ההתפתחויות האחרונות במלחמת ארה"ב-איראן מצביעות על כך שהעימות נכנס לשלב מורכב יותר; שלב שבו תנועות צבאיות במפרץ הפרסי, משוואות ספנות ואנרגיה, מאמצים דיפלומטיים של מתווכים וההשלכות הפוליטיות והכלכליות של המלחמה בארצות הברית משפיעות בו זמנית על מהלך ההתפתחויות.
מיצרי הורמוז; מוקד חדש של עימות צבאי וימי
מיצרי הורמוז הפך שוב לאחד ממוקדי העימות העיקריים בין איראן לארצות הברית. דיווח רויטרס, המצטט שלושה מקורות יודעי דבר, מצביע על כך שאיראן תקפה לאחרונה מערכות ניווט ספינות באי דידמר, ליד עומאן ובתוך מיצרי הורמוז.
תשתית זו שימשה להקל על תנועת ספינות וזרימת העברות נפט במפרץ הפרסי. המקורות לא סיפקו מידע על היקף הנזק, אך הם העריכו את קיומן של מערכות חלופיות כגורם להגבלת השפעת התקפות אלו על התנועה המסחרית.
בינתיים, מרכז המבצעים הימיים הבריטי דיווח כי מספר מכליות במפרץ הפרסי נפגעו מפגיעות לא מזוהות. תמונות של מכלית ה"סקיילייט", שהייתה מעורבת בתאונה לאחר שהפרה את חוקי התנועה במצרי הורמוז, פורסמו גם כן.
דיווחים אחרים מצביעים על כך שמכליות המפרות את כללי השיט במצרי הורמוז פגעו במוקשים בנתיבים לא מורשים והתפוצצו. במקביל, מטוס CMV-22B Osprey של חיל הים האמריקאי שלח את קוד החירום 7700 בזמן שטס מעל המים ליד חופי עומאן.
במצב זה, דובר CENTCOM טען כי יותר מ-22 מיליון חביות נפט עברו דרך מצר הורמוז ביום שני וכי ארה"ב מוכנה להגן על ספנות מסחרית ולהגביר את המצור הימי על איראן. הוא טען גם כי וושינגטון לא תאפשר ייצוא נפט איראני.
התקפה על סיריק ותגובת טילים איראנית בבחריין
אחת ההתפתחויות הצבאיות החשובות ביותר בשעות האחרונות היא התקיפה האמריקאית על העיר סיריק במחוז הורמוזגן.
בתגובה לפעולה זו, יחסי הציבור של משמרות המהפכה הודיעו כי כוח האוויר והשמיד את מכ"ם ההתרעה המוקדמת של צבא ארה"ב באי בחריין.
משמרות המהפכה ראו במבצע זה תגובה לתוקפנות האווירית של ארה"ב נגד מגדל תקשורת בסיריק והזהירו מפני הפרות והתקפות חוזרות ונשנות.
בהצהרת משמרות המהפכה הדגישו כי חיל האוויר נמצא בכוננות מלאה להתמודדות ללא הגבלות גיאוגרפיות וכי חברות שישתפו פעולה עם הצד האמריקאי בנתיבים לא מורשים ובהפרות ימיות יתמודדו עם פעולה חמורה יותר.
במקביל, הגנרל רזאאי הודיע על מוכנות כוח האוויר של משמרות המהפכה ליצור הפתעות חדשות בשדה הקרב ותיאר את חשיפת עיר הטילים החדשה כביטוי להרתעה ולמוכנות המבצעית של איראן.
אזהרת טהרן; תגובה מעבר לגיאוגרפיה של מערב אסיה
בתגובה לאיומים החדשים של וושינגטון, גורמים צבאיים וביטחוניים איראניים הדגישו את הגדלת היקף התגובה לכל תוקפנות אפשרית.
מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי הזהיר כי אם תפתח מלחמה נוספת מצד ארצות הברית, כל הבסיסים הצבאיים המשתתפים בתוקפנות, ממערב אסיה ועד אירופה, יהיו מטרות לגיטימיות להתקפות איראניות, ולא יהיה מרחק בטוח או מקלט לתוקפים.
בריגדיר גנרל שקרצ'י, הדובר הראשי של הכוחות המזוינים, הודיע גם הוא כי תגובת איראן למתקפה אמריקאית אפשרית תהיה חמורה פי 10.
באותו הקשר, הגנרל חטאמי, מפקד הצבא, הודיע על היערכות חדשה בכוח ההגנה האווירית והדגיש כי כל תוקפן שיתקוף שוב את איראן יינזק בצורה חמורה יותר.
