בעוד שהמתחים הצבאיים בין איראן לארצות הברית נמשכים, ההתפתחויות במצרי הורמוז, דיווחים על ספינות שנמצאות תחת הכותרת "מטרה", פעילות צבאית מוגברת מצד ארצות הברית ומדינות אירופה, ואזהרות מצד מפקדי כוחות מזוינים איראניים חשפו ממדים חדשים לעימות זה. לצד ההתפתחויות בשטח, בחירות האמצע המתקרבות בארה"ב והלחצים הכלכליים המוגברים כתוצאה מהמלחמה הפכו לצירים חשובים בחישוביה של וושינגטון; נושא אשר, יחד עם שיקול ממשל טראמפ להקל על חלק מסנקציות הנפט, מעלה שאלות לגבי עלויות המשך המלחמה עבור ארצות הברית.
התפתחויות בשטח; עלייה בתקיפות על ספינות במצרי הורמוז
דיווחים מצביעים על התרחבות היקף התקיפות במצרי הורמוז. אל ג'זירה דיווחה כי מאז יום ראשון, לפחות 10 ספינות נתקפו במצרי הורמוז או באזורים סמוכים; נתון שלפי הרשת הוא מספר התקיפות הגבוה ביותר מאז תחילת המלחמה נגד איראן.
הוול סטריט ג'ורנל טען גם כי שתי ספינות משא השייכות לאיחוד האמירויות הערביות טבעו במצרי הורמוז ב-24 השעות האחרונות לאחר שהותקפו. על פי הדיווח, ב-96 השעות האחרונות גדל היקף התקיפות המיוחסות לאיראן ומגוון המטרות שהותקפו, וגם מטענים שאינם נפט היו בין המטרות.
במקביל, חיל הים של הרפובליקה האסלאמית של איראן הודיע על זיהוי מכלית שחצתה גבול, אשר, על פי הכוח, ניסתה לעבור דרך אזור אסור בים עומאן על ידי כיבוי מערכות המעקב שלה ועלתה באש באזור זה.
חיל הים הודיע כי המכלית זוהתה במהלך סיורים ושליטה בחלק המזרחי של מצר הורמוז, וכי לכוחות המזוינים האיראניים יש שליטה על אזור זה.
האדמירל סיארי הדגיש גם הוא את המצב במצרי הורמוז, וציין כי נתיב המים סגור וכל כלי שיט שייכנס אליו ללא תיאום יעמוד בתוצאות הפעולה.
מפקד הצבא: מיצרי הורמוז יישאר סגורים עד לכיבוד זכויותיה של איראן
האלוף חטאמי, מפקד צבא הרפובליקה האסלאמית של איראן, הדגיש את מוכנות הכוחות המזוינים להתמודד עם כל סכסוך אפשרי ואמר כי מיצרי הורמוז נמצאים תחת פיקוח מלא של הצבא ומשמרות המהפכה.
הוא הודיע כי תחת פיקוח הכוחות המזוינים, ספינות אויב לא הצליחו להיכנס לאזור המיועד של איראן וחלקים מבסיסי אויב ניזוקו גם הם במהלך הסכסוך.
מפקד הצבא הזהיר גם כי מיצרי הורמוז יישאר סגורים עד שזכויות האומה האיראנית יכובדו וכל איום על התשתיות של המדינה ייתקל בתגובה רב-כיוונית.
בהתייחסו למשוואת ההרתעה של איראן, הצהיר חטאמי כי אם תשתיות המדינה יותקפו, התשתיות והאינטרסים של הצד שכנגד, המשטר הציוני וכל מפלגה שתשתף עמו פעולה, יעמדו בפני סיכון לנזקים מרובים.
האלוף איזאדי, סגן המפקד העליון של משמרות המהפכה האסלאמית, הדגיש גם הוא את מוכנות הכוחות המזוינים ביבשה, בים ובשמיים, ואמר כי איראן לא תאפשר אפילו סנטימטר אחד משטח המדינה להיות בידי האויב.
פעילות צבאית מוגברת של ארה"ב ואירופה באזור
דיווחים מצביעים על עלייה בפעילות אווירית אמריקאית וחלקית של אירופה באזור.
על פי נתונים סטטיסטיים שפורסמו במקורות חדשותיים, כ-90 מטוסים צבאיים נצפו באזור במהלך 24 השעות האחרונות. בין הטיסות הללו, שבעה מטוסי תובלה צבאיים נכנסו מחוץ לאזור, ארבעה מהם אמריקאים, אחד כוויתי, אחד גרמני ואחד צרפתי.
בנוסף, 34 מטוסי תדלוק, שמונה מטוסי סיור, שני מטוסי קרב, 28 מטוסי תובלה צבאיים הנעים בתוך האזור ושני מסוקים צבאיים נמצאים ברשימת הטיסות המדווחות.
