קאזם גאריבבאדי, סגן השר לעניינים משפטיים ובינלאומיים במשרד החוץ, השתתף בפגישה ברמה גבוהה בנושא "הגנה על החוק הבינלאומי" באו"ם והסביר את עמדות הרפובליקה האסלאמית של איראן בנושאים בינלאומיים חשובים.
בדברי הפתיחה שלו, הוא הצהיר, "זהו תענוג להתכנס כאן בפגישה זו שכותרתה 'הגנה על החוק הבינלאומי', ביוזמת שתי מדינות ידידותיות, מלזיה ודרום אפריקה."
גאריבבאדי הוסיף, "הרפובליקה האסלאמית של איראן מאמינה שהמשפט הבינלאומי, אם הוא באמת אמור להגן על שלום, צדק וכבוד האדם, אינו יכול להיות אוסף של כללים סלקטיביים המופעלים בקפדנות על מדינות מסוימות ומתעלמים מהם במקרה של אחרות עקב שיקולים פוליטיים ודינמיקת כוח."
סגן שר החוץ המשיך, "תוקפו של המשפט הבינלאומי נשען על שוויון המדינות בפני החוק, לא על שוויון בפני הכוח." מגילת האו"ם קבעה את האיסור על שימוש בכוח, כיבוד הריבונות והשלמות הטריטוריאלית של מדינות, יישוב סכסוכים בדרכי שלום והגנה על זכויות אדם בסיסיות כאבני יסוד של הסדר הבינלאומי שלאחר מלחמת העולם השנייה.
ע'ריבאבאדי הדגיש, "אבל היום, יותר מתמיד, אנו ניצבים בפני שאלה מהותית: האם כללי המשפט הבינלאומי מוחלים באופן שווה על כולם? אם תשובתנו לשאלה זו היא כן, אזי הקהילה הבינלאומית חייבת ליישם עיקרון זה הלכה למעשה."
פלסטין היא אחד המבחנים הברורים ביותר לתוקף המשפט הבינלאומי.
סגן שר החוץ לעניינים משפטיים ובינלאומיים המשיך, בהתייחסו לכיבוש פלסטין ולהריגת עמה הלא חמוש: "פלסטין כיום היא אחד המבחנים הברורים ביותר לתוקף מערכת המשפט הבינלאומית. עשרות שנים של כיבוש, בניית התנחלויות, שלילת זכויות העם הפלסטיני וזכותו להגדרה עצמית, ולאחר מכן האסון ההומניטרי בקנה מידה גדול בעזה, הדגימו את עומק הפער בין כללי המשפט הבינלאומי ליישומם."
הוא הוסיף: "הרפובליקה האסלאמית של איראן מאמינה שלעם הפלסטיני, כמו לכל שאר העמים, יש זכויות שלא ניתן לקשר לשיקולים פוליטיים, קואליציוניים או גיאופוליטיים."
ע'ריבאבאדי הדגיש: "הזכות להגדרה עצמית, ההגנה על אזרחים ואיסור ענישה קולקטיבית אינם עקרונות הכפופים למשא ומתן פוליטי." החוק הבינלאומי חייב להיות אוניברסלי, אחרת הוא יהפוך, למעשה, לכלי של אפליה.
סגן שר החוץ הפנה לאחר מכן את המקרה הנוגע לסכסוך בעזה לבית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ) במסגרת האמנה למניעה וענישה של פשע רצח עם, וקבע כי פעולה זו בעלת חשיבות עליונה.
הוא הוסיף כי בינואר 2024, במהלך שלב הצעדים הזמניים, בית הדין קבע צעדים להגנה על זכויות הפלסטינים במסגרת בית הדין הבינלאומי לצדק. המקרה נותר על סדר היום של בית הדין, וההליכים נמשכו גם בשנת 2026.
ע'ריבאבאדי הצהיר כי חשיבותו של תהליך זה טמונה לא רק בתוצאה המשפטית הסופית, אלא גם בעובדה שמדינה, באמצעות מנגנונים משפטיים רב-צדדיים, ביקשה להפוך את עקרון האחריות לסבלו של עם לעניין שניתן לטפל בו בגוף שיפוטי בינלאומי. זהו הנתיב שהמערכת הבינלאומית צריכה לקדם: צמצום חסינות והגברת האחריות; צמצום השפעת הכוח הפוליטי על החוק והגברת יישום החוק על כוח.
לא ניתן להפר או לנהל משא ומתן על ריבונותן ושלמותן הטריטוריאלית של מדינות.
גריבאבאדי המשיך בנאומו ואמר: "איראן התמודדה גם עם הפרה בוטה של עקרונות היסוד של מגילת האו"ם בשנים האחרונות."
הוא הוסיף: "ב-28 בפברואר 2016, החל סבב חדש של תוקפנות צבאית מצד ארצות הברית והמשטר הישראלי נגד איראן בצורת מלחמה בת 40 יום. ביום הראשון של המלחמה, המנהיג העליון של הרפובליקה האסלאמית של איראן ו-168 תלמידים ומורים נהרגו בעיר מינאב."
סגן השר לעניינים משפטיים ובינלאומיים במשרד החוץ הדגיש: "עמדתה של הרפובליקה האסלאמית של איראן ברורה; לא ניתן להפר או לנהל משא ומתן על ריבונותן ושלמותן הטריטוריאלית של מדינות."
הוא אמר: "אף מדינה לא יכולה לנטוש את עקרון האיסור על שימוש בכוח רק בגלל דרישות פוליטיות או תפיסה חד-צדדית של איום."
ע'ריבאבאדי המשיך: "אם ייחלש העיקרון הבסיסי של סעיף 2, פסקה 4 של המגילה, אף מדינה, גדולה או קטנה, לא תוכל להיות בטוחה בביטחונה ובריבונותה."
הוא גם הצהיר כי איראן מאמינה שבמקרה של התקפות מזוינות, הזכות להגנה עצמית, במסגרת המגילה והמשפט הבינלאומי, היא זכות לגיטימית וחוקית של המדינה הנפגעת.
במקביל, סגן שר החוץ הדגיש את הצורך לכבד את המשפט ההומניטארי הבינלאומי, להגן על אזרחים ולהבחין בין מטרות צבאיות לאזרחיות, באומרו: "יש לדבוק בעקרונות אלה ללא יוצא מן הכלל, בין אם בפלסטין, באיראן, בלבנון, בתימן או בכל מקום אחר בעולם."
לסיכום, ע'ריבאבאדי הסביר כי הבעיה העיקרית כיום אינה היעדר כללי המשפט הבינלאומי, אלא יישום סלקטיבי שלהם.
הוא הוסיף: "במשבר אחד, המגילה מופעלת; במשבר אחר, אינטרסים גיאופוליטיים גוברים על המגילה."