גם כלי השיט המהיר רג'אב מספר 27 נחשף, עם מהירות מוצהרת של 185 קמ"ש ויכולת לירות טילים בטווח של 700 קילומטרים; פעולה שבנוסף להדגמת כוח טילים ותשתיות תת-קרקעיות, היא חלק ממסר ההרתעה הצבאית של איראן.
קאליבאף: תגובתה הסופית של איראן נשלחה
בתחום הדיפלומטיה, מוחמד באקר קאליבאף, יו"ר האסיפה המייעצת האסלאמית, הודיע כי איראן הציגה את תגובתה הסופית לארצות הברית וכי כעת תלויה בוושינגטון להחליט האם להמשיך במשא ומתן.
קאליבאף הציג את קטאר ופקיסטן כשתי המתווכים הרשמיים בין איראן לארצות הברית וראה בשבעת התנאים של איראן הגיוניים לחלוטין ומטרתם לבנות אמון לקראת תחילת המשא ומתן.
הוא גם הדגיש כי הפסקת המשא ומתן או המשך המשא ומתן תלויה בהחלטת האמריקאים וכי הסכמתה או התנגדותה של וושינגטון להצעת איראן לא ישנו את עמדתה של טהרן.
בהתייחסו להוראת המנהיג העליון, יו"ר הפרלמנט ציין את סיום המצב של מלחמה ושלום כאחת ממטרותיה העיקריות של איראן.
בינתיים, המשלחת הדיפלומטית הקטארית יצאה שוב לטהרן, וראש ממשלת המדינה הדגיש את הצורך להגיע להסכם בין איראן לארצות הברית בהתייעצויותיו עם דונלד טראמפ וג'יי.די. ואנס.
פקיסטן עדיין פעילה גם בדרך הגישור; בפגישה עם ראש ממשלת פקיסטן, שיבח נשיא עיראק את מאמצי איסלאמאבאד לסיים את הסכסוכים ולבלום את המתיחות האזורית.
מחלוקת בוושינגטון; טראמפ בין איום, הסכם ולחץ כלכלי
הצהרותיו הסותרות של דונלד טראמפ על מלחמה ומשא ומתן הן ציר חשוב נוסף בהתפתחויות האחרונות. מצד אחד, נשיא ארה"ב טען כי וושינגטון אינה צריכה להגיע להסכם עם איראן ושהשתלטה על מצר הורמוז ועל המשאבים הפיננסיים של איראן, ומצד שני, הוא אמר שהוא יכול לסיים את המלחמה כבר עכשיו.
טראמפ טען גם כי המשך דרך הלחץ הכלכלי מתבצע לבקשת ערב הסעודית, קטאר, כווית, איחוד האמירויות הערביות ובחריין, ומדינות אלו מעדיפות שוושינגטון תימנע מסיום המלחמה לעת עתה.
בהצהרות מאיימות, הוא דיבר על האפשרות להרוס את הגשרים, תחנות הכוח והיכולת התעשייתית של איראן ביום אחד והעלה שוב את האפשרות לתקוף את מתקני הגרעין בהר קלנג.
נשיא ארה"ב טען גם כי איראן נמצאת במצב של קריסה כלכלית ואינה יכולה לשלם את משכורותיה הצבאיות; טענות שלצד איומים צבאיים, הן חלק מעמדות התעמולה של וושינגטון ולחץ פסיכולוגי נגד טהרן.
לעומת זאת, הדיווח של הוול סטריט ג'ורנל מצביע על ביקורת פרטית של טראמפ על מזכר ההבנות שנחתם עם איראן. פוליטיקו דיווח גם כי טראמפ הסיר את ג'יי.די. ואנס מתהליך המשא ומתן על איראן; החלטה שהתקבלה לאחר שוונס מתח ביקורת על השפעת המלחמה הארוכה עם איראן על תבוסת הרפובליקנים בבחירות.
CENTCOM כינתה גם דיווחים על בקשה מהמשטר הציוני להתכונן לחידוש המלחמה עם איראן ספקולציות בלבד.
פילוג פוליטי באמריקה; מחיר המלחמה הפך לסוגיה פנימית
השלכות המלחמה נגד איראן הפכו לאחת הסוגיות החמורות של חילוקי דעות פוליטיים בארצות הברית. רויטרס דיווחה כי הקונגרס לבדו אינו יכול לסיים את המלחמה, אך הוא יכול להפעיל לחץ משמעותי על ממשל טראמפ באמצעות כלי תקציב ופיקוח.
הדמוקרטים בבית הנבחרים עשויים לכלול הגבלות על מימון לפעולות צבאיות נגד איראן בהצעות חוק התקציב ולפתוח בחקירה מקיפה על עלויות המלחמה, אם כי הם יזדקקו לתמיכה רפובליקנית כדי לעקוף את הווטו האפשרי של טראמפ.
