ההצעה של 5,000 דולר לכל אמריקאי מבוגר, בתנאי שהרפובליקנים ישמרו על השליטה בקונגרס, אינה רק הבטחה כלכלית, אלא עסקה פוליטית פשוטה: אם המפלגה שלי תישאר בשלטון, אתה מקבל את הכסף. רויטרס העריכה את העלות הפוטנציאלית של התוכנית בכ-1.2 טריליון דולר בתוספת ריבית, ודיווחים מצביעים על חילוקי דעות אפילו בתוך המפלגה הרפובליקנית עצמה בנוגע להשלכותיה.
הסיפור לא נגמר שם. ממשל טראמפ גם הודיע על חלוקת צ'קים של ביטוח בריאות בסך 500 דולר לפני בחירות האמצע, כאשר חלק ניכר מתשלומים אלה מופנה למדינות יציבות מבחינה פוליטית, מה שעורר ביקורת על יעילות הצעד בבחירות.
בישראל, נתניהו ושר האוצר שלו הפחיתו את מס הדלק בחצי שקל, מה שהוריד את מחיר הדלק מ-8.27 ל-7.77 שקלים, רגע לפני בחירות ה-27 באוקטובר. הפחתה זו הגיעה לאחר שהועלו חששות לגבי חוקיות המהלך זמן קצר לפני הבחירות, ועלותו לקופת המדינה מוערכת בכ-150 מיליון שקלים לחודש.
הבעיה כאן טמונה בהתנהגותם של בעלי הכוח, אשר, ככל שהבחירות מתקרבות, הופכים כספי ציבור, מחירי בנזין ומשאבים ציבוריים לאמצעי לשמירה על אחיזתם בשלטון.
מלחמה ששולמה על ידי העם.
אבל מאחורי תצוגות הבחירות הללו מסתתרת מציאות רחבה הרבה יותר: המלחמה האמריקאית-ישראלית נגד איראן לא רק השפיעה על שדה הקרב, אלא גם גרמה לשיבוש משמעותי באנרגיה, בסחר, בתחבורה ובכלכלה העולמית.
מיצרי הורמוז, אשר לפני המלחמה נשא כמעט חמישית מזרימת הנפט והגז בעולם, הפך לאחת מנקודות החנק האנרגטיות הרגישות ביותר בעולם. אפילו עם חידוש חלק מייצוא הנפט, עלויות הלוגיסטיקה והביטוח המשיכו לעלות. רויטרס דיווחה כי תעריפי מכליות הנפט בכמה נתיבים במפרץ הפרסי הגיעו לכ-1.2 מיליון דולר ליום, לעומת כ-30,000 דולר.
ההשלכות של נתונים אלה ברורות לציבור: דלק יקר יותר, תחבורה יקרה יותר, ייצור יקר יותר, ובסופו של דבר, סחורות ושירותים יקרים יותר.
השפעות המשבר לא נעלמו מעיניו בארצות הברית. אמון הצרכנים צנח לרמתו הנמוכה ביותר מזה כמעט שתים עשרה וחצי שנים בספטמבר, ועליית מחירי האנרגיה, הסולר, המזון והדיור הגבירה עוד יותר את הפסימיות הציבורית.
לכן, מלחמה שכביכול נפתחה באמתלה של מתן ביטחון והפגנת כוח ניצבת כעת בפני שאלה נפוצה מאוד בקרב חלק מהחברה האמריקאית: מדוע הבית הלבן משלם על החלטותיו מכיסו?
כאשר מלחמה הופכת ליציאה בבחירות
טראמפ ניצב בפני מחיר כבד שלא ניתן להסוות באמצעות סיסמאות קמפיין. סקר של רויטרס/איפסוס בספטמבר הראה כי דירוג התמיכה בו עומד על 32%, הנמוך ביותר בקריירה הפוליטית שלו. רק 17% אישרו את טיפולו ביוקר המחיה הגבוה, בעוד ש-34% תמכו בשיגור תקיפות נגד איראן.
