ההתפתחויות האחרונות במלחמת ארה"ב-איראן כללו בו זמנית מספר חזיתות פוליטיות, צבאיות וכלכליות. החל ממאמצי המתווכים לפתוח מחדש את הדרך למשא ומתן ועד לאזהרות צבאיות, התפתחויות במצרי הורמוז ולחץ פנימי מוגבר על ממשלת ארה"ב, משוואות המלחמה ממשיכות להשתנות.
הצהרותיה של וושינגטון עוברות מאיומים צבאיים לדגש על משא ומתן
דונלד טראמפ דיבר על התקדמות לקראת סיום הסכסוך וטען כי איראן מדברת עם וושינגטון. הוא לא ראה באפשרות של פעולה צבאית הכרחית, אך במקביל הודיע על מוכנות מלאה של ארה"ב ועל שליחת נושאת המטוסים תאודור רוזוולט לאזור.
נשיא ארה"ב טען גם כי איראן הסכימה לא לרכוש נשק גרעיני; זאת למרות שטהרן מעולם לא טענה שהיא מנסה לבנות נשק גרעיני ותמיד הצהירה כי לנשק זה אין מקום בדוקטרינת ההגנה של איראן. במקביל, טראמפ הדגיש כי השיחות עם איראן מתנהלות בכבוד וכי קיימת אפשרות לסיום הסכסוך בעתיד הקרוב.
עיראק וקטאר מתווכים כדי לשבור את הקיפאון במשא ומתן
ראש ממשלת עיראק, עלי פאלח אל-זיידי, נפגש ביום שבת עם מסעוד פזקיאן ומוחמד באקר קאליבאף בביקור פתע בטהרן, כחלק ממאמצי בגדד לסיים את המלחמה. המשלחת העיראקית, שכללה גם את פאלח פיאד והאדי אל-אמירי, התמקדה בתוכנית בת היומיים של איראן לסיום המלחמה.
בינתיים, ראש ממשלת קטאר, לאחר פגישה עם טראמפ וג'יי.די. ואנס, העריך בחיוב את השיחות שנערכו על קידום המשא ומתן בין איראן לארה"ב. הפגישה בת 45 הדקות בין טראמפ לראש ממשלת קטאר התמקדה גם במשא ומתן ובהתפתחויות באזור.
לעומת זאת, מוחסן רזאאי, מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן, מתח ביקורת על הידיעה על המשא ומתן המדומה וקרא לסיים את מה שכינה חדשות מזויפות ולקבל את שבעת תנאיה של איראן.
דיווחים על הסכם גרעין אפשרי וסכסוך על העשרה
CNN דיווחה על שיחות חשאיות בין טהרן לוושינגטון על הסכם רגיש שמטרתו למנוע חזרה למלחמה. אל-חדת' טען גם כי שני הצדדים הסכימו להעשרה של 3.67 אחוזים בתוך איראן ולהשתתפות אפשרית של רוסיה או סין בהפחתת רמת ההעשרה.
עבאס עראקצ'י, בהתייחסו לחוסר שביעות הרצון של העם האמריקאי והאזורי ממדיניות ישראל, הדגיש כי הטעיה של תל אביב וגרירת ממשלות אמריקאיות למלחמות אינסופיות הפכו לנושא בלתי נסבל.
מיצרי הורמוז; מאזהרת בלינקן ועד תנועות צבאיות וימיות
מזכיר המדינה האמריקאי לשעבר, אנתוני בלינקן, הזהיר כי איראן עלולה לסכן ספינות העוברות דרך מיצרי הורמוז בכל עת. הוא גם אמר כי הגעה להסכם דיפלומטי עם טהרן ככל הנראה תחייב את וושינגטון לעשות ויתורים.
בהתפתחויות ימיות, פורסמו דיווחים על תצפית מסוקים אמריקאים במסדרון הדרומי של מיצרי הורמוז וכשל במערכות הניווט של ארבע מכליות נפט. מקורות באוסינטה דיווחו גם על מתקפה באי דידמר בעומאן ועל השמדת עזרי ניווט.
לחץ גובר על ממשלת ארה"ב; מהדחתו של הגסט ועד אזהרה מפני מינאב
תומאס מאסי, נציג רפובליקני בבית הנבחרים האמריקאי, הציג הצעת חוק להדחתו של פיט הגסט, מזכיר המלחמה, בטענה של פתיחת מלחמה ללא אישור הקונגרס, המשך הסכסוך לאחר מועד אחרון חוקי והפרת חוקים להגנה על אזרחים.
מאסי תיאר גם את ההתקפה על בית הספר היסודי מינאב כמכוון וייחס את האחריות למעשיו למזכיר המלחמה. בינתיים, חכים ג'פריס, מנהיג הדמוקרטים בבית הנבחרים, הדגיש את סיום המלחמה, וג'ורג' גאלוויי הזהיר מפני ההשלכות הגלובליות של חידוש מלחמה בקנה מידה מלא.
מחלוקת לגבי ישראל וביקורת על גישת הסוכנות לאנרגיה אטומית
מוחמד בקר קאליבאף, שמתח ביקורת על מדיניות תל אביב, אמר כי הציונים מבקשים לסבך את ארצות הברית במלחמה אינסופית עם איראן. בלינקן הזהיר בעבר את נתניהו מפני ההשלכות הפוליטיות של מלחמת עזה והירידה בתמיכה בישראל בזרמים פוליטיים אמריקאים שונים.
במקביל, משלחת איראן לארגונים בינלאומיים בווינה ראתה את שתיקתו של רפאל גרוסי בנוגע להתקפות על מתקני הגרעין של איראן וההתנקשות במדענים כסימן לגישה כפולה בהשוואה לעמדתו בנוגע לזפוריז'יה. מוחמד אסלאמי גם גילה כי לסבא"א היה מידע על מפעל ייצור דלק הפלטות של הכור בטהרן, שהיה מכוון.
לחצים כלכליים והתפתחויות אזוריות; מנפט ועד למעברים עיראקיים
מחירי נפט ברנט ירדו לטווח של 90 דולר ככל שההתפתחויות נמשכו; רוסיה קראה גם להקמת ארכיטקטורת ביטחון חדשה במפרץ הפרסי בהשתתפות איראן ומדינות ערב.
בעיראק, נושא בקשת ארה"ב להגביל את מעברי הגבול עם איראן נתקל בהתנגדות ובחששות של בגדד לגבי ההשלכות הכלכליות. במקביל, פתיחה מחדש של מעבר שיב וסגירה זמנית של מנדאלי עמדו על סדר היום, ופואד חוסיין דיבר על הקושי בסגירת כל נתיבי הסחר.
אזהרות צבאיות של טהרן והדגשת שבעת התנאים
מפקד כוחות הקרקע של הצבא הדגיש תגובה מיידית, תקיפה ועוצמתית לכל איום.
מצד שני, מזיסגיאן, תוך הדגשת האפשרות של דיאלוג מכבד, ראה צורך לסיים את המצב של מלחמה ושלום. הוא גם הדגיש את הצורך לשפר את תנאי המחיה של העם, לחסוך בצריכת אנרגיה ולשמר את משאבי המדינה לעתיד.
