פחות מחודש לפני הבחירות בישראל המתוכננות ל-27 באוקטובר, סדרה של התפתחויות ביטחוניות, תקשורתיות ודיפלומטיות יצרו נרטיב מרכזי שבמרכזו בנימין נתניהו, האיום האיראני ותפקידה של אבו דאבי. לדברי כתב בולט בעיתון הישראלי "הארץ", נרטיב זה הוא חלק מכריע בתוכנית בחירות מורכבת ביותר, שתוכננה ובוצעה בתיאום בין צוותו של נתניהו למוחמד בן זאיד. סיפור זה, שהוצג על ידי הכתב בראיון לכתב הוול סטריט ג'ורנל, חושף כי הירידה בפופולריות של הקואליציה של נתניהו בסקרי דעת הקהל גרמה לצוות הקמפיין של ראש ממשלת ישראל לתכנן תרחיש המדגיש את האיום הביטחוני הממשמש ובא ומציג אותו כמגן החזק ביותר של ישראל. לדברי כתב "הארץ", התוכנית נדונה בשתי פגישות בתל אביב ובדובאי ב-2 וב-11 בספטמבר, ובסופו של דבר קיבלה את אישורם של נתניהו ושל נשיא איחוד האמירויות הערביות, מוחמד בן זאיד. עיתוי האירועים שלאחר מכן, כולל ביקורו של נתניהו באבו דאבי ותוכן המסרים הביטחוניים האחרונים של ראש ממשלת ישראל, מצביע על כך שדיווחו של העיתונאי הישראלי מבוסס על מידע אמין שעליו נבנה קמפיין הבחירות של נתניהו.
בחירות בהן נתניהו מתמודד עם קשיים: סקרים אחרונים מראים כי מרוץ הבחירות בישראל נותר צמוד, כאשר אף גוש לא משיג רוב של 61 מושבים במדדים רבים. בסקר האחרון שנערך על ידי מכון כאן ופורסם ב-28 בספטמבר, מפלגתו של גדי אייזנקוט, ישר, זכתה ב-23 מושבים, ומפלגת הליכוד של נתניהו זכתה ב-21, בעוד שסך המושבים הכולל של שני הגושים העיקריים הוערך ב-52 מושבים. באותו סקר, 39% העדיפו את נתניהו ו-38% העדיפו את אייזנקוט לראשות הממשלה. ימים קודם לכן, סקר שערך עיתון מעריב הראה כי הליכוד זכה ב-18 מושבים ויש עתיד ב-22, בעוד שמספר המושבים הכולל של הקואליציה של נתניהו הוערך ב-49. רויטרס, בניתוח הבחירות שלה מ-29 בספטמבר, ציינה כי הסקרים הצביעו באופן כללי על ירידה משמעותית במספר המושבים של הליכוד, וכי נתניהו התמקד שוב בתדמיתו כ"מגן ישראל" בקמפיין שלו נגד איומים אזוריים. בנסיבות אלה, הדגשת איום חיצוני עשויה להיות חשובה במיוחד לקמפיין של ראש ממשלת ישראל, במיוחד מכיוון שהבחירות ב-27 באוקטובר הן הבחירות הארציות הראשונות בישראל מאז הפיגוע ב-7 באוקטובר 2013. אחריותו של נתניהו לפיגוע זה והמחדלים הביטחוניים שתפסו את ישראל לא מוכנה לנוכח פיגועי חמאס נותרו נושא מרכזי בתחרות הפוליטית.
אבו דאבי: הקשר האזורי בזירה: בהקשר זה, ביקורו המפתיע של נתניהו באבו דאבי מקבל משמעות גדולה אף יותר. על פי ההודעה הרשמית של איחוד האמירויות הערביות, הביקור התקיים בהזמנתו של מוחמד בן זאיד, והשיחות התמקדו ביחסים הדו-צדדיים ובהתפתחויות אזוריות, בדגש מיוחד על איראן. רויטרס דיווחה כי הפגישה בין נתניהו לבן זאיד נמשכה כשש שעות. חשיבותו של ביקור זה לאסטרטגיית הבחירות של נתניהו טמונה בעובדה שבמקביל לדיון באפשרות של מתקפה עוינת לפני הבחירות בתוך ישראל, נתניהו דן בו זמנית באיראן, בתנועת החות'ים בתימן ובסוגיות ביטחון אזוריות מחוץ לישראל בבירתה של אחת משותפותיה האזוריות הקרובות ביותר. לפיכך, איום שיכול היה להיחשב כמסר בחירות בלבד בתוך ישראל הפך לסוגיה אזורית בולטת בהקשר של אבו דאבי.
