את ביקורה החוזר של המשלחת הקטארית בטהרן יש לראות בהקשר של סדרה של צעדים דיפלומטיים שנעשו בימים האחרונים כדי למנוע הסלמה בעימות הצבאי ולבחון את האפשרות להגיע להסכם בין איראן לארצות הברית. ביקור זה מגיע בתקופה שבה קטאר, בפרק זמן קצר, מילאה את תפקידה בהעברת המסר של וושינגטון לטהרן וגם הציגה הצעות ליצירת מסגרת לסיום המלחמה.
על פי דיווחים שפורסמו, המשלחת הקטארית הבכירה הגיעה לטהרן בבוקר יום שישי, 29 בנובמבר, כדי להתייעץ עם בכירים ברפובליקה האסלאמית של איראן בנוגע ליחסים הדו-צדדיים וההתפתחויות האחרונות באזור. ביקור זה התקיים בזמן שרויטרס דיווחה בעבר כי מתווכים קטארים חזרו לטהרן בתיאום עם וושינגטון וכחלק מהמאמצים להגיע להסכם.
חשיבותה של משימה זו גוברת כאשר אנו בוחנים אותה יחד עם ביקורם הקודם של הקטארים ומסירת מכתב מסגן נשיא ארה"ב ג'יי.די. ואנס למוחסן רזאאי, מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן. דונלד טראמפ אישר את מקור המכתב ואת הסכמתו לקשר זה, אך טען כי נושא המכתב היה אספקת ציוד רפואי ואספקה לאיראן. לעומת זאת, דיווחים בניו יורק טיימס ובוול סטריט ג'ורנל ראו בתוכן המכתב קשור לבחינת האפשרות לחידוש המשא ומתן ולהגעה למסגרת להסכם בין טהרן לוושינגטון.
באותו הקשר, פורסמו גם דיווחים על נכונותו של ואנס לשיחות ישירות עם גורמים איראניים ועל האפשרות לקיים פגישה בדוחא או באיסטנבול. עם זאת, עד כה, לא היה אישור רשמי לקיום פגישה כזו או הסכמה על מועד והרכב צוותי המשא ומתן.
הצעת קטאר; המבחן הראשון של ההסכם
היבט חשוב נוסף של המהלכים האחרונים הוא ההצעה בת שבעת הימים, שלפי רויטרס, הציגה קטאר במהלך ביקורה הקודם בטהרן. הצעה זו הוצעה במטרה ליצור תקופה של בניית אמון ולהכין את הקרקע להסכם בין איראן לארצות הברית, והצדדים היו אמורים לבצע פעולות הדדיות במסגרת זמן מוגדרת.
עם זאת, תגובתם של גורמים איראניים מראה כי טהרן ראתה את ההצעות הראשוניות ככאלה שנתקלו בהסתייגויות חמורות. גורם איראני תיאר את ההצעות כבלתי מקובלות והדגיש את שימור עמדותיה הגרעיניות על ידי איראן. מנקודת מבט זו, ניתן להעריך את המשימה החדשה של קטאר כניסיון לקרב את עמדות שני הצדדים ולבחון את האפשרות לתקן את ההצעות הקודמות.
ההבדל העיקרי; המצור או תיק הגרעין?
דיווח רויטרס מצביע על הבדל מהותי בין טהרן לוושינגטון לגבי נקודת ההתחלה של המשא ומתן. ארצות הברית רוצה שתיק הגרעין האיראני יהיה על סדר היום מתחילת המשא ומתן, אך טהרן מתעקשת כי לפני כניסה לשיחות חדשות, יש לפתור את המצור הימי, הגבלות יצוא הנפט והלחץ הכלכלי האמריקאי.
הבדל זה מראה כי הנושא אינו רק חזרה לשולחן המשא ומתן, אלא שלשני הצדדים יש גם דעות שונות לגבי סדר הפעולות ואופיו של הסכם אפשרי. וושינגטון מבקשת לפתור את סוגיית הגרעין, בעוד טהרן אינה רוצה להיכנס למשא ומתן בתנאים של לחץ צבאי וכלכלי מתמשך, שתוצאותיו כבר מושפעות מדרישות אמריקאיות חד-צדדיות.
מנקודת מבט זו, אחת המשימות החשובות של המשלחת הקטארית יכולה להיות קבלת תגובת טהרן למכתבו של ואנס והעברת עמדותיה של איראן לגבי התנאים הראשוניים למשא ומתן לוושינגטון; אם כי פרטי המשא ומתן של המשלחת הקטארית ותוצאות פגישותיה טרם פורסמו רשמית.
דיפלומטיה אזורית לצד ערוץ וושינגטון
גם המהלכים של קטאר בטהרן בולטים, יחד עם העלייה בהתייעצויות האזוריות. ביקורם של פקידים סעודיים, פקיסטניים וטורקים בטהרן, כמו גם הפגישה בין מסעוד פזקיאן לשייח' תמים בן חמד אל-ת'אני, אמיר קטאר, בשולי פסגת מוסקבה, מראים כי המאמצים לנהל את המשבר אינם מוגבלים ליחסים הדו-צדדיים בין טהרן לוושינגטון.
בינתיים, לקטאר, בשל קשריה הקרובים עם ארצות הברית ויחסיה הפוליטיים עם איראן, יש את היכולת להעביר מסרים ולהקל על דיאלוג. הביקורים החוזרים ונשנים של פקידיה בטהרן מראים גם כי דוחא ממשיכה בדרך זו; דרך שיכולה לספק בסיס להפחתת המתיחות בהשתתפות מדינות אחרות באזור.
עם זאת, איומיו הצבאיים המתמשכים של דונלד טראמפ ודיווחים על בחינת אפשרויות חדשות לתקיפת איראן מראים כי דרך הדיפלומטיה עדיין ננקטת לצד אפשרות הלחץ הצבאי. מצב זה מכפיל את הצורך להבחין בין הכרזה על נכונות למשא ומתן לבין הסכמה אמיתית על תנאיו.
מה תגיב טהרן לוושינגטון?
סך ההתפתחויות האחרונות מראה כי מכתבו של ואנס, הצעתה החדשה של קטאר וחזרת צוות התיווך שלה, כולם חוליות מחוברות במאמץ דיפלומטי למנוע מהמשבר להיכנס לשלב חדש. עם זאת, עדיין מוקדם מדי לדבר על הסכם או אפילו על התחלה סופית של משא ומתן רשמי.
הסוגיה המכרעת היא המידה שבה וושינגטון מוכנה לקבל את דרישותיה של איראן ולשנות את גישתה על סמך לחץ ותנאים מוקדמים. על טהרן גם להבהיר באילו הסדרים היא תהיה מוכנה להיכנס למשא ומתן ואילו ערבויות היא רואה לנכון כדי למנוע הישנות של עימות צבאי.
בנסיבות כאלה, הביקור השני של המשלחת הקטארית הוא יותר מסתם התייעצות דו-צדדית, זהו מבחן להערכת האפשרות להתגבר על המבוי הסתום הנוכחי. השאלה העיקרית היא האם דוחא יכולה להפוך את התהליך הנוכחי לנקודת מוצא להסכם מעשי או שמא חילוקי הדעות סביב המצור, מיצרי הורמוז ותיק הגרעין ימשיכו למנוע משני הצדדים לחזור למסלול המשא ומתן?
