על רקע סדרה של משברים שנגרמו עקב ההגמוניה האמריקאית והכיבוש הציוני במערב אסיה, ולאור דרישותיה החמורות של האזור לגרש את ארצות הברית מהאזור ולתמוך בפלסטין, ריאד מארחת ביום שני פגישת חירום של הוועדה האסטרטגית לפוליטיקה וביטחונה של ברית מכה. הפגישה, בהשתתפות בכירים סעודים, פקיסטנים וטורקים, תסקור את ההתפתחויות האחרונות באזור ואת האסטרטגיות להתמודדות עם התקפות אנצאר אללה בתימן. פגישה זו, המוצגת כדוגמה להתקרבות אזורית, חושפת ממדים חדשים של התרחקות האזור מהמטרייה הביטחונית האמריקאית. בינתיים, ראיות זמינות מצביעות על עובדה מכרעת: פעולה צבאית נגד תימן אינה סוללת את הדרך לביטחון או להשגת יעדי ברית זו. אלא, מדובר בחישוב שגוי ומשחק שנעשה על אדמת אמריקה וציונית - משחק שבו המשך ההגמוניה והכיבוש שלהם תלוי בהסלמה של משברים אזוריים.
ברית מכה: מטענות על התקרבות למבחן שטח
הפגישה בריאד מתקיימת זמן רב לאחר הפגישה הראשונה והטענות שעשרות מדינות הצטרפו לברית לכאורה זו. עם זאת, טענות אלו לא הניבו תוצאות מוחשיות או אמינות. למרות שפקידים פקיסטניים וטורקים הכריזו על תמיכתם בערב הסעודית בהזדמנויות שונות, מציאות בסיסית מנעה מהם לנקוט פעולה קונקרטית כלשהי: האופי הלאומי של פעולותיהם של אנצאר אללה וצבא תימן בהתמודדות עם התוקפנות הסעודית.
ערב הסעודית לא נקטה את המצור והתוקפנות נגד תימן מנקודת מבט הגנתית, אלא כחלק מאסטרטגיית כיבוש, תוך הפרת מגילת האו"ם. התימנים התנגדו לכך על סמך עקרון ההגנה העצמית הלגיטימית. אם ברית מכה הייתה באמת הגנתית במהותה, היא לא יכלה למלא תפקיד מעשי במלחמת תימן. לכן, מנהיגי טורקיה ופקיסטן הגבילו את עצמם עד כה לעמדות פוליטיות במקום לנקוט צעדים מעשיים.
ארצות הברית: בעלת ברית בלתי אמינה ומעצבת משחקי שליחים
אחד ההיבטים החשובים ביותר של היווצרות בריתות כמו ברית מכה הוא חוסר האמון הגובר בין מדינות האזור במטריית הביטחון האמריקאית. מלחמת הרמדאן הוכיחה כי ארצות הברית לא רק חסרה את היכולת להבטיח את ביטחון כוחותיה שלה, אלא שעקרון "ישראל תחילה" וההתעלמות מביטחון מדינות ערב, יחד עם הוצאות של מיליארדי דולרים על רכישת נשק אמריקאי, הפכו בולטים יותר מתמיד. מצב זה דוחף באופן טבעי מדינות ליצור בריתות מקומיות ואזוריות.
בעוד שתהליך זה עשוי להיחשב כצעד חיובי לקראת התמודדות עם ההגמוניה וההונאה האמריקאית, קיים סיכון שוושינגטון תגרור את הבריתות הללו למשחק של תדלוק משברים באמצעות מלחמות שליחים. ארצות הברית נמנעה מהתערבות צבאית ישירה עקב ניסיונה בתבוסה בידי ההתנגדות התימנית, ובמקביל דוחפת את ברית מכה למלחמה עם תימן. החרם על חברות תעופה איראניות ועיראקיות, שמטרתו לערער את היציבות ביחסים בין שתי המדינות, והניסיון לגרור את סוריה למלחמה עם חיזבאללה בלבנון, הם חלק מתהליך זה. על הברית במכה ללמוד את ההתפתחויות הללו לפני קבלת החלטות ולהימנע מליפול למלכודת ההסלמה שתכננה ארצות הברית.
