הערכת שגוי של יכולות העם התימני והיצמדות למטריה הביטחונית שהובטחה על ידי מעצמות זרות הובילו להמשך התקפות סעודיות על תימן, ולתגובת אנצאר אללה וצבא תימן בהגנה עצמית. המלחמה המתמשכת בין שתי המדינות המוסלמיות אינה משרתת מטרה מלבד הבטחת האינטרסים של הישות הציונית ואויבי העולם האסלאמי. לכן, איראן, בהתבסס על שיח הביטחון הפנימי שלה ודיפלומטיה אזורית, מבקשת לפתוח בדיאלוג בין ערב הסעודית לתימן, כפי שעשתה בשנים קודמות.
בשיחה עם עמיתו הסעודי, פייסל בן פרחאן, הביע עבאס עראקצ'י, שר החוץ של הרפובליקה האסלאמית של איראן, את דאגתו מהמתחים הגוברים, והדגיש כי התמדה בגישה צבאית והתעלמות מפתרון פוליטי רק תסבך עוד יותר את המצב. הוא הכריז על נכונותה של איראן לספק כל סיוע אפשרי כדי ליזום דיאלוג בין ערב הסעודית לתימן ולהגיע לפתרון פוליטי. מלבד השקפת גישתה הפרגמטית של טהרן, עמדה זו מציגה הזדמנות למדינות האזור להסתמך על יכולותיהן, להחליף את התלות במעצמות זרות בביטחון פנימי, ולמלא תפקיד בסדר העולמי החדש.
מהבנה בבייג'ינג ועד לגישור לשלום בתימן
טהרן תמיד העריכה את יחסיה המקיפים עם ריאד בהתאם לאינטרסים של שתי המדינות, האזור והעולם האסלאמי. שבע שנים לאחר מכן, קבלת יוזמת סין לפתור אי הבנות על ידי איראן הובילה להבנה בבייג'ינג, דרך שהדגימה את חשיבות הדיאלוג והרצון הפוליטי בהפחתת המתיחות.
באשר להבנה זו, הצהיר האדמירל המנוח עלי שמח'אני, לשעבר מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי: "פתרון אי הבנות ומבט לעתיד ביחסי טהרן-ריאד יובילו בהכרח לחיזוק היציבות והביטחון האזוריים, ולהגברת שיתוף הפעולה בין מדינות מועצת שיתוף הפעולה של המפרץ והעולם האסלאמי כדי להתמודד עם אתגרים קיימים."
ניתן גם לראות במסגרת זו פגישות רבות בין פקידים משתי המדינות בשנים האחרונות. אפילו במהלך מלחמת הרמדאן, למרות המתיחות הנרחבת, איראן לא כיוונה את ערב הסעודית, אלא מיקדה את התקפותיה בבסיסים, אינטרסים ומטרות אמריקאיות. הודעתה הנוכחית של טהרן על נכונותה להקל על הדיאלוג בין ריאד לצנעא היא המשך של גישה פרואקטיבית זו ועדות למאמצים לטפח התקרבות בין שכנותיה.
תיוגם כשליחים; הכחשת רצון מדינות האזור
על ידי חזרה על טענות על "שליחים" ושימוש בשפה מוטה, כלי תקשורת ומתנגדי אינטגרציה אזורית מנסים לשחזר את התרחיש של סכסוך אחווה ועימות בין ערבים ללא-ערבים. עם זאת, תיוגים אלה אינם משנים את מציאות רצון המדינות. ההבדל המהותי בין חזונה של איראן לזה של המערכת ההגמונית טמון בהתמקדותה בעצמאות, שכנות טובה וקידמה משותפת, בניגוד לניצול מדינות ותנועות להבטחת אינטרסים זרים. מאבקה של איראן נגד דאעש ושיתוף הפעולה הטכני והמדעי שלה הם ביטויים של גישה זו.
הקמתן של תנועות התנגדות עממיות בעיראק, לבנון, פלסטין ותימן, בהקשר של התמודדות עם כיבוש, תוקפנות ומבנים הנתמכים על ידי זרים, מדגימה את תפקיד הרצון המקומי. צמצום תנועות אלה לשליחים בלבד של איראן מתעלם משאיפתן של המדינות לעצמאות ומנציח את אותה תוכנית המבקשת לשבור את רצונן באמצעות השפלה.
יוזמות אסטרטגיות; מתוכנית ארבע הנקודות לביטחון פנים
מאז תחילת ההתקפות הצבאיות של ערב הסעודית ובעלות בריתה האזוריות בתימן, בתמיכת המערב, איראן ראתה בפתרון הצבאי דרך כושלת, ובפתרון פוליטי כאפשרות בת קיימא היחידה. יוזמת ארבע הנקודות של טהרן, הכוללת הפסקה מיידית של מעשי האיבה, אספקת סיוע חיוני והומניטרי, דיאלוג לאומי בהשתתפות כל הפלגים בתימן והקמת ממשלת אחדות לאומית, נותרה בסיס ריאלי לפתיחת משא ומתן.
ההתפתחויות האחרונות חשפו גם את המחיר של הסתמכות על מטריית הביטחון האמריקאית: מלחמת רמדאן ומה שנתפס כבגידה אמריקאית במדינות ערב בהקשר של מתן עדיפות לישות הציונית; פגיעותם של בסיסים וכוחות אמריקאים; האסון ההומניטארי המתמשך בעזה וכישלון מנגנוני השלום כביכול; עסקת הגז שוושינגטון סיכמה עם רוסיה והשלכותיה על אירופה ואוקראינה; ומשבר מצר הורמוז בעקבות ההסלמה האמריקאית. התפתחויות אלו מדגישות את הצורך בהערכה מחודשת של התלות ההדדית הביטחונית ובחיזוק שיתוף הפעולה האזורי.
הרקורד הדיפלומטי של איראן משתרע מעבר ליוזמת תימן. זה כולל גם קבלת פנים למאמצי תיווך של קטאר, פקיסטני ועומאן לסיום המלחמה; הצעת יוזמת שלום הורמוז; כינוס פגישות בין מדינות שכנות במפרץ הפרסי ובים עומאן; אירוח קבוצות אפגניות לגישור על פערים; משא ומתן לשיפור הביטחון בעיראק; והדגשת הצורך לסיים את המלחמה בכל החזיתות במסגרת מזכר ההבנות של אסלאמאבאד.
כיום, בנוסף להסתמכות על כוחותיה המזוינים וניהולה הזהיר של מצר הורמוז, איראן גם הפעילה את יכולותיה הדיפלומטיות כדי להפחית את המתיחות. ההצעה של סגן שר החוץ עבאס עראקצ'י בנוגע לתימן וערב הסעודית היא דוגמה מובהקת לגישה זו. השימוש ביכולות אלו על ידי מדינות באזור יכול לתרום לסיום המלחמה, לחיזוק הביטחון המקומי ולשיפור תפקידה של מערב אסיה בסדר העולמי החדש.