נתונים אלה מראים כי מלחמה עם איראן הפכה לסוגיה כלכלית ופוליטית פנימית ישירה עבור וושינגטון. מחירי האנרגיה המאמירים ויוקר המחיה הגבוה החריפו את חוסר שביעות הרצון הציבורי, וטראמפ עצמו הודה ב-30 בספטמבר כי "נכשל קשות" בהסבר הביצועים הכלכליים של ממשלו.
בנסיבות אלה, לא ניתן להתעלם מהפיתוי לנצל משבר חוץ נוסף כדי להימלט ממשבר פנימי. מלחמה חדשה אינה צפויה, אך לחץ צבאי מתמשך, סנקציות ואיומים נגד איראן, בעוד שהמלחמה הנוכחית כבר גרמה נזק כלכלי משמעותי, עלולים להגביר את הסיכון למתיחות מחודשת.
אותו הדבר חל על נתניהו. העלייה החדה במחירי הדלק בעקבות המלחמה עם איראן אילצה את ממשלתו לנקוט בקיצוץ מיסי הדלק כדי לרסן את הלחצים הכלכליים, צעד שהגיע רגע לפני הבחירות.
בנסיבות אלה, הסכנה העיקרית היא שאלו השואפים לשלטון, כדי לשמור על מעמדם בבחירות, ינסו להגדיל את עלות המלחמה לעם עם משבר נוסף.
מבזבוז כסף להימורים על מלחמה נוספת
אם טראמפ ונתניהו חושבים שהם יכולים למחוק את עלות המלחמה מתודעת הציבור באמצעות הבטחות כספיות, הפחתה זמנית במחירי הדלק או הסלמה באיומים צבאיים, הם יתמודדו עם מציאות קשה הרבה יותר.
מלחמה אינה רק כמה טילים ותקיפה צבאית; משמעותה שיבושים בסחר, פרמיות ביטוח ועלויות משלוח גבוהות יותר, זינוק במחירי האנרגיה, לחץ על תעשיות, עלויות תחבורה מוגברות וגל אינפלציה המשפיע על חייהם של מיליונים. אפילו כאשר יצוא הנפט מהמזרח התיכון הגיע לרמות שלפני המלחמה בימים מסוימים בספטמבר, בעיות לוגיסטיות וביטחוניות שמרו על מחירי האנרגיה גבוהים.
אם שתי מעצמות מחרחרות המלחמה הללו היו פותחות במלחמה נוספת נגד איראן כדי להימלט מתבוסה פוליטית ומחוסר שביעות רצון פנימי, איראן לא הייתה הקורבן הראשון היחיד. שוק האנרגיה, הכלכלה העולמית וחייהם של אזרחים אמריקאים ואירופאים היו סובלים מהלם הרסני והפסדים משמעותיים.
אבל החישובים המכריעים ביותר נעשים בטהרן. איראן הצהירה כי לא ויתרה על עקרונותיה ותנאיה, וכי לחץ צבאי, איומים וסנקציות לא ישנו עמדות אלה. אפילו דיווחים בנוגע לשיחות הורמוז מצביעים על כך שטהרן ראתה את הסרת האיום הצבאי, סיום הסנקציות והפיצויים כתנאים הכרחיים.
לכן, עבור טראמפ ונתניהו, הנושא אינו רק הבחירות, אלא התמודדות עם תוצאות המדיניות שגררה את הכלכלה, האנרגיה וחיי העם למלחמה. הוצאות סכומים עצומים עשויות לעלות לכותרות הבחירות, הורדת מחירי הדלק עשויה להקל על הלחץ לכמה שבועות, ואיומים צבאיים עשויים לעורר התלהבות לכמה שעות; אך שום דבר מזה לא יכול לשנות את המציאות בשטח.
אם בחירות יהפכו לשוק הצבעה ומלחמה תהפוך לאמצעי להתחמקות מאחריות, אז מה שמוקרב הוא לא רק אמינותם של בעלי הכוח; אלא גם המשמעות האמיתית של קול העם והביטחון הכלכלי של מיליוני אנשים נמצאים בסכנה.
