הבחירות לפרלמנט בישראל נערכו היום בתנאים שונים מכל הבחירות הקודמות. תוצאות מבצע "סופת אל-אקצא" וההתפתחויות האזוריות שבאו בעקבותיו, כולל תוקפנות חוזרת ונשנית נגד שטח איראן, סיבכו את התחרות על עתידו הפוליטי של בנימין נתניהו. בינתיים, כוחן הגובר של תנועות האופוזיציה לממשלת נתניהו, כמו גם העלייה בהשתתפות האזרחים הערבים והתפקיד האפשרי של מפלגותיהם במשוואה בת 61 המושבים, נחשבים לצירים חשובים בתחרות האלקטורלית בתקופה זו.
התחרות האלקטורלית בישראל אינה עוסקת רק בהמשך כהונתו של נתניהו כראש ממשלה, אלא קשורה גם לחילוקי דעות קשים על אופן ניהול המלחמה נגד איראן ועתיד מדיניות הביטחון של המשטר; עם זאת, התכנסות האופוזיציה בהתנגדות לנתניהו אינה בהכרח אומרת את חילוקי הדעות העקרוניים שלה עם המדיניות הצבאית של המשטר הציוני.
כמו כן, העלייה האפשרית בהשתתפות האזרחים הערבים בישראל וחיזוק מעמדן של המפלגות הערביות בכנסת עלולים להשפיע על משוואות הקמת הממשלה; במיוחד במצב שבו אף אחת מהסיעות לא תוכל להשיג רוב של 61 מושבים ללא תמיכה מספקת ממפלגות אחרות.
בחירות שונות
בהקשר זה, המצב הפוליטי בשטחים הכבושים מורכב מאוד, ולמרות שהתוצאות הסופיות והרשמיות של הבחירות טרם פורסמו, הראיות הקיימות מצביעות על כך שימים מתוחים מחכים לאווירה הפוליטית בישראל. ד"ר מסעוד אסאדאללאחי, מומחה בכיר לסוגיות מערב אסיה, בחן את המגמות הנוכחיות בזירת הבחירות בישראל בראיון ל"נורניוז". בהסבירו את מאפייני הבחירות הללו, קבע: הבחירות של תקופה זו בישראל שונות מתקופות קודמות בכמה אופנים, משום שהן נערכות במצב בו התרחשו התפתחויות משמעותיות באזור לאחר מבצע סופה אל-אקצא. במהלך תקופה זו התרחשו התפתחויות נרחבות בפלסטין ובחלקים אחרים של האזור, ונתניהו ניסה להציג התפתחויות אלו כסימן לשינוי במאזן האזורי לטובת ישראל.
עם זאת, נראה כי נרטיב זה לא הצליח לשאת איתו את החברה הישראלית כולה. חלק מהחברה מתנגד למדיניותו של נתניהו, ובמיוחד להמשך המלחמה ולניהולה. אחת הביקורות העיקריות על המתנגדים היא שנתניהו הפך את המלחמה לסוגיה הקשורה להישרדותו הפוליטית. מנקודת מבטם, המשך מצב המלחמה יכול לסייע להישרדות ממשלתו וגם להשפיע על הטיפול בתיקים המשפטיים שלו. כמובן, נושא זה הוא חלק מניתוח מתנגדי נתניהו לגבי מניעיו הפוליטיים.
פרשן יחסי ישראל המשיך: בבחירות אלה, התחרות בין נתניהו לבין קבוצת דמויות ותנועות פוליטיות המתנגדות לו זכתה לחשיבות מיוחדת. למרות הבדלים אידיאולוגיים, תנועות אלו חולקות דעה משותפת בהתנגדות להמשך כהונתו של נתניהו כראש ממשלה. הנקודה החשובה היא שלא כל מתנגדי נתניהו יכולים להיחשב ככוחות שמאלניים. לחלק מהדמויות הבולטות בתנועה זו יש גם רקע ואוריינטציה ימנית, ואינן שונות באופן מהותי מנתניהו בנושאים ביטחוניים וצבאיים. לכן, יש להבחין בין חילוקי הדעות על נתניהו באופן אישי לבין חילוקי הדעות על מדיניותה הכוללת של ישראל.
השתתפות מוגברת של ערביי ישראל
בתגובה לשאלה כיצד ניתן להסביר את הצבעת ערביי ישראל, אמר אסדאללהי: אחת הסוגיות החשובות בבחירות אלו היא רמת ההשתתפות של אזרחים ערבים ישראלים, ובמיוחד פלסטינים החיים בגבולות 1948 ונחשבים לאזרחים.
בתקופות קודמות, השתתפות הבחירות של קהילה זו הייתה נמוכה בחלק מהבחירות; חלק מהבעיה הזו נובעת מחוסר אמון במפלגות ישראליות וספקות לגבי השפעת הצבעתם. עם זאת, בתקופה זו, נראה כי חלק מהמצביעים הערבים מצאו מוטיבציה גדולה יותר להשתתף בבחירות, מתוך תפיסה שתוצאות הבחירות עלולות להשפיע על עתידו הפוליטי של משטר זה ועל מצבם שלהם.
על פי דיווחים שצצו במהלך ספירת הקולות הראשונית, ההשתתפות המוגברת של קהילה זו הייתה יכולה להגדיל את מספר המושבים של המפלגות הערביות לכ-18 עד 19 מושבים; נתון שאם יאושר סופית, היה יכול לחזק את מעמדן הפוליטי של מפלגות אלו. למעשה, עלייה כזו משמעותה שמפלגות ערביות, אם המושבים יחולקו בצפיפות בין שתי הסיעות העיקריות, עשויות למלא תפקיד מכריע יותר במשא ומתן על הקמת ממשלה.
