הבחירות לפרלמנט בישראל יתקיימו ב-26 באוקטובר, ימים ספורים לפני בחירות האמצע בארה"ב. על פי ההערכות האחרונות, יומיים לפני הבחירות, בנימין נתניהו נמצא במצב מעורפל ולא יציב בהשוואה ליריביו, גדי אייזנקוט ונפתלי בנט. תחת צל הכבד של המלחמה עם איראן וחוסר הביטחון וחוסר הוודאות השוררים בחברה הישראלית, ראש ממשלת ישראל הנוכחי מפגר אחרי יריביו האלקטורליים, כך שכמעט ודאי שמפלגתו של נתניהו לא תצליח להשיג את 61 האחוזים מהקולות הנדרשים להרכבת ממשלה. ד"ר מנסור בראטי סקר ותיאר את המצב האחרון בזירה האלקטורלית בישראל בראיון
סקרים מצביעים על כך שאף אחת משתי הפלגים הפוליטיים העיקריים בישראל לא תצליח להבטיח את הרוב של 61 המושבים הדרושים להקמת ממשלה. אם מצב זה יוביל לקיפאון פוליטי ולבחירות חדשות, מה יהיו ההשלכות על עתידה הפוליטי של ישראל? באיזו מידה המשך ממשלת המעבר עלול להשפיע על כוח קבלת ההחלטות של המדינה בתחום הביטחון והצבאי?
אפשרות אחת היא שאף אחת משתי הפלגים הפוליטיים לא תצליח להקים את הקואליציה הנדרשת ולהשיג את סף 61 המושבים בכנסת. במצב כזה, הממשלה המכהנת, דהיינו ממשלתו של בנימין נתניהו, תמשיך לפעול כממשלת מעבר ותקדם את הדברים עד לקיום הבחירות הבאות. בהתבסס על תרחיש זה, אם נאפשר כחודשיים לקביעת חוסר היכולת של התנועות הפוליטיות להקים קבינט ועוד שלושה חודשים לקיום בחירות חדשות, עשויים לחלוף כחמישה חודשים עד לבחירות הבאות. עם זאת, יש לציין שבמערכות פרלמנטריות, לממשלה הזמנית יש בדרך כלל מגבלות מבחינת סמכויות וחופש פעולה בהשוואה לממשלה עם רוב או קואליציה יציבה. מגבלות אלו חשובות במיוחד בתחום המדיניות הפנימית וההחלטות המבניות.
לדוגמה, הממשלה הזמנית בדרך כלל אינה יכולה לבצע בקלות שינויים משפטיים מהותיים או לקבל החלטות הדורשות קונצנזוס פוליטי רחב. במקרה של ישראל, שינוי חוקי היסוד מגיע גם עם מגבלות ודרישות משפטיות ופוליטיות משלו. עם זאת, בתחום הביטחון, המצב שונה. ביטחון הוא נושא חיוני עבור ישראל, והממשלה הזמנית אינה בהכרח נשללת מהסמכות לנקוט בפעולה צבאית. אם הממשלה חשה שישראל נמצאת תחת איום מיידי, היא עדיין רשאית להחליט לנקוט בפעולה צבאית.
ההבדל העיקרי, אם כן, אינו שלממשלה הזמנית אין לחלוטין את הזכות להיכנס למלחמה; אלא שממשלה כזו עשויה להזדקק לסיבות ביטחוניות רציניות יותר ולהצדקה פוליטית חזקה יותר כדי לפתוח במלחמה חדשה. לא בהכרח יהיה שינוי מהותי בתחום אמצעי ההגנה, אך פעולות כמו פעולות התקפיות בקנה מידה גדול או חיסולים ממוקדים ברמות גבוהות יכולות להיות מודעות יותר מבחינה פוליטית ועלותית. בסך הכל, מגבלות הממשלה הזמנית יהיו בולטות יותר בהחלטות פנים, שינויים מבניים ופעולות הדורשות קונצנזוס פוליטי רחב; אם כי היקפן בפועל של מגבלות אלה יהיה תלוי במצב הביטחוני, בחוקים ובפרקטיקות הפוליטיות בישראל.
כיצד ניתן להעריך את מבצע הגדה המערבית ואת השפעתו על מעמדה הפוליטי של ממשלת נתניהו?