מנקודת מבט זו, תפקידה של איחוד האמירויות הערביות בחיזוק תרחיש זה אינו מוגבל לאירוח פגישה דיפלומטית בלבד. במקום זאת, במהלך מחושב ומורכב מטבעו זה, אבו דאבי הופכת לזרז ל"תמיכה אזורית" ברטוריקה הביטחונית של נתניהו, רטוריקה שראש ממשלת ישראל זקוק לה נואשות כדי להשפיע על הבחירות ב-27 באוקטובר. ביקור זה לווה בגל דיווחים על נוכחות נציגים ממדינות ערב בפגישותיו של נתניהו. כלי התקשורת הישראליים דיווחו בתחילה כי נציגים מסעודיה, ירדן, מרוקו ומדינות נוספות באזור נכחו, וחלק מהדיווחים אף ציינו כי היקף הפגישות הללו יהיה רחב יותר.
מקורות דיווחו כי השיחות התמקדו באיראן, באיום שמציבים החות'ים התימנים ובתיאום ביטחוני. אולם טענה זו נדחתה במהרה. גורם סעודי בכיר הודיע כי אף גורם סעודי לא נפגש עם נתניהו במהלך ביקורו באיחוד האמירויות הערביות. גם העיתון הישראלי "ידיעות אחרונות" עדכן את הדיווח הראשוני שלו, וקבע כי אינו יכול לאשר את קיום הפגישה. גם ירדן הכחישה כי נציגה השתתף בה. עם זאת, הכחשות אלה אינן משנות עובדה מכרעת: בשעות הראשונות לאחר פרסום הידיעה, עלתה בתקשורת תמונה של "תיאום ערבי-ישראלי נרחב" באבו דאבי; תמונה שגם לאחר הכחשות חלקיות, עדיין בעלת פוטנציאל להשפיע. לכן, יש להבחין בין קיום הפגישה בפועל לבין השפעת הידיעה על התקשורת. מאבו דאבי ועד לאזהרת הבחירות, תצוגות הקמפיין של נתניהו נמשכו, כולל פרסום סרטון שלו בבסיס חיל אוויר ישראלי בו הצהיר... ישנן אינדיקציות לכך שאויבי ישראל עלולים לבצע פיגועים לפני הבחירות, ונתניהו הזהיר כי "זרועה הארוכה" של ישראל תגיע לאויביה בכל עת ובכל מקום - הכל חלק מתוכנית התעמולה שלו להציג איום חיצוני מיידי. רויטרס תיארה עמדה זו כחלק ממאמצי הקמפיין של נתניהו לבנות מחדש את תדמיתו הביטחונית. הצהרותיו ופעולותיו החוזרות ונשנות של נתניהו בעניין זה הניעו את יריבו בבחירות, יאיר לפיד, לבקש תדרוך ביטחוני בנושא. לשכת נתניהו הודיעה אמש כי עדכן את לפיד בהערכות הסבירות לפיגועים לפני הבחירות. רצף האירועים ראוי לציון: נתניהו ובן זאיד מנסחים תוכנית בחירות משותפת בספטמבר; ביקורו של נתניהו באבו דאבי בהזמנתו של בן זאיד; ההתמקדות באיראן; הדיווחים הראשוניים על נוכחות נציגי מדינות ערב, ולאחר מכן הכחשות חלקיות; אזהרת נתניהו מפני פיגוע לפני הבחירות; ולבסוף, הגשת תדרוך ביטחוני למנהיג האופוזיציה. על ידי שילוב גורם זר במשוואת הבחירות הפנימית בישראל, נתניהו טשטש את הגבול בין דיפלומטיה אזורית לתחרות אלקטורלית, בעוד שאבו דאבי חשפה את עצמה להשלכות ביטחוניות ופוליטיות בגין תפקיד זה. תגובתה הרשמית של טהרן מדגימה כי עלויות אלו אינן רק היפותטיות. בעקבות ביקורו של נתניהו באיחוד האמירויות הערביות, גינה משרד החוץ האיראני את הביקור והזהיר מפני "ההשלכות החמורות" של נוכחות ישראל באזור, וקרא למדינות האזור להיזהר מהשלכות נוכחות זו ולא לאפשר שימוש בשטחיהן לפעילויות מערערות יציבות. בכך, נתניהו לא רק הכניס שותף אזורי לקמפיין הבחירות שלו, אלא גם קשר חלק מאמינות הקמפיין הביטחוני שלו לפעילות זרה - צעד שעלול לגרום לשני הצדדים עלויות החורגות מעבר לחישובים האלקטורליים אם התגובות האזוריות יתגברו.
אירועים אלה מדגימים כי ערב הבחירות ב-27 באוקטובר, נתניהו זקוק נואשות לבנות מחדש את תדמיתו הביטחונית כדי להציל את עתידו הפוליטי, ואבו דאבי הפכה לאחת הזירות החשובות ביותר למאמץ זה. ראש ממשלת ישראל הנוכחי לא הסתמך אך ורק על היכולות הפנימיות של קמפיין הבחירות שלו כדי לשמור על מעמדו הפוליטי, אלא גם הכניס שחקן זר למשוואה האלקטורלית - צעד מסוכן שחושף הן את אמינותו האלקטורלית של נתניהו והן את מעמדה האזורי של איחוד האמירויות הערביות למחירים בלתי צפויים.