בינתיים, דיווחים מצביעים על המשך טיסותיהם של רחפנים אמריקאים מעל עיראק. על פי מידע שפורסם, חמישה רחפנים מדגם MQ-9 ורחפן אחד מדגם MQ-1 המריאו מבסיסים אמריקאים בירדן ובשטחים הכבושים; הטיסות תוארו בדיווחים שפורסמו כהפרה של המרחב האווירי העיראקי.
מצד שני, ערוץ 12 הישראלי טען כי איראן ביקשה מחיזבאללה בלבנון להתכונן למלחמה אזורית בימים הקרובים. טענה זו לא אושרה באופן עצמאי במידע שסופק עד כה.
בנימין נתניהו טען גם כי ישראל תשמיד את חמאס וחיזבאללה ותפיל את איראן בתוך השנתיים הקרובות; הצהרות המדגישות את המשך מטרותיה המוצהרות של ישראל כלפי איראן וקבוצות ההתנגדות האזוריות.
אזהרה מפני מחסור בטילי הגנה אמריקאים
בעוד שוושינגטון ממשיכה לחזק את נוכחותה הצבאית באזור, דיווחים על צמצום מלאי טילי היירוט האמריקאים משכו את תשומת ליבם של התקשורת והחוגים הצבאיים.
CBS דיווחה, תוך ציטוט הערכות של המרכז ללימודים אסטרטגיים ובינלאומיים, כי צבא ארה"ב מתמודד עם מחסור משמעותי בטילי יירוט פטריוט ו-THAAD.
על פי הערכה זו, לארצות הברית היו כ-2,300 טילי יירוט פטריוט לפני תחילת המלחמה עם איראן והיא השתמשה בין 1,050 ל-1,430 טילים אלה במהלך הסכסוך.
על פי הדיווח, גם אם השימוש בתחמושת זו יופסק, שיקום מלאי ההגנה האמריקאי עשוי להימשך עד 2030.
נתונים אלה מצביעים על לחץ משמעותי על אספקת תחמושת הגנה אמריקאית; נושא חשוב בהערכת יכולתה של וושינגטון לנהל משברים צבאיים במספר חזיתות בו זמנית.
מצד שני, CENTCOM דיווחה על עלייה במספר הנפגעים הצבאיים האמריקאים בתקיפות איראניות, אך המידע שסופק לא חשף פרטים נוספים על מספר הנפגעים או מיקום התקיפות.
ביטול אפשרי של סנקציות הנפט על ידי טראמפ כדי לשלוט במחירי הדלק
הלחצים הכלכליים שנגרמו על ידי המלחמה, במיוחד בשוק האנרגיה, הפכו לאחת הסוגיות החשובות העומדות בפני ממשלת ארה"ב.
ה"פייננשל טיימס" דיווח כי ממשל טראמפ שוקל להקל על ההגבלות על מכליות הקשורות לאיראן ולרוסיה כדי למנוע את עליית מחירי הדלק לקראת בחירות האמצע בנובמבר.
על פי הדיווח, האפשרויות הנבחנות עשויות לכלול מתן אפשרות למכירת חלק מהספינות שהוטלו עליהן סנקציות למפעילים לגיטימיים והסרת הגבלות שמנעו מהן לפעול בחופשיות בשוק העולמי.
רויטרס דיווחה גם כי גורמים אמריקאים שוקלים להקל על הסנקציות על מה שמכונה "צי הצללים" - ספינות המובילות נפט ומוצרי נפט ממדינות כמו איראן, רוסיה וונצואלה.
לפי רויטרס, מטרת הסקירות הללו היא להפחית את עלויות המשלוח ולבלום את עליית מחירי הדלק. עם זאת, אנליסטים שצוטטו על ידי הפייננשל טיימס סבורים כי ההשפעה הפוטנציאלית של החלטה כזו על מחירי הדלק עשויה להיות מוגבלת.
התפתחויות אלו מתרחשות בתקופה שבה ממשל טראמפ מדגיש לחץ כלכלי גובר על איראן.
שר האוצר האמריקאי הודיע כי וושינגטון תמשיך להפעיל לחץ עד שייחסמו עורקי הסחר הפיננסיים של איראן. משרד האוצר האמריקאי הודיע גם על הטלת סנקציות חדשות נגד איראן.
השיקול של הקלה על חלק ממגבלות הנפט תוך שמירה על הסנקציות משקף את מאמצי וושינגטון ליצור איזון בין לחץ כלכלי על איראן לבין בלימת עלויות מקומיות הנובעות ממשבר האנרגיה; עם זאת, המידה שבה מדיניות זו תשפיע על שוק הנפט והדלק העולמי תמשיך להיות תלויה בהתפתחויות בתחום ובמצב התנועה הימית.
