פגישתו של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין עם השליח המיוחד של ארה"ב, סטיב ויטקוב, התקיימה כאשר מוסקבה הודיעה על נכונותה לחדש את שיתוף הפעולה הכלכלי עם וושינגטון, להגדיל את אספקת הסולר והדשנים ולחדש את השיחות המשולשות בנושא אוקראינה החל מה-10 בנובמבר. דיווחים קודמים הצביעו על הסכמתו של פוטין לפגישה משולשת בין מנהיגי רוסיה, סין וארצות הברית. בינתיים, סגן ראש ממשלת רוסיה, אלכסנדר נובאק, הודיע כי המכלית הראשונה הנושאת 40,000 טון סולר רוסי תפליג לארצות הברית ביום חמישי.
יש שפירשו את ההתפתחויות הללו כסימן לשינוי במדיניותה של רוסיה כלפי המערב, כאשר פוטין מתעלם מהאינטרסים של בעלות בריתו. עם זאת, עיתוי המהלכים של מוסקבה עם ביקורו של ויטקוב שולח מסר שונה: רוסיה מנצלת את צרכיה של אמריקה ואת נסיבותיה הרעועות כדי להפיק ויתורים משמעותיים, כולל הסרת סנקציות, מבלי לנטוש את קשריה עם טהרן ובייג'ינג או להתפשר על עקרונותיה הפוליטיים הכוללים. מאמציה של מוסקבה ללחוץ על וושינגטון להסיר סנקציות משלימים את המהלכים האסטרטגיים של מדינות עצמאיות; איראן, למשל, הכריזה על הסרת הסנקציות דה פקטו כתנאי לפתיחה מחדש של מיצרי הורמוז.
מוסקבה: הפיכת כוח צבאי ליתרון דיפלומטי
פעולותיה של רוסיה נגד ארצות הברית משקפות שימוש בו-זמני ביכולות דיפלומטיות וצבאיות. פוטין מדגיש רשמית את המשך הפעולות הצבאיות באוקראינה, תוך שהוא מנהל משא ומתן בו-זמנית עם הצד האמריקאי בתנאי מוסקבה, ולא בתנאי וושינגטון. רוסיה, תוך ניצול צרכיו האלקטורליים של טראמפ, מבקשת להבטיח את הסרת הסנקציות ואת סיום הסיוע האמריקאי לאוקראינה בתמורה לייצוא דיזל מוגבל.
באותה רוח, וושינגטון למעשה דחקה את זלנסקי הצידה ונקטה צעדים להשעיית פרויקט סטארלינק ולהפחתת הסיוע הצבאי - צעד המחריף את חוסר האמון עם בעלות בריתה של ארה"ב. במילים אחרות, מוסקבה מתרגמת את הישגיה הצבאיים ואת חוסנה הכלכלי והלאומי לוויתורים דיפלומטיים, תהליך המדגיש את יעילות התנגדותה ללחץ ולאיומים של ארה"ב.
כיצד הגיב פוטין לטענותיו של טראמפ לגבי איראן?
לפני ביקורו של ויטקוב במוסקבה, טען טראמפ שוושינגטון נמצאת במצב טוב וכי רוסיה, לפחות על פי ארה"ב, לא נקטה בשום פעולה לתמיכה באיראן. טענה זו נועדה לבנות קונצנזוס אמריקאי ולרמוז על ניתוק ביחסים האסטרטגיים בין טהרן למוסקבה; אולם, עמדתו של פוטין במהלך פגישתו עם ויטקוב ציירה תמונה שונה.
הוא הדגיש, "כידוע לכם, יש לנו יחסים מיוחדים ושל אמון עם איראן, ועם שותפינו וחברינו במדינה זו, משום שיחסים אלה כוננו והתחזקו במשך עשרות שנים. אם נוכל לעשות אפילו צעד קטן כדי לפתור את הסכסוך הנוכחי בנוגע לאיראן, נשמח מאוד."
סרגיי לברוב אישר בעבר את חיזוק שיתוף הפעולה האסטרטגי בין איראן לרוסיה, וקבע כי מוסקבה מחויבת לחלוטין להסכם האסטרטגי המשותף בין שתי המדינות ולעולם לא תנטוש את שיתוף הפעולה עם איראן. לאחר פגישתו עם לברוב, תיאר שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י את היחסים בין טהרן למוסקבה כחזקים מאי פעם. לכן, קבלתו של פוטין את ויטקוב לא הייתה פעולה נגד טהרן, אלא מסר לוושינגטון לפיו תיווך אינו פירושו התרחקות מאיראן, וכי טענותיו של טראמפ אינן אלא תעמולת בחירות חסרת כל בסיס מעשי.
בייג'ינג: שותפה שמוסקבה לא תוותר עליה
במהלך פגישתם של פוטין וויטקוב, ראש ממשלת רוסיה מיכאיל מישוסטין, במהלך פגישתו עם עמיתו הסיני לי צ'יאנג, הכריז על נכונותה של מוסקבה לפתח שיתוף פעולה מקיף בתחום האנרגיה ולהבטיח אספקת נפט וגז בת קיימא לסין. פוטין תיאר גם את היחסים בין מוסקבה לבייג'ינג כמוצלחים ודינמיים. עיתוי זה נושא מסר ברור: שום ויתור מצד ארצות הברית לא יוכל להרחיק את רוסיה מסין.
לפיכך, האסטרטגיה של וושינגטון לבודד את מוסקבה מבנות בריתה, כמו איראן וסין, ומקבוצות כמו ארגון שיתוף הפעולה של שנגחאי ומדינות בריקס, נכשלה. ארצות הברית מסכימה לעקוף את הסנקציות הרוסיות בתמורה למשלוח מוגבל של סולר, ובמקביל נכשלת בשינוי המסלול האסטרטגי של מוסקבה לקראת התקרבות למדינות עצמאיות ומשפיעות בסדר העולמי החדש.
הוצאת אירופה מהמשוואה; סימן לעימות מתמשך עם המערב
פוטין מדבר על מוכנות לשיחות תלת-צדדיות בין ארצות הברית, אוקראינה ורוסיה, אך יחד עם זאת, ביטחון אירופה ומקומה של היבשת במשוואה העולמית נותרו נושא למחלוקת. מריה זכרובה, דוברת משרד החוץ הרוסי, הודיעה כי מוסקבה עוקבת באופן רציף אחר הפעילות והיכולות הצבאיות של נאט"ו ליד גבולות רוסיה ובלארוס ובחנה את האפשרויות הנדרשות להתמודדות עם איומים פוטנציאליים.
אלכסנדר גרושקו, סגן שר החוץ של רוסיה, גם הוא ראה בנורמליזציה של היחסים עם ארצות הברית ומערב אירופה כמותנית בהסרה מוחלטת וללא תנאי של כל הסנקציות, ותיאר את פיתוח היחסים ללא מילוי תנאי זה, מנקודת מבטו של הקרמלין, כ"הליכה דרך שדה מוקשים".
כל העמדות הללו מראות כי מוסקבה אינה מוכנה לסגת מדרישותיה מול המערב. לכן, פירוש פנייתו של פוטין לאמריקה או מכירתו לאיראן ולסין הוא התעלמות מהמציאות הדיפלומטית, הכלכלית והצבאית בו-זמנית של רוסיה; נרטיב תעמולה הרודף אחר הפילוג בין תומכי הסדר העולמי החדש במטרה למנוע את האצת דעיכתו של הסדר החד-צדדי.