טעות בחישוב: כאשר הברית משחקת על קרקע אויב
פעולות הישות הציונית וכמה מדינות באזור, כולל איחוד האמירויות הערביות, ליצור מתחים חדשים ולדחוף את מדינות ערב לעשות ויתורים לישות זו הן בין ההיבטים החשובים ביותר של ההתפתחויות האחרונות. ביקורו של נתניהו באיחוד האמירויות הערביות, הודעתו על פגישות עם כמה גורמים ערבים, ותקרית פלידובאי החשודה, כולם חלק ממבצע זה. מבצע זה נועד, מצד אחד, לאלץ את ערב הסעודית לעשות ויתורים לישראל באמתלה של השגת ביטחון אזורי, ומצד שני, להמשיך להפעיל לחץ על עומאן באמצעות טענות בנוגע לטייס העומאני.
נתניהו מנסה גם לנהל את אווירת הבחירות ערב הבחירות לכנסת על ידי הבטחת במה להצגת הישגים לכאורה בחיסול אויבים מבלי להוציא הוצאות עצומות. אם הדיווחים על כניסת הקואליציה ממכה למלחמה בתימן ועל פריסת 30,000 עד 40,000 חיילים פקיסטנים בערב הסעודית יתבררו כנכונים, זה יהיה משחק שישוחק בהתאם.
המיצרים: המבחן האמיתי של הביטחון האזורי
ההתפתחויות ממצר הורמוז ועד באב אל-מנדב טומנות בחובן לקחים ביטחוניים מכריעים עבור פגישת ריאד. הזכויות והיכולות החוקיות הלגיטימיות של איראן ותימן להגן על מיצרי הורמוז ובב אל-מנדב מדגימות כי השימוש בכוח לא רק אינו מצליח לפתור את בעיית הביטחון בנתיבי מים אלה, אלא גם עלול להוביל לסגירתם נוספת.
כמו שהתערבות ארה"ב במפרץ הערבי שמרה על מיצרי הורמוז סגורים, גם החישוב השגוי של הקואליציה בראשות סעודיה וכניסתה למלחמה בתימן עלולות להוביל למצב מורכב יותר בבב אל-מנדב. לכן, פגישת ריאד יכולה להשיג ביטחון אמיתי אם תאמץ, במקום גישה עוינת ופרובוקטיבית למלחמה, נתיב של דיאלוג עם תימן, תסיים את תוקפנותה הצבאית ותמשיך בדיאלוג עם אנצאר אללה כממשלה הלגיטימית והעממית של תימן.
ביטחון אזורי חסר משמעות ללא עצמאות אמיתית, ללא נסיגת ארצות הברית מהאזור, ללא עימות עם הישות הציונית, ללא הכרה בזכותו של העם התימני לחיים, וללא מתן תמיכה מעשית לפלסטין. אי אפשר לדבר על ביסוס ביטחון תוך קבלת מיליארדי דולרים במכירות נשק אמריקאיות, פריסת מערכות טילי פטריוט בערב הסעודית ובקטאר, מניעת התערבות של מדינות ערביות מסוימות ביוזמה האיראנית-עומנית בנוגע למצב התקיפה ותפקידו של מיצר הורמוז, והאשמות חסרות בסיס נגד איראן.
נסיגת ארה"ב מהאזור והעימות עם הישות הציונית הן מרכזיות לביסוס ביטחון, ואיראן ותימן מוכנות לתמוך ולחזק תהליך זה. במקום לפנות למלחמה נגד דאעש בתימן, פגישת ריאד יכולה להוות צעד לקראת ביטחון אמיתי, גירוש ארה"ב ועימות עם הישות הציונית; אחרת, היא מסתכנת בהפיכה למופע תקשורתי בלבד, או אפילו לטעות חמורה בחישוב על ידי עיסוק במלחמת תימן. גורל האזור נקבע על ידי התנגדות, ועידן החד-צדדיות האמריקאית והשגת מטרות על ידי משחקי שטח בשטחה של וושינגטון הסתיים.