בינתיים, חבר הקונגרס הרפובליקני תומאס מאסי הגיש הצעת הדחה בת שמונה סעיפים נגד מזכיר המלחמה האמריקאי פיט הגסט. הוא מתח ביקורת על תפקודו של הגסט, תוך ציטוט ההתקפה על בית ספר מלא בתלמידים איראנים ואת ההתקפות החוזרות ונשנות עליו.
מצד שני, משפחות של מלחים על נושאת המטוסים ג'ורג' הרברט וו. בוש מחו על הארכת משימת הספינה, על העיכוב בהחזרת החיילים ועל הבעיות בפרנסת הצוות ובשירותיו.
בהתפתחות נוספת, מושל קליפורניה גאווין ניוסום כינה את ההתקפה על בית הספר מינאב חרפה ודרש התנצלות מטראמפ. הסנאטור הנבחר עבדול-סייד ממישיגן מתח גם הוא ביקורת על המלחמה נגד איראן, וקרא להכרח לסיים אותה כדי להפחית את יוקר המחיה.
כלכלת המלחמה; מחירי הנפט עולים ולחץ על חיי אמריקאים
המתחים המתמשכים במצרי הורמוז וחוסר הוודאות לגבי עתיד המשא ומתן השפיעו על שוק האנרגיה העולמי. מחיר נפט ברנט עלה לאחרונה על 95 דולר ואז הגיע ליותר מ-96 דולר.
בלומברג דיווח כי הצהרותיו של טראמפ לפיהן ארצות הברית אינה זקוקה להסכם עם איראן הפחיתו את התקוות לסיום המלחמה ולחזרה ליציבות באספקת הנפט באזור, ותורמות לעליית המחירים.
עלות האנרגיה העולה התפשטה גם לארצות הברית. הניו יורק פוסט דיווח כי עלות חימום הבתים בצפון מזרח ארצות הברית עשויה לעלות עד 70 אחוזים, במיוחד עבור משקי בית התלויים בנפט לחימום.
גם הגירעון התקציבי של ארה"ב הגיע ל-404 מיליארד דולר בתחילת שנת הכספים 2027, עלייה של 42% בהשוואה לאוקטובר אשתקד.
באותו הקשר, בקשתו של טראמפ למימון נוסף של 350 מיליארד דולר לפנטגון הציבה שוב את ההוצאות הצבאיות ואת ההשלכות הכלכליות של מדיניות המלחמה של ממשלת ארה"ב באור הזרקורים.
גם עליית מחיר הביטקוין ל-71,000 דולר הייתה אחת ההתפתחויות האחרות בשווקים הפיננסיים בתקופה זו.
משוואות אזוריות; חששות לגבי חזרת המלחמה ומאמצים לבלום את המשבר
התפתחויות אזוריות מראות כי חששות לגבי חידוש המלחמה הפכו לאחד הצירים המרכזיים של התייעצויות פוליטיות וביטחוניות.
גדי אייזנקוט, ראש מפלגת ישר ודמות פוליטית המתנגדת לנתניהו, דן בהתפתחויות ובאתגרים הביטחוניים עם ראש ממשלת ישראל בפגישה ביטחונית. הפגישה התקיימה במצב בו מתנגדי נתניהו מביעים חשש לגבי האפשרות של פתיחת מבצע צבאי רחב היקף נגד איראן בתקופת המעבר.
גם העיתון "ידיעות אחרונות" דיווח על ויכוח מילולי סוער בין טראמפ לנתניהו בשיחת הטלפון האחרונה שלהם; ויכוח שהופך לחשוב יותר לאור החששות לגבי תיק הגרעין האיראני ועתיד המלחמה.
מצד שני, ערוץ 14 טען כי איראן הודיעה לקטאר ב-24 השעות האחרונות כי לא תנהל משא ומתן על תוכנית הגרעין שלה.
מסעוד פזקיאן הסביר גם את עמדות איראן בנוגע לתוקפנות אמריקאית וישראלית בפגישות עם נשיאי טורקיה וברזיל. בפגישתו עם נשיא ברזיל, הוא הדגיש כי המשטר הישראלי דחף את טראמפ למלחמה, וגם לולה דה סילבה הודיע על נכונות ארצו לסייע בהקמת שלום.
דובר משרד החוץ האיראני הזהיר גם כי תמיכתן של מדינות בצעדי צבא או סנקציות אמריקאיות נגד איראן נחשבת להשתתפות בתוקפנות ויהיו לה השלכות משפטיות ופוליטיות.