באשר למבצע האחרון בגדה המערבית, יש לשים לב לעיתוי התרחשותו. מבצע זה בוצע ערב הבחירות, ועל פי המידע שהוצג, הביא למותם של שני חיילים ישראלים ולפציעה של שלושה נוספים. שניים ממבצעי המבצע נהרגו גם הם במהלך הסכסוך.
מנקודת מבט פוליטית, התרחשות אירוע כזה ערב הבחירות עלולה להעלות את השאלה בדעת הקהל לגבי מידת שליטת המצב הביטחוני על ידי הממשלה. במילים אחרות, כל תקיפה שתביא למותם או לפציעתם של כוחות ישראליים עלולה להטיל מחיר פוליטי על הממשלה המכהנת ולהגביר את הוויכוח על יעילות מדיניות הביטחון שלה. בתגובה למבצע זה, פתח צבא ישראל במבצע באזור חברון בדרום הגדה המערבית. במסגרת מבצע זה, בוצעו הריסות נרחבות של מבנים וחיפושים אחר נשק.
ניתן לבחון פעולות אלו גם מנקודת מבט פוליטית וביטחונית בכמה רמות.
ראשית, פעולה כזו יכולה להתבצע במטרה להפגין כוח ולשלוח מסר של הרתעה; מסר שישראל תנקוט באמצעים נרחבים יותר בתגובה להתקפות.
[25/10/2026 13:59] Sh: שנית, פעולה זו יכולה להיות ניסיון לקזז את ההשפעות הפוליטיות והביטחוניות של ההתקפה הראשונית. כאשר פעולה מזוינת מביאה למותם של אנשי צבא, הממשלה עשויה להרחיב את היקף הצעדים הביטחוניים והצבאיים כדי להדגים את תגובתה הנחרצת.
במקביל, תפקידו של בנימין נתניהו וגורמי קביעת המדיניות בגדה המערבית הופך לחשוב גם מבחינה פוליטית. צעדים אלה יכולים להיות מוצגים כסימן לנחישות הממשלה לקראת הבחירות; עם זאת, לא ניתן לקבוע מראש את מידת השפעתם על דעת הקהל.
מנקודת מבט משפטית, הריסת מבנים ופעולות צבאיות באזורים פלסטיניים עלולות גם הן לעמוד בפני מחאות והליכים משפטיים. ההערכה המשפטית של כל פעולה תלויה בפרטיה, בבסיסה המשפטי המוצהר ובעמידתה בכללי המשפט ההומניטארי הבינלאומי. עצם ניהולו של מבצע צבאי אינו עונה, כשלעצמו, על כל השאלות המשפטיות הקשורות אליו.
כתוצאה מכך, ניתן לבחון את מבצע הגדה המערבית הן בהקשר של יעדי ביטחון והרתעה והן בהקשר של התחרויות הפוליטיות הפנימיות של ישראל; אך לא ניתן לקבוע פסק דין סופי לגבי הצלחתו בשינוי דעת הקהל או בפיצוי על העלויות הפוליטיות של הממשלה ללא ראיות נוספות.
בנסיבות אלה, האם האפשרות לפעולה צבאית של המשטר הציוני נגד איראן והקשר שלה לבחירות בארה"ב מבוססת על המציאות או...?
בניתוח האפשרות לפעולה צבאית ישראלית נגד איראן, אחד המשתנים החשובים הוא היחסים בין נתניהו לממשלת ארה"ב, ובפרט עמדתו של דונלד טראמפ. בהקשר של ניתוח זה, לפני שטראמפ הודיע על תמיכתו בנתניהו, הועלתה האפשרות לפעולה חד-צדדית של ישראל נגד איראן, ללא תיאום או הסכמת ארה"ב, כאחד התרחישים שניתן לבחון. עם זאת, לאחר תמיכתו של טראמפ בנתניהו, הוערך גם כי האפשרות לפעולה חד-צדדית של ישראל עשויה לפחת. לכן, ניתן לומר שתמיכתו הפוליטית של טראמפ בנתניהו הייתה יכולה ליצור יתרון לראש ממשלת ישראל בדעת הקהל המקומית, ובתורו, לספק בסיס לתיאום רב יותר לגבי עיתוי הפעולות האפשריות נגד איראן. כמובן, יש להתייחס לקשר זה כהשערה אנליטית; שכן כדי להוכיח את קיומו של הסכם ספציפי בין שני הצדדים על הימנעותה של ישראל מתקיפה עד לעריכת הבחירות בארה"ב, יש צורך בראיות ישירות. למעשה, ככל שמתקרבים לבחירות בארה"ב, כך מסתבכים החישובים הקשורים לעיתוי המבצע הצבאי. אם תצא לדרך מתקפה, לא ניתן לחזות בוודאות את עיתוי ועוצמת תגובת איראן, את היקף הסכסוך ואת השפעותיו על המצב האזורי. כתוצאה מכך, ייתכן שהמבצע הצבאי לא יוכל ליצור את ההשפעות הפוליטיות הצפויות על ידי מתכנניו במסגרת הזמן הרצויה.
