בהיעדר רבים מהכישורים הנדרשים לניצחון רפובליקני בבחירות אמצע הקדנציה לקונגרס, כלי התקשורת המערביים שוב מייצרים טירוף תקשורתי על ידי הכרזה על פריסת נושאת המטוסים USS תאודור רוזוולט לאזור. העיתון "היל" דיווח כי הספינה יצאה מסן דייגו ונמצאת בדרכה לאזור. כלי תקשורת אלה מנסים להציג את פריסתה של רוזוולט כהדגמה של כוח אמריקאי, ואף כהקדמה לפעולה צבאית אם איראן לא תיכנע או אם לחץ כלכלי יצליח לערער את האחדות הלאומית ואת כוחו של העם. עם זאת, גורלן של פריסות ימיות קודמות של ארה"ב וטקטיקות התעמולה החדשות של טראמפ מצביעות על מציאות שונה: הירידה ההדרגתית ביעילות תצוגות הכוח הימיות של ארה"ב. לעומת זאת, התעקשותן של הרשויות הצבאיות והפוליטיות של טהרן על תגובה תקיפה לכל טעות בחישוב, וסירובן לפתוח מחדש את מיצרי הורמוז עד שיתקיים תנאיה של איראן, מדגימים את רצינותה של טהרן בכך שהיא לא נכנעת ללחץ ולאיומים.
סודות שנחשפו על ידי ספינות אמריקאיות
בעוד שהאמריקאים מנסים להציג את פריסת נושאת המטוסים USS תיאודור רוזוולט כצעד משמעותי והוכחה לחומרת מעשיהם נגד איראן, בהתבסס על שתי אפשרויות: קל וקשה, גורלן של ספינות קודמות חושף אמיתות שחורגות מהפגנת כוח זו.
לאחר חודשים של תמיכה בפעולות צבאיות אמריקאיות במערב אסיה, נושאת המטוסים USS ג'ורג' ה.וו. בוש, עם כ-4,800 אנשי צוות על סיפונה, הגיעה ליד האי התיירותי פוקט בתאילנד, שם ישהה צוותה מספר ימים. לפני כן, נושאת המטוסים USS אברהם לינקולן עגנה במשך חמישה ימים בנמל לאם צ'באנג במזרח תאילנד, עם כ-5,000 מלחים ונחתים על סיפונה. ספינות אלה, אותן טראמפ מתאר ככלי החזק ביותר להשמדת אויבים, לא רק שלא הצליחו להשיג תוצאות מכריעות במלחמה נגד איראן, אלא גם נאלצו לסגת על ידי טילים ומל"טים איראניים; אפילו מנהיגי צבא ארה"ב דיברו על חוסר התוחלת שלהן. יתר על כן, החדשות שדלפו מספינות אלה הפכו לשערורייה צבאית ומוסרית גדולה עבור צבא ארה"ב - שערורייה שאפילו נוכחותם הנינוחה בתאילנד לא יכלה להסתיר. נושאת המטוסים רוזוולט נמצאת כעת בדרכה לאזור, אך האליטה של חיל הים האמריקאי לא הפגינה את החוסן הדרוש כנגד הכוח האיראני וייתכן שגם היא תתמודד עם גורלו של רוזוולט, במיוחד לאור הישגיה האחרונים של איראן בשיקום כוחה הצבאי.
שיאים וסימנים למשבר במבנה הצבאי האמריקאי
הבית הלבן נותר אשלייתי לגבי כוחו הצבאי, אך השינויים הפתאומיים שביצע מזכיר ההגנה היגס במבנה הצבא האמריקאי מצביעים על שינוי החורג מהישגים צבאיים גרידא. כלל מלחמה הוא שמנהיגים צבאיים, במיוחד בעיצומו של סכסוך, אינם מוחלפים אם הם משיגים תוצאות מוחשיות; שינויים גורפים מתרחשים בדרך כלל בעקבות תבוסות מוחצות או חוסר ציות נרחב.
