נשיא המדינה, יצחק הרצוג, הודיע במוצאי שבת כי גדי איזנקוט נבחר להרכיב ממשלה חדשה.
מבית הנשיא נמסר כי איזנקוט יקבל רשמית את המנדט להרכבת הממשלה מחר, יום ראשון, בשעות אחר הצהריים.
הבחירה באה בעקבות המלצות מצד גושים פרלמנטריים המייצגים 67 חברי כנסת. מפלגתו של איזנקוט, "ישר", זכתה ב-21 מושבים בבחירות לכנסת שנערכו ב-27 באוקטובר – המספר הגבוה ביותר מבין ארבע הרשימות המרכיבות את "מחנה השינוי", שעליו הוא מתכוון להסתמך במאמציו להרכיב ממשלה.
הרמטכ"ל: "דוקטרינת הדאחייה" ו"המערכה שבין המלחמות"
גדי איזנקוט צמח בשורות הצבא, החל מחטיבת גולני ועד לתפקיד ראש המטה הכללי, כשהוא מפקח על פעולות בחזיתות שונות, בהן לבנון, יהודה ושומרון, סוריה ורצועת עזה. הוא סיים קריירה צבאית בת 41 שנים בינואר 2019.
בין יוני 2005 לאוקטובר 2006 כיהן כראש אגף המבצעים במטה הכללי – תפקיד שממנו סייע לנהל את המערכה בלבנון ב-2006.
שמו נקשר ב"דוקטרינת הדאחייה" ובהרחבת "המערכה שבין המלחמות". במהלך כהונתו כרמטכ"ל, הוא פרסם מסמך אסטרטגי לצבא בשנת 2015 (שעודכן ב-2018) והוביל את התוכנית הרב-שנתית "גדעון", שנועדה לארגן מחדש את הכוחות ולהתאימם לאיומים האזוריים המשתנים.
מממשלת החירום ועד להקמת מפלגת "ישר"
אייזנקוט נכנס לפוליטיקה באוגוסט 2022, כשהצטרף לסיעת "המחנה הממלכתי" בראשות בני גנץ ותפס את המקום השלישי ברשימתה. הוא נבחר לכנסת בנובמבר באותה שנה, כחלק מגוש שזכה ב-12 מנדטים.
בעקבות מבצע "מבול אל-אקצא" ב-7 באוקטובר 2023, הצטרף אייזנקוט לממשלת החירום כשר ללא תיק, לאחר שמפלגתו החליטה לקחת בה חלק. הוא כיהן כמשקיף בקבינט המלחמה, שכלל את בנימין נתניהו, יואב גלנט ובני גנץ. בתקופה זו, הוא דחף להאצת הפעולה הצבאית ברפיח, ומאוחר יותר האשים את נתניהו בעיכובה מסיבות פוליטיות.
אייזנקוט שם דגש על מתן עדיפות לעסקה לשחרור החטופים. ביוני 2024 הוא התפטר מהממשלה יחד עם גנץ, כשהוא מאשים את נתניהו ב"דחיית החלטות גורליות ובערבוב שיקולים פוליטיים בניהול המלחמה".
ביוני 2025 הודיע אייזנקוט על פרישתו מסיעת "המחנה הממלכתי", וביולי באותה שנה התפטר מהכנסת. בחודש ספטמבר הוא הקים את מפלגת "ישר", שאיגדה דמויות מהמגזרים הצבאיים, הפוליטיים והכלכליים.
תנאים להצטרפות לממשלה; עמדות בנוגע לעזה ואיראן
טרם הבחירות, התחייב אייזנקוט כי יסרב לקחת חלק בממשלה בראשות נתניהו – גם במסגרת הסכם רוטציה – והצהיר כי אם יפר הבטחה זו, יתפטר מתפקידו בתוך שעה. הוא הציב ארבעה תנאים להצטרפות לכל ממשלה שיהיה שותף להקמתה: הכרה בישראל כ"מדינה יהודית ודמוקרטית", דבקות ב"ערכי מגילת העצמאות", מחויבות לשירות צבאי או לאומי חובה לכלל האזרחים, והכרה בחמאס כ"ארגון טרור".
בגישתו לסכסוך הישראלי-פלסטיני, שיקולים ביטחוניים ואסטרטגיים עומדים בראש סדר העדיפויות, בעוד ש"פתרון שתי המדינות" אינו נמנה עם עקרונות היסוד של מצעו. באשר לעזה, הוא דוגל בסיום שלטון חמאס ובהקמת ממשל חלופי – הנהנה מתמיכה אזורית ובינלאומית – אשר יפעל באופן עצמאי מחמאס ומבלי להיות כפוף ישירות לישראל. הוא שולל חזרה לשלטון צבאי ישראלי קבוע ברצועת עזה.
בסוגיית איראן, הוא קורא להוצאת האורניום המועשר ולהחלת פיקוח הדוק בתיאום עם וושינגטון; כמו כן, הוא תומך בהפעלת לחץ צבאי כדי להביא להסכם בנוגע לתוכנית הגרעין האיראנית. בנוסף, הוא דוגל בהרחבת "הסכמי אברהם" ובחיזוק שיתוף הפעולה הביטחוני האזורי.