בהקשר זה, ניתן לשקול תרחיש נוסף: שהסלמת הסכסוך הצבאי משפיעה בעקיפין על תהליך הבחירות. לדוגמה, אם הסכסוך יוביל לירי רקטות נרחבים, שיבושים בתנועה או הגבלות ביטחוניות בערים ישראליות, אזי עלולה להתעורר שאלת דחיית הבחירות.
עם זאת, תרחיש כזה ניצב בפני מספר מכשולים משמעותיים. ראשית, תגובת איראן לא בהכרח תהיה כפי שישראל מצפה. שנית, במקום לחזק את עמדת הממשלה, הסלמת התקיפות עלולה להגביר את הדאגה הציבורית לביטחון המדינה. שלישית, תחילת הסכסוך אינה אומרת שניתן לשלוט בו מתי יסתיים, והמלחמה עלולה להתארך מעבר למסגרת הזמן המתוכננת. לכן, כל הערכה של הקשר בין פעולה צבאית, תגובת איראן ועיתוי הבחירות חייבת להיעשות על סמך מכלול של משתנים צבאיים, פוליטיים ומשפטיים.
האם הנסיבות כאלו שהאפשרות לדחיית הבחירות בישראל סבירה?
מנקודת מבט משפטית, דחיית הבחירות והארכת כהונת הכנסת ניצבות בפני מכשולים משמעותיים. במסגרת המוצגת בניתוח זה, החלטה כזו תדרוש את תמיכתם של לפחות 80 מתוך 120 חברי הכנסת; לכן, תמיכת רוב פשוט של הממשלה לבדה לא תספיק. כתוצאה מכך, אם הממשלה לא תצליח להבטיח את התמיכה הנדרשת להחלטה כזו, יהיה קשה לבסס נתיב משפטי להארכת כהונת הפרלמנט. מצב חירום ביטחוני כשלעצמו אינו אומר באופן אוטומטי דחיית בחירות, ויש לבחון את התנאים והדרישות המשפטיות הקשורות אליו.
מסיבה זו, ההשערה שפרוץ מלחמה עלול להוביל לדחיית בחירות תלויה במספר תנאים מוקדמים: עוצמת הסכסוך ועיתויו, השלכותיו המעשיות על חיי היומיום של העם, תגובת המוסדות הפוליטיים והמשפטיים, וקיומו של הבסיס המשפטי הדרוש לשינוי עיתוי הבחירות.
כיצד ניתן לשקול את תפקידה של המוכנות הצבאית של ארה"ב וההתפתחויות הכלכליות?
משתנה נוסף שעולה בניתוח זה הוא נוכחותם ופריסתם של ציוד וכוחות צבאיים אמריקאים באזור. תנועות כאלה יכולות להיות חלק מההיערכות ההגנתית, ההרתעה או התכנון לתרחישים אפשריים; אך הם אינם מוכיחים בפני עצמם שהתקבלה החלטה סופית לפתוח במלחמה. כמו כן, התפתחויות במחירי הנפט ובשוק המניות האמריקאי יכולות להשפיע על הערכת הסיכונים הגיאופוליטיים, אך אינדיקטורים אלה לבדם אינם סימן מכריע להכנות לפעולה צבאית. כדי להסיק מסקנות מדויקות יותר, יש לשקול אותם לצד ראיות ישירות יותר, כגון הצהרות רשמיות, תנועות מבצעיות ספציפיות ודיווחים אמינים על תיאום צבאי.
כיצד ניתן להעריך את מבצע הגדה המערבית ואת השפעתו על מעמדה הפוליטי של ממשלת נתניהו?