בחירות אמצע הקדנציה בארה"ב; מלחמת איראן הופכת לסוגיה של תחרות פנימית
עם התקרבות בחירות האמצע ב-3 בנובמבר, המלחמה עם איראן הפכה לבולטת יותר בנוף הפוליטי האמריקאי מאי פעם.
דונלד טראמפ תיאר את הבחירות הללו כבחירות החשובות ביותר בהיסטוריה האמריקאית. על פי דו"ח שפורסם על ידי מרכז המחקר פיו, שיעור התמיכה בו הגיע ל-30 אחוזים; נתון שאם הוא נכון, יצביע על האתגרים הפוליטיים העומדים בפני נשיא ארה"ב ערב הבחירות.
בהקשר זה, מועמד הסנאט האמריקאי ג'וש טורק קישר את עליית מחירי הדלק למלחמה עם איראן וקרא לסיום הסכסוך הזה.
בהתייחסו לעלייה במחירי הדלק במדינת איווה, הוא אמר כי המשך המלחמה יפעיל לחץ רב יותר על החקלאים האמריקאים לקראת עונת הקציר. טורק גם מתח ביקורת על חברת הקונגרס הרפובליקנית אשלי הינסון על תמיכתה בהמשך המלחמה.
בהתפתחות נוספת, הרשת החברתית X הודיעה כי השעתה 13,000 חשבונות המיוחסים לאיראן, רוסיה וסין לקראת הבחירות בארה"ב. פרטים בנוגע לזהות החשבונות הללו והבסיס לייחוסם לא פורטו במידע שסופק.
כל ההתפתחויות הללו מראות כי המלחמה עם איראן אינה מוגבלת לתחום הצבאי, והשלכותיה הכלכליות הפכו גם לסוגיה בתחרות הפוליטית הפנימית בארה"ב.
טענותיו הסותרות של טראמפ בנוגע להמשך המלחמה והאופציה הצבאית
בעוד שפקידים אמריקאים מדברים על לחץ כלכלי מתמשך על איראן, טראמפ טען כי אין לו כוונה לשלוח כוחות קרקע לאיראן וכי ארה"ב לא תשתמש בנשק גרעיני נגד איראן.
הצהרות אלה נאמרו במצב בו, במקביל, נמשכות תנועות צבאיות אמריקאיות באזור ופורסמו דיווחים על עלייה בטיסות צבאיות וחיזוק הסיוע האווירי.
מצד שני, דיפלומט איראני בכיר הודיע בראיון לסוכנות הידיעות הלבנונית Unews כי טהרן שוקלת לסגת מאמנת אי-הפצת נשק גרעיני (NPT) כאופציה רצינית וכי מתקיימים דיונים פנימיים על עדכון הדוקטרינה הגרעינית.
הדיפלומט הדגיש גם כי המקרה הלבנוני צריך להיות חלק בלתי נפרד מכל הסכם עתידי אפשרי וכי איראן תגיב אם התוקפנות הישראלית נגד לבנון תחודש.
בהתבסס על אותן הצהרות, גם התיווך של איראן בין ערב הסעודית לתימן נמשך.
עם זאת, יש להעריך את הטענות שהועלו בנוגע להחלטות הגרעין של איראן, את עמדות הצדדים המעורבים ואת האפשרות להסלמה במלחמה בהקשר של הצהרות רשמיות ודיווחים מאומתים.
העימות נמשך בשלוש חזיתות צבאיות, כלכליות ופוליטיות.
ההתפתחויות האחרונות במלחמה של ארה"ב עם איראן נעות בין מתח מוגבר במצרי הורמוז ודיווחים על תקיפות על ספינות ועד תנועות צבאיות אזוריות וחששות לגבי מלאי הגנה מפני טילים של ארה"ב.
בנוסף להתפתחויות אלו, ההקלה האפשרית של חלק מסנקציות הנפט על ידי ממשל טראמפ ותוכנית המלחמה באיראן במערכות הבחירות בארה"ב מראות כי השלכות העימות הזה התפשטו גם לכלכלה האמריקאית ולפוליטיקה הפנימית.
בנסיבות כאלה, עתיד הסכסוך תלוי במערכת גורמים: התפתחויות בשטח, מצב התנועה הימית במצרי הורמוז, העלויות הכלכליות של המלחמה, החלטות צבאיות של הצדדים ונתיבים דיפלומטיים אפשריים. במקביל, הצהרות של גורמים איראניים בנוגע למוכנות הביטחונית וההתניה של מעמדו של מצר הורמוז בכיבוד זכויותיה של איראן מדגישות את הקשר המתמשך בין משוואות ביטחוניות וכלכליות במשבר זה.