דיווחים מתוך הפנטגון מצביעים על כך שהיעדים הצבאיים של המדינה נגד איראן לא הושגו, וכי מלאי הנשק המצטמצם והנזק לבסיסים אמריקאים באזור הסלימו למשבר אסטרטגי. יתר על כן, התנגדותם של כמה מנהיגים צבאיים להמשך המלחמה נגד איראן, בשל העלויות המופרזות וחוסר היכולת להשיג ניצחון, היא אינדיקציה נוספת למשבר זה. השינויים הגורפים של היגס, יחד עם שאיפותיו האישיות להדיח דמויות בולטות מסוימות, עשויים להעיד על עומק המשבר בצבא ארה"ב. בנסיבות אלה, שליחת רוזוולט נראית יותר כהפגנת כוח, שעשויה לבשר פרק חדש בשערוריית הצבא האמריקאי, מאשר הישג אמיתי.
צבא שכבר לא מביא שלום
בכירי הבית הלבן, מטראמפ וואנס ועד למזכיר האוצר והגסת', מנסים לחזור על נרטיב של הישגים באמצעות מילות מפתח כמו "השמדת איראן" ו"מיליארדי חביות נפט העוברות דרך מצר הורמוז". אבל השוק לא מגיב לנרטיבים כאלה; הוא מגיב למציאות בשטח. מחירי הנפט, הבנזין והסולר המאמירים מראים שתצוגות צבאיות אינן מסוגלות עוד להשיב את השלום למרקם הכלכלי והחברתי האמריקאי כפי שעשו בעבר.
בעבר, תצוגה של כוח צבאי אמריקאי, החל מהכיבושים של אפגניסטן ועיראק ועד למלחמה בלוב, השפיעה עמוקות על הכלכלה ועל תפיסת העולם של הציבור האמריקאי. כיום, לעומת זאת, כלי זה איבד חלק ניכר מיעילותו הקודמת. חוסר שביעות רצון נרחב מתפקודו של טראמפ, עליית מחירים, קריסת השווקים הפיננסיים ומצב שוק האג"ח הם כולם אינדיקטורים למציאות זו. לכן, הגזמה בתפקידו של רוזוולט לא צפויה להפיג את הטלטלה בכלכלה ובחברה האמריקאית - טלטלה שעלולה להשפיע ישירות על סיכויי הרפובליקנים בבחירות.
הפגנת כוח צבאית על רקע תבוסה בבחירות
למרות שהרטוריקה של אפשרויות צבאיות והגזמה בתפקידו של רוזוולט נותרו נוכחים בנאומי מנהיגים אמריקאים, האיום במלחמה כלכלית, הבטחתו של טראמפ לשלם 5,000 דולר לאלו שמצביעים רפובליקנים, דיבורים על משא ומתן על נפט בין רוסיה לארה"ב, הודאתו של באסטון כי העם האמריקאי נמחץ תחת משקל הכלכלה, הצהרות מחלקת המדינה האמריקאית בנוגע לגירוש דיפלומטים איראנים מפגישות האו"ם, ואפילו החתירה להפיכה בחירות בברזיל כדי להשיג תוצאות מוחשיות, כל אלה מצביעים על כך שהאפשרות הצבאית כבר אינה בעלת יעילות התעמולה שהייתה לה בעבר.
מציאות ללא שינוי
בין אם רוזוולט בא לנהל מלחמה או להפגין כוח, ובין אם טראמפ משחק משחק בחירות, מהות העניין זהה. פתיחת מיצרי הורמוז מותנית אך ורק בעמידת איראן בתנאיה, וכל טעות בחישוב תיתקל בתגובה חמורה, מהירה ומקיפה יותר מבעבר. האמת היא שמשוואות האזור אינן נקבעות עוד אך ורק על ידי החלטות אמריקאיות; אלא, עקרונות ומסגרות ההתנגדות ממלאים תפקיד מכריע בעיצוב העתיד. איראן גם הוכיחה את חוסנה ועוצמתה בכך שהסתמכה על כוחה הצבאי, על נוכחותם והתנגדותם של עמה ועל כוחה הדיפלומטי.
