת הממשלה. בעקבות תחזיות לפיהן מפלגות ערביות עשויות להבטיח יותר מ-18 מושבים, חבר כנסת ערבי לשעבר הקדיש תוצאה זו לעזה ולגדה המערבית.
שיעור ההצבעה הסופי דווח על 77.7 אחוזים - הרמה הגבוהה ביותר מאז 1999, על פי ועדת הבחירות המרכזית. גם בקרב הציבור הערבי דווח על השתתפות של כ-80 אחוזים. ככל שספירת הקולות נמשכת, השאלה המרכזית היא האם נתניהו יכול להגיע לאחוז החסימה של 61 המושבים על ידי הקמת קואליציה עם מפלגות ימין, או שמא יריביו יצליחו להרכיב קואליציה להקמת ממשלה חדשה.
אם אף אחד מהמחנות לא יבטיח את הרוב הדרוש, משא ומתן קואליציוני והתייעצויות עם מפלגות קטנות יותר יכריעו ככל הנראה את גורל ממשלת המשטר הציוני העתידית; בינתיים, האפשרות לבחירות חדשות נותרה תרחיש פוליטי פוטנציאלי.