באשר למבצע האחרון בגדה המערבית, יש לשים לב לעיתוי התרחשותו. המבצע התרחש ערב הבחירות, ועל פי המידע שהוצג, הביא למותם של שני חיילים ישראלים ולפציעתם של שלושה נוספים. שניים ממבצעי המבצע נהרגו גם הם במהלך הסכסוך. מנקודת מבט פוליטית, אירוע כזה ערב בחירות עלול להעלות שאלות בדעת הקהל לגבי מידת שליטת המצב הביטחוני של הממשלה. במילים אחרות, כל מתקפה שתגרום למותם או לפציעתם של כוחות ישראליים עלולה להטיל מחיר פוליטי על הממשלה המכהנת ולהגביר את הוויכוח על יעילות מדיניות הביטחון שלה.
בתגובה למבצע זה, פתח צבא ישראל במבצע באזור חברון בדרום הגדה המערבית. המבצע כלל הריסה נרחבת של מבנים וחיפושים אחר נשק. ניתן לבחון פעולות אלו גם מנקודת מבט פוליטית וביטחונית בכמה רמות. ראשית, מבצע כזה יכול להתבצע במטרה להפגין כוח ולשלוח מסר של הרתעה; מסר שישראל תנקוט צעדים נרחבים יותר בתגובה להתקפות. שנית, המבצע יכול להיות ניסיון לקזז את ההשפעות הפוליטיות והביטחוניות של המתקפה הראשונית. כאשר מבצע מזוין גורם למותם של כוחות צבאיים, הממשלה עשויה להרחיב את היקף הצעדים הביטחוניים והצבאיים כדי להפגין את תגובתה הנחרצת.
בינתיים, גם תפקידם של בנימין נתניהו וקובעי המדיניות בגדה המערבית צובר חשיבות פוליטית. פעולות אלו יכולות להיות מוצגות כסימן לנחישות הממשלה לקראת הבחירות; עם זאת, לא ניתן לקבוע מראש את המידה שבה הן ישפיעו על דעת הקהל.
מבחינה משפטית, הריסת מבנים ופעולות צבאיות באזורים פלסטיניים עלולות להיות כפופות גם למחאות ולנקיטת צעדים משפטיים. ההערכה המשפטית של כל פעולה תלויה בפרטיה, בבסיס המשפטי המוצהר ובעמידה בכללי המשפט ההומניטארי הבינלאומי. עצם ניהולו של מבצע צבאי לבדו אינו עונה על כל השאלות המשפטיות הסובבות אותו. כתוצאה מכך, ניתן לבחון את המבצע בגדה המערבית הן בהקשר של יעדי ביטחון והרתעה והן בהקשר של המאבקים הפוליטיים הפנימיים של ישראל; אך לא ניתן לקבוע פסק דין סופי ללא ראיות נוספות לגבי הצלחתו בשינוי דעת הקהל או בפיצוי הממשלה על עלויותיה הפוליטיות.
האם יש משהו מיוחד לסיום הדיון הזה?
לסיכום, הקשר בין המצב הפוליטי הפנימי בישראל, המבצע הצבאי בגדה המערבית, יחסי נתניהו עם ארצות הברית והאפשרות של עימות עם איראן מהווים מערכת של משתנים מחוברים. ממשלת המעבר הישראלית אינה בהכרח נשללת מהסמכות לנקוט פעולה צבאית, אך היא עשויה להתמודד עם מגבלות בהחלטות פוליטיות ומבניות. למבצע בגדה המערבית יכול להיות גם תפקיד ביטחוני והרתעתי ולהשפיע על האווירה הפוליטית הפנימית.
במקרה של איראן, עיתוי כל פעולה צבאית תלוי בחישובי ישראל, בעמדת ארה"ב, בהערכת תגובת איראן ובהשלכות האפשריות של הסכסוך.
יחד עם זאת, הנוכחות הצבאית של ארה"ב באזור והתנודות בשווקים הפיננסיים, ללא ראיות נוספות, אינן מספיקות כדי להסיק מסקנה חד משמעית לגבי קרבתה של מלחמה. לכן, עדיף לבחון את האפשרות של עימות צבאי בצורה של מספר תרחישים מותנים, ולא כתחזית חד משמעית, ולהבחין בין מידע מאושר, תפיסות אנליטיות והשערות הקשורות למניעים הפוליטיים של הגורמים.