בתגובה לשאלה מה הייתה גישת הקמפיין של נתניהו בבחירות, אמר הפרשן הלוגי: במהלך הבחירות, נתניהו קרא לתומכיו ללכת לקלפיות כדי למנוע מיריביו להקים ממשלה. הוא גם הזהיר מפני האפשרות של ממשלת אופוזיציה בתמיכת מפלגות ערביות.
מסרים אלה נאמרו במצב שבו רמת ההשתתפות של קבוצות מצביעות שונות עלולה להשפיע על ההרכב הסופי של הפרלמנט. בהמשך היום, תומכי תנועות ימין התגייסו להגדלת ההשתתפות. עם זאת, כדי להעריך במדויק את השפעת ההתפתחויות הללו, יש להתייחס לתוצאות הרשמיות ולפירוט הקולות במחוזות בחירה שונים. סטטיסטיקות ראשוניות והערכות של רשתות הטלוויזיה אינן בהכרח זהות לתוצאה הסופית.
הוא ציין: לפרלמנט הישראלי, הכנסת, יש 120 מושבים, וכדי להקים ממשלה, חיוני להשיג את תמיכתם של רוב הנציגים, כלומר, לפחות 61 מושבים. בניתוח שהוצג, מספר המושבים לקואליציה של נתניהו הוערך בכ-57 עד 58 מושבים, אך כיום הוא נע בין 53 ל-54 קולות. לכן, הוא עומד בפני מחסור במספר מושבים כדי להגיע לרוב.
במצב כזה, משא ומתן קואליציוני הופך לחשוב מאוד. מפלגות קטנות יותר ונציגים או קבוצות עצמאיות הנמצאות בעמדה מכרעת יכולים למלא תפקיד בקביעת הרכב הממשלה. מצד שני, גם מתנגדי נתניהו חייבים להיות מסוגלים להשיג תמיכה מספקת ממפלגות ונציגים שונים כדי להקים ממשלה. גם אם שני הצדדים חולקים את אותה דעה בהתנגדות או תמיכה בנתניהו, חילוקי דעות אידיאולוגיים ופוליטיים עלולים למנוע הסכם סופי. כמובן, אחד התרחישים שנדונו היה תמיכתן של מפלגות ערביות בממשלת האופוזיציה ללא השתתפות ישירה בקבינט. מימוש תרחיש כזה תלוי בהסכמות פוליטיות ובאופן שבו המפלגות מקיימות אינטראקציה ואינו יכול להיחשב ודאי.
המומחה הבינלאומי ציין: יש לציין גם כי, על פי המערכת הפוליטית הישראלית, זכייה גרידא במספר המושבים הרב ביותר על ידי מפלגה לבדה אינה מבטיחה את ראשות הממשלה; היכולת להקים קואליציה ולמשוך את התמיכה הנדרשת בפרלמנט חשובה גם היא. כמובן, בסופו של דבר, עד שהתוצאות הרשמיות יפורסמו ותהליך הקמת הקואליציות יתבהר, לא ניתן להגיב בוודאות על גורל הממשלה העתידית.
האם עזיבתו של נתניהו את השלטון תשנה את איראן?
בתשובה לשאלה זו, מה ההבדל עבור הרפובליקה האסלאמית של איראן אם נתניהו יישאר בשלטון או יפרוש? אסאדאללהי הסביר: כדי לענות על שאלה זו, יש להבחין בין חילוקי הדעות האישיים והפוליטיים של מנהיגי ישראל לבין המשך האסטרטגיות הביטחוניות והצבאיות של המשטר. בהקשר של איראן, לא ניתן להניח שעזיבתו של נתניהו תביא בהכרח לשינוי מהותי במדיניות הישראלית. לחלק מיריביו יש גם רקע צבאי ועמדות ביטחוניות קיצוניות, והם עשויים להמשיך לנקוט בגישה עימותית כלפי איראן, גישה שנדונה בדיונים על מלחמות לבנון קודמות ופעולות צבאיות ישראליות לאחר מכן.
ההבדל שמציינים מתנגדי נתניהו נוגע יותר לאופן שבו הוא מנהל את המלחמה ולקבלת החלטות אסטרטגיות. הם טוענים שנתניהו שילב שיקולי הישרדות פוליטית בהחלטות צבאיות; לעומת זאת, הם אומרים שניהול מלחמה צריך להתבסס על הערכות ביטחוניות ואסטרטגיות. עם זאת, טענות כאלה אינן משמעותן כשלעצמן שינוי במדיניות היסודית של ישראל כלפי איראן. כדי להעריך זאת, יש לבחון את העמדות הרשמיות, ההחלטות המעשיות והתפקוד של הקבינט הבא.
מצד שני, לשינוי ראש הממשלה יכולות להיות השלכות פוליטיות ופסיכולוגיות. אם מישהו שביסס את עצמו כדמות מרכזית בביטחון ישראל מאבד את כוחו, הדבר עלול להשפיע על האקלים הפוליטי הפנימי של ישראל ועל התפיסה הציבורית לגבי תפקודו.
אסאדאללהי סיכם: "מנקודת מבט צבאית וביטחונית, לא ניתן להסיק שאיומים הדדיים או חילוקי דעות אסטרטגיים בין איראן לישראל ייעלמו רק על ידי עזיבתו של ראש ממשלה."
