האלוף מוחסן רזאי – נציג המנהיג העליון של המהפכה האסלאמית ומזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי – הדגיש בראיון, בהתייחסו להתפתחויות האזוריות האחרונות ולעמדתה של הרפובליקה האסלאמית של איראן, כי "על כולם להבין שלכל פעולה הננקטת נגד איראן יש מחיר".
הוא הוסיף: "אם הדיפלומטיה יכולה להוביל להבנה זו, הרי שאנו מעדיפים דיפלומטיה; אך אם העימות יימשך, לאיראן ישנם האמצעים הדרושים להמשך תגובתה".
מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי ציין כי לא כל יכולותיה של המדינה נוצלו בשלבים הקודמים, ואמר: "כעת הפעלנו יכולות נרחבות יותר, התואמות את עוצמת העימות, ואנו ערוכים לחלוטין גם לשלב הבא".
רזאי הזהיר מפני השלכות המצב הנוכחי, וציין כי המשכו יוביל להשלכות אסטרטגיות – בהן האפשרות ששווקי האנרגיה יוסיפו להיות תנודתיים בשלוש השנים הקרובות.
בציינו שינוי בדינמיקה של היחסים האזוריים לטובת איראן, הוא העיר: "המשך העימות הזה שינה את הדינמיקה של היחסים האזוריים לטובת איראן, שכן המדינות הגובלות במפרץ הפרסי מגדירות מחדש, ובמהירות, את קשריהן עם איראן".
בהקשר זה הוסיף נציג המנהיג העליון: "מדינות אלו הגיעו להכרה כי הצבא האמריקני אינו מסוגל להגן אפילו על בסיסיו שלו – וזאת בניגוד לציפייתן הקודמת כי ארצות הברית תגן על מדינותיהן".
בנוגע לנכסים אמריקניים באזור, הזהיר רזאי: "לארצות הברית ישנם נכסים יקרי ערך באזור. במקרה של מלחמה, תשתיות כגון כבלים, מרכזי נתונים ומתקנים הקשורים לבינה מלאכותית עלולים גם הם להיקלע לקו האש. אם העימות יסלים שוב, יש בידינו תוכנית נרחבת יותר". באשר למצר הורמוז וניהולו, הדגיש מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי את הדברים הבאים: ראשית, תופעת ההברחות קיימת בכל מקום בעולם; אולם מצר הורמוז נמצא בשליטת איראן, ואנו אלו שמנהלים אותו. שנית, במהלך החודשיים-שלושה האחרונים, יירטנו – בממוצע – חמישה כלי שיبح השייכים למבריחים אלה, מדי לילה. מדובר באותם גורמים ממש, אשר עליהם מפקח מפקד פיקוד המרכז של ארה"ב (CENTCOM), המסתייע גם בכוחות צבא מאיחוד האמירויות.
הוא הדגיש את חשיבותו האסטרטגית של מצר הורמוז, וציין: "עבורנו, ניהול המצר הוא נכס לאומי; אין מדובר רק בגביית אגרות. הסוגיה המהותית היא ביטחון. אף שניתן לגבות תשלומים לכיסוי עלויות האבטחה, ההגנה והשמירה על הסביבה, חשיבותו של ניהול המצר עולה בהרבה על ההכנסות המופקות ממנו".
בהתייחסו לעמדתה של איראן בנוגע לדיפלומטיה ולמשא ומתן, הצהיר רזאי: "איננו חוזרים לדיפלומטיה של העבר, אך גם איננו זונחים את הדיפלומטיה לחלוטין. באמצעות מתווכים, הצגנו שבעה תנאים חדשים. כל עוד תנאים אלה אינם מתמלאים, איראן לא תפתח את המצר ולא תשוב למשא ומתן".
בבואו להסביר את המנגנון להסכם חדש אפשרי, ציין: "ההבדל הפעם הוא שאנו מעגנים את הערבות ישירות בתוך מבנה ההסכם עצמו. התהליך מתחיל במילוי ההתחייבויות, ממשיך בהחלטת איראן לפתוח את המצר, ומסתיים בחידוש השיט תחת הסדרים חדשים שסיכמנו עליהם עם עומאן".
מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי הדגיש: "איננו מעוניינים עוד בהסכם כלשהו המסתמך אך ורק על 'רצון פוליטי טוב' כערבות יחידה".
לסיכום, ציין רזאי כי אם וושינגטון תמלא את התחייבויותיה, תיפתח הדרך לפתיחת מצר הורמוז ולהמשך הדיפלומטיה. עם זאת, איראן בוודאי לא תוותר על הקלף המרכזי שהביא את הצד השני לשולחן המשא ומתן – רק כדי לשבת בחיבוק ידיים ולהמתין ולראות אם ההבטחות יקויימו אם לאו.
