המחלוקת בין שתי המפלגות העיקריות בחבל כורדיסטן בעיראק, המפלגה הדמוקרטית של כורדיסטן בראשות משפחת ברזאני והאיחוד הפטריוטי של כורדיסטן בראשות באפל טלבאני, נכנסה שוב לשלב קריטי. שורש המחלוקת הזה צריך לחפש בתחרות על חלוקת השלטון, ניהול מוסדות הממשלה, מינוי בכירים וחלקה של כל מפלגה בממשל האזורי.
בעקבות הבחירות לפרלמנט באוקטובר 2024, המפלגה הדמוקרטית, עם 39 מושבים, והאיחוד הפטריוטי עם 23 מושבים, לא הצליחו להגיע להסכמה על הקמת קבינט חדש. חילוקי דעות על נשיאות הפרלמנט ומשרדים מרכזיים הובילו גם הם לעלייה במתיחות. בנובמבר 2026 הודיע האיחוד הפטריוטי על פרישתו מהממשלה האזורית, והועלה האפשרות להקמת שני מבני ניהול נפרדים. נושא הפסקות החשמל והשיבושים בשירותים הציבוריים הגביר גם הוא את החששות לגבי השלכות המשבר הזה.
המשך מצב זה עלול להשפיע על חיי היומיום של אנשים, על הפעילות הכלכלית, על השירותים העירוניים ועל אמון הציבור בממשלה האזורית. בינתיים, מסעוד ברזאני קרא לשיחות עם האיחוד הפטריוטי, ודובר המפלגה הדמוקרטית הודיע גם הוא על נכונות המפלגה לשיחות.
הבעיה העיקרית היא שההבדלים הפוליטיים בין שתי המפלגות לא צריכים לבוא על חשבון העם. להבדלים בין המפלגה הדמוקרטית של כורדיסטן בעיראק, בראשות משפחת ברזאני, לבין האיחוד הפטריוטי של כורדיסטן, בראשות משפחת טלבאני, יש שורשים היסטוריים ומבניים ואינם מוגבלים להבדלים זמניים על כוח. שתי המפלגות הללו, שהן שחקניות מרכזיות במשוואות הפוליטיות של אזור כורדיסטן העיראקי, היו הבדלים חמורים בנושא השתתפות פוליטית, ניהול מוסדות ממשלתיים, משאבים כלכליים, הכנסות נפט וכיצד לתקשר עם הממשל המרכזי של עיראק במהלך העשורים האחרונים. למרות שהיו ניסיונות לחלוק את הכוח וליצור מבנה ניהולי משותף לאחר מלחמת האזרחים של שנות ה-90 וההסכמים הפוליטיים שלאחר מכן, התחרות בין שתי המגמות נמשכת.
למפלגה הדמוקרטית יש בעיקר השפעה רבה יותר בארביל ובדוהוק, ולאיחוד הפטריוטי יש גם בסיס מסורתי חזק בסולימניה. חלוקה גיאוגרפית זו של השפעה הובילה לעיתים למעין דואליות בניהול הפוליטי והביטחוני של האזור. בשנים האחרונות התגברו ההבדלים בין שתי המפלגות בנוגע לבחירת נשיא עיראק, הקמת הממשלה האזורית, ניהול כוחות הפשמרגה וחלוקת הסמכויות הפוליטיות והכלכליות. כל מפלגה מאשימה את השנייה במונופול והתעלמות מהסכמים פוליטיים. מצב זה, יחד עם חילוקי הדעות באזור עם בגדד, בעיות כלכליות ואתגרים הקשורים לתשלום משכורות לעובדים ולמתן שירותים ציבוריים, הפעילו לחץ נוסף על תושבי כורדיסטן העיראקית.
הנקודה החשובה היא שהמשך הסכסוכים הללו עלול לסלול את הדרך להשפעה ולניצול של מעצמות זרות ושירותי מודיעין זרים. במיוחד מכיוון שאזור כורדיסטן הוא בעל חשיבות אסטרטגית בשל מיקומו הגיאופוליטי וקרבתו לאיראן, טורקיה ואזורים רגישים אחרים במזרח התיכון.
בנסיבות כאלה, עתיד האזור תלוי יותר מתמיד ברמת ההסכמה והאינטראקציה בין שתי המפלגות העיקריות. חזרה לניהול משותף, הימנעות מחד-צדדיות, חיזוק היחסים עם הממשלה המרכזית של עיראק ותעדוף האינטרסים הכלליים של העם יכולים למנוע את התפשטות המשבר. אחרת, המשך המאבקים המפלגתיים ישפיע לא רק על יציבות האזור, אלא גם על הביטחון והמשוואות האזוריות. בהקשר זה, נורניוז בחנה את ההתפתחויות החשובות באזור כורדיסטן בראיון עם סייד רזא סאדר אל-חוסייני, מומחה לסוגיות מערב אסיה.
מה היה המכנה המשותף החשוב ביותר בין מפלגות כורדיסטן העיראקית בשנים האחרונות, ואילו השלכות היו לחילוקי הדעות האחרונים בין מפלגות כורדיסטן על תושבי אזור זה?
המכנה המשותף בין מפלגות כורדיסטן העיראקית בשנים האחרונות הוא שמירה על ביטחון, רווחה ונוחות של תושבי האזורים הכורדיים בעיראק. עם זאת, למרבה הצער, בתקופה האחרונה, עקב העלייה בדרישות הפוליטיות ובחילוקי הדעות, במיוחד מצד המפלגה הדמוקרטית הכורדית של עיראק, אנו עדים לעלייה במתיחות ובחילוקי הדעות בין הזרמים הפוליטיים באזור זה. חילוקי דעות אלה התפשטו בהדרגה לתחומים אדמיניסטרטיביים ופוליטיים שונים, כך שגם בנושא הבחירות לפרלמנט האזוריות ומינוי הנהלות מאקרו אזוריות, היינו עדים למעין חד-צדדיות. למרבה הצער, חלק מהפקידים לא יכלו לסבול ביקורת, ולא הייתה מספיק אינטראקציה בונה עם מפלגות פוליטיות אחרות.
