עלי באגרי כאני, סגן מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי, פירט בראיון את פרטי ביקורו האחרון של מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי במוסקבה, ואת פגישתו עם נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין. הוא תיאר ביקור זה כחלק מהדיפלומטיה היזומה והמכוונת-מטרה של הרפובליקה האסלאמית של איראן, שמטרתה לקיים התייעצויות עם גורמים אזוריים ובינלאומיים.
בהתייחסו לפגישה בין מוחסן רזאי לבין נשיא רוסיה – שנמשכה כשלוש שעות – ציין באגרי כאני: "המטרה העיקרית של ביקור זה הייתה העברת מסר ממנהיג המהפכה לנשיא רוסיה. המסר הציג את המרכיבים שהרפובליקה האסלאמית של איראן מבקשת לקדם במסגרת שיתוף פעולה דו-צדדי, והתווה את כיוון היחסים והאינטראקציות העתידיים; זאת על מנת להבטיח שהצד הרוסי יקבל הבנה ברורה יותר לגבי הנתיב העתידי לשיתוף פעולה עם הרפובליקה האסלאמית של איראן בשלב חדש זה".
פיתוח שיתוף פעולה אסטרטגי בין טהראן למוסקבה על הפרק
בתוך שהוא מרחיב על האופן שבו התפתח שיתוף הפעולה בין איראן לרוסיה בממדים שונים במהלך העשורים האחרונים, הוסיף באגרי כאני: "במהלך הפגישה נידון שיתוף הפעולה האסטרטגי בין שתי המדינות – ברמה הדו-צדדית, האזורית והבינלאומית – כאשר שני הצדדים הציגו את השקפותיהם על מצב היחסים הנוכחי ועל הסיכויים לעתיד".
סגן מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי ציין כי "מסדרון התחבורה הבינלאומי צפון-דרום" (INSTC) עמד במוקד הדיונים, והוסיף: "נדונו המכשולים והליקויים המעכבים את השלמתו ואת יישומו המואץ של פרויקט זה. שני הצדדים הסכימו לפעול לגיבוש המנגנונים והצעדים הנדרשים כדי לקדם את הפרויקט בהקדם האפשרי".
כמו כן, הוא ציין כי נידון נושא העברת הגז הרוסי לאיראן, והסביר: "סוגיה זו נבחנה הן בטווח הקצר והן בטווח הבינוני". הדבר כרוך בניצול יכולות קיימות בטווח הקצר, לצד פיתוח תשתיות נדרשות בטווח הבינוני, במטרה להזרים כמויות גדולות של גז רוסי לרפובליקה האסלאמית של איראן. חלק מגז זה מיועד לצריכה מקומית, בעוד שהחלק הארי מיועד למעבר (טרנזיט) למדינות אחרות.
בהדגישו את החשיבות האסטרטגית של פרויקטים אלה, ציין באגרי כאני כי יישומם מחזק את היכולות הכלכליות והגיאופוליטיות של הרפובליקה האסלאמית של איראן. הדבר גם מגביר את תלותן של מדינות אחרות בתשתיות המעבר והאנרגיה של איראן – התפתחות המגבילה למעשה את יכולתן של מעצמות מסוימות, ובהן ארצות הברית, להפעיל לחץ על הרפובליקה האסלאמית של איראן.
הסדרי ביטחון אזוריים חייבים לצמוח מתוך האזור עצמו.
בחלק אחר של ראיון זה, התייחס סגן מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי לדיון על הסדרי ביטחון חדשים באזור – נושא שעלה במהלך הביקור במוסקבה – וציין כי המפגש המרובע בטהראן, בהשתתפות איראן, טורקיה, ערב הסעודית ופקיסטן, נתפס הן על ידי רוסיה והן על ידי סין כנקודת מפנה משמעותית.
הוא הוסיף כי יוזמה זו עשויה לשמש נקודת מוצא בונה לעיצוב הביטחון האזורי. אם שיתוף הפעולה במסגרת זו יתפתח, הרי שמבנה הביטחון האזורי יקבל צורה מעשית ואזורית-עצמאית, המונעת על ידי השתתפותן של מדינות האזור עצמן.
באגרי כאני ציין כי העיקרון של כינון הסדרי ביטחון אזוריים זוכה לתמיכתן של רוסיה וסין. הוא הדגיש כי גם מדינות האזור מייחסות חשיבות רבה לנושא זה, וכי יש להניח את היסודות ליישום הסדרים שכאלה באמצעות התייעצות עם בעלי עניין שונים. המפגש המרובע בטהראן היווה נקודת מפנה מכרעת, והצעדים הבאים צריכים להיבנות על בסיסו.
