היום, יום שלישי, יוצאים המתיישבים ב"ישות הישראלית" אל הקלפיות כדי להצביע בבחירות הראשונות הנערכות מאז אירועי ה-7 באוקטובר 2023.
בחירות אלו מתקיימות על רקע בידוד בינלאומי גובר של "הישות הכובשת" – תוצאה של תוקפנותה הכוללת נגד רצועת עזה, הרחבת ההתנחלויות והסלמת האלימות בגדה המערבית הכבושה – וזאת בעוד הציבור הציוני נוטה יותר ויותר לעבר הימין הקיצוני והלאומנות הדתית הנוקשה.
התחרות בין נתניהו לאייזנקוט
סקרי דעת קהל בתוך הישות מצביעים על שוויון כוחות מוחלט בין ראש הממשלה בנימין נתניהו – מנהיג מפלגת הליכוד, המדגיש את מדיניותו התוקפנית ואת יחסיו הקרובים עם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ – לבין יריבו, גדי אייזנקוט, מנהיג מפלגת "ישר".
אף על פי שאייזנקוט הבטיח להקים ועדת חקירה בנוגע למחדלים הביטחוניים סביב מבצע "מבול אל-אקצא", הוא מחזיק במקביל בעמדה התומכת בהתנחלויות ומתנגד להקמת מדינה פלסטינית. עובדה זו משקפת היעדר הבדל מהותי כלשהו בכל הנוגע למדיניות תוקפנית כלפי העם הפלסטיני.
על פי כלי התקשורת הישראליים, כ-7.3 מיליון מתנחלים זכאים להצביע, בהם למעלה מחצי מיליון צעירים המצביעים בפעם הראשונה. הנתונים מצביעים על כך שהרוב המכריע של בוחרים אלה נוטה לימין או למרכז-ימין. יתרה מכך, עשרות אלפי מתנחלים שבו מחו"ל במיוחד כדי להשתתף בבחירות.
בחירות אלו מעמידות על הפרק גם את מורשתו של נתניהו בן ה-77 – אשר כיהן בשלטון למעלה מ-19 שנים – בעודו מתמודד מול אייזנקוט בן ה-66. המאבק מתנהל על רקע ויכוחים פנימיים סביב סוגיית הפטור משירות צבאי חובה לחרדים, והדרישה למתן דין וחשבון בגין המחדלים הביטחוניים.
מורכבויות קואליציוניות ותוצאות אפשריות
הערכות בתוך הישות מצביעות על כך שאף מפלגה לא תוכל להשיג בכוחות עצמה את 61 המושבים הדרושים להרכבת ממשלה. מצב זה יחייב ניהול משא ומתן מורכב להקמת קואליציה ציונית – כאשר שני הצדדים היריבים שוללים כל שותפות עם רשימות בעלות רוב ערבי. במקביל, ציבור המתנחלים ממשיך להתמקד בסוגיות כגון אחריותיות וגיוס החרדים לשירות צבאי.
בהקשר זה, העיתון הישראלי "הארץ" דיווח כי בנימין נתניהו נאבק להישאר בשלטון עד הרגע האחרון ממש. העיתון חשף כי לאחרונה הוא השקיע מאמצים ניכרים להצית מחדש את העימות עם איראן – מהלך שהוביל אותו לעימות ישיר עם צמרת הצבא הישראלי.