בשבועות האחרונים, ההבדלים בין התנועות הכורדיות, כמו גם הבעיות שעלו ביחסי האזור עם ממשלת עיראק המרכזית בבגדד, יצרו תנאים קשים עבור תושבי האזור. כיום, חילוקי הדעות בנוגע לניהול האזור, השימוש בכוחות מזוינים ונושאים פוליטיים וכלכליים השפיעו ישירות על חייהם של האנשים, ואף היינו עדים לבעיות כמו הפסקות חשמל באזורים מסוימים. לדעתי, אחד הגורמים החשובים ביותר באי השקט הנוכחי הוא חד-צדדיות, עליונות פוליטית וחוסר אינטראקציה אמיתית בין המפלגות והתנועות השונות בכורדיסטן העיראקית.
איזו השפעה הייתה להתפתחויות הפנימיות ולסכסוכים בחבל כורדיסטן העיראקי על הכורדים באיראן ועל האזורים הכורדיים באיראן?
יש לציין כי להתפתחויות הקשורות לסוגיית עצמאות חבל כורדיסטן העיראקי בשנים האחרונות הייתה השפעה על כמה קבוצות ותנועות כורדיות; אך להתפתחויות אלו מעולם לא הצליחו להשפיע ישירות על הזהות הלאומית והפרו-איראניות של העם הכורדי באיראן.
אפילו בתקופות בהן ארצות הברית הפעילה לחץ נרחב על הרפובליקה האסלאמית של איראן, נעשו מאמצים למשוך כמה צעירים ולהשפיע על האווירה החברתית של האזורים הכורדיים; אך העם הכורדי באיראן מעולם לא היה מוכן לסחור בזהותו האיראנית ובקשר שלו לארצו. כיום, נראה כי העם הכורדי באיראן מדגיש את זהותו האיראנית יותר מתמיד. הנקודה החשובה היא שכל הקבוצות האתניות האיראניות חייבות להרגיש שיש להן זכויות שוות במבנה הפוליטי, החברתי והכלכלי של המדינה. חיזוק האחדות הלאומית, התייחסות לדרישותיהם של אנשי האזורים הכורדיים ויצירת הזדמנויות שוות לכל הקבוצות האתניות יכולות לבטל את העילות לניצול לרעה על ידי תנועות זרות.
איזה תפקיד ממלא המשטר הציוני בהתפתחויות בחבל כורדיסטן העיראקי ומהן מטרותיו באזור זה?
כדי לבחון סוגיה זו, עלינו לשים לב להיסטוריה של ההתפתחויות האזוריות. במהלך השנים האחרונות, המשטר הציוני הקדיש תשומת לב מיוחדת לאזורים הכורדיים בעיראק וניסה לנצל כמה תנועות פוליטיות וחילוקי דעות באזור זה כדי לקדם את מטרותיו. במהלך שני העשורים האחרונים, נושא ההפרדה והעצמאות של חבל כורדיסטן העיראקי עלה בחוגים פוליטיים ותנועות הנטענות כקשורות למשטר הציוני. אפילו בנושא קיום משאל עם על עצמאות חבל כורדיסטן העיראקי, היינו עדים להתפתחויות ולעמדות בעלות ממדים אזוריים ובינלאומיים.
לכן, עלינו להיזהר שהחילוקי הדעות הפנימיים בין המפלגות הכורדיות והבעיות בין האזור לממשל המרכזי של עיראק לא יהפכו לפלטפורמה להשפעה והתערבות של שירותי מודיעין זרים. כמובן, יש להבחין בין אנשי כורדיסטן העיראקית לבין תנועות שעשויות להיות מושפעות ממעצמות זרות. אנשי האזור מחפשים ביטחון, יציבות ושגשוג יותר מכל דבר אחר.
בהתחשב בהבדלים הפנימיים בין המפלגות הכורדיות, במתיחות האזורית עם בגדד ובתנועות של גורמים זרים, כיצד אתה מעריך את סיכויי העתיד של אזור כורדיסטן העיראקי?
נראה כי בעתיד נהיה עדים לתפקיד גדול יותר של הממשל המרכזי של עיראק בניהול הסוגיות המקרו של המדינה ואזור כורדיסטן. מצד שני, בהתחשב בהבדלים הפנימיים ובבעיות הניהול הקיימות, קיימת גם אפשרות ששירותי מודיעין ומעצמות זרות ינצלו לרעה את התנאים האזוריים. עם זאת, הערכתי היא שבסופו של דבר, ציוויים פוליטיים, כלכליים וביטחוניים יחזקו את הקשר של האזורים הכורדיים בעיראק עם המבנה הראשי של הממשל המרכזי יותר מאשר בעבר.
המציאות היא שאנשי אזור כורדיסטן, כמו עיראקים אחרים, מחפשים ביטחון, שלום, פיתוח כלכלי וגישה לשירותים ציבוריים. מימוש דרישות אלה יהיה תלוי בצמצום הבדלים פוליטיים, באינטראקציה בין המפלגות ובשיתוף פעולה בונה עם הממשל המרכזי בבגדד. בסופו של דבר, ככל שיתחזקו האחדות הפנימית, היציבות הפוליטית ושיתוף הפעולה בין זרמים שונים, כך היקף ההתערבות של מעצמות זרות יהיה מוגבל יותר.