חוסנה של האומה האיראנית שינה את משוואות הביטחון האזורי
בתגובה לשאלה בנוגע למושג "הסדרי ביטחון שלאחר המלחמה" והאפשרות לעימותים חדשים, הוא ציין כי חוסנה של האומה האיראנית וגבורתם של הכוחות המזוינים של הרפובליקה האסלאמית של איראן זוכים להכרה מצד גורמים אזוריים ובינלאומיים שונים. במהלך ביקור זה, אף נשיא רוסיה הדגיש כי חוסנה של האומה האיראנית זוכה להערכה עולמית, וכי הוא העלה את מעמדה של המדינה בזירה הבינלאומית.
סגן מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי הוסיף כי הישג זה הוא תוצאה של יכולות הכוחות המזוינים וחוסנה של האומה האיראנית בזירות השונות – מציאות שיצרה מרחב חדש בתוך האזור. אי לכך, השלב הבא לאחר תקופה זו של עמידה איתנה – המאופיין במעמדה העולה של הרפובליקה האסלאמית של איראן – דורש ניהול מושכל ומדיניות שמטרתה כינון הסדרי ביטחון חדשים.
בהתייחסו לאיומים מצד ארצות הברית והישות הציונית, הדגיש באגרי כאני כי איומים אלו מהווים תגובה לעוצמה שהפגינה הרפובליקה האסלאמית של איראן, ואשר ביססה בתוך האזור. כדי להגן על האינטרסים הלאומיים, הביטחון הלאומי, הריבונות והשלמות הטריטוריאלית של המדינה, עלינו לשמור על רמת המוכנות הנדרשת ולגשת ליצירת ביטחון אזורי מתוך ראייה אסטרטגית.
כמו כן, הוא הדגיש את החשיבות בהמשך ההתייעצויות האסטרטגיות עם מעצמות בינלאומיות, ובפרט רוסיה וסין. הוא ציין כי תחת הנהגתו של האייתוללה סייד מוג'תבא ח'אמנהאי, על הרפובליקה האסלאמית של איראן לבסס את מעמדה כמעצמה עולמית משמעותית. במסגרת זו מקודם שיתוף פעולה עם "ארגון שאנגחאי לשיתוף פעולה" (SCO) ועם קבוצת מדינות ה-BRICS.
לא נסתפק עוד בהתחייבויות על הנייר בלבד מצד ארצות הברית.
בהתייחסו לאפשרות של תיווך מצד מדינות כגון קטאר, פקיסטן ורוסיה במשא ומתן מול ארצות הברית, ציין סגן מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי כי איראן ורוסיה הן שותפות אסטרטגיות המקיימות באופן שוטף חילופי דעות בנושאים שונים.
בנוגע לעמדת הרפובליקה האסלאמית של איראן לגבי חידוש הנתיב הדיפלומטי, הוא הבהיר כי על הצד שכנגד ליישם תחילה את המתווה המעשי שהציעה הרפובליקה האסלאמית – הכולל שבעה תנאים ספציפיים – וזאת בטרם ניתן יהיה לנקוט צעדים נוספים. באגרי כאני הצביע על מה שכינה "הפרות חוזרות ונשנות של התחייבויות" ו"פעולות עוינות" מצד ארצות הברית במהלך השנה וחצי האחרונות. הוא ציין: "בארבע הזדמנויות שונות, האמריקאים חתרו תחת תהליכים דיפלומטיים באמצעות פעולות עוינות והפרת הבטחות. באביב של השנה שעברה, הם פתחו ב'מלחמה' – במקביל למשא ומתן. בסתיו של אותה שנה, בעוד איראן פועלת בנתיב הדיפלומטי, הם הפעילו את מנגנון ה'סנאפ-באק' (החזרת הסנקציות) הבלתי-חוקי. לאחר מכן, בחורף – ושוב, בעוד איראן עוסקת באופן פעיל בדיפלומטיה – הם יזמו עימות נוסף".
בהתייחסו להבנה שהושגה – ואשר הופרה לאחר מכן שוב ושוב על ידי ארה"ב – הוא הוסיף: "הצד האמריקאי לא אפשר אפילו להבנה זו, שנועדה להימשך שלושה שבועות, להתממש; כבר מהיום הראשון נרשמו הפרות רבות שלה. יתרה מכך, גורמים אמריקאים הצהירו לאחר מכן כי ההסכם אינו שווה יותר מהנייר שעליו נכתב". לסיכום, סגן מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי הדגיש: "הרפובליקה האסלאמית של איראן מוצדקת לחלוטין בסירובה להסתמך אך ורק על התחייבויות אמריקניות – הקיימות על הנייר בלבד – כבסיס למעבר לשלב חדש של דיפלומטיה. עלינו לראות צעדים מוחשיים ומעשיים מצד ארה"ב; ברגע שיינקטו צעדים שכאלה, יונח היסוד לפתיחת פרק חדש".
