נאט"ו ניצב בפני עתיד לא ברור על רקע הסכסוך הטרנס-אטלנטי המתמשך בין אירופה לארצות הברית. אף על פי כן, מזכ"ל נאט"ו, מארק רוטה, בירך על הצהרה של 29 מדינות בעלות ברית ושותפות, בהן הביעה סולידריות עמן וגינתה את מעורבותה לכאורה של איראן במעשי אלימות ואיומים נגד מדינות חברות, כולל התקרית ב-27 בספטמבר בבסיס חיל האוויר המלכותי בפיירפורד. לאחר מכן אישר כי נאט"ו תמשיך את תפקידה בהבטחת ביטחונם של מיליארד בני אדם במדינות החברות בה.
עמדות אלו, שפורסמו לאחר החתימה לכאורה על הצהרה המגנה את תפקידה של איראן במזימה נגד הבסיס האמריקאי בפיירפורד, אנגליה, וחזרה על טענותיו השקריות של ראש ממשלת בריטניה ברנהאם על מעורבותם האפשרית של סוכני משמרות המהפכה האיראני, מגיעות בתקופה שבה תקרית פיירפורד היא סמל לדעיכת הביטחון האמריקאי. יתר על כן, התירוצים של נאט"ו עלולים להוביל את הברית לחישוב מוטעה נוסף - כזה שיהיו לו השלכות חמורות על נאט"ו, ובמיוחד על חברותיה האירופיות.
פרפורד: חשיפת כישלון הביטחון של אמריקה
טראמפ, גורמים בריטים וכעת נאט"ו מנסים להצדיק את פשעיה של אמריקה על ידי עוררין על פחד מאיראן ויצירת תדמית שקרית של ביטחון על ידי טענה לפינוי הבסיס - צעד שעשוי להועיל לטראמפ ולנתניהו, המתמודדים עם משבר חמור ערב הבחירות. עם זאת, אמת אחת שאין להכחישה נותרת בעינה: אמריקה ניצבת בפני שאלות רציניות אפילו בנוגע לאבטחת בסיסיה שלה; כיצד היא יכולה למלא את תפקיד המושיע של מדינות אחרות?
מצד שני, האשמות אלה מטשטשות עוד יותר את טענותיו של טראמפ על השמדת יכולותיה הצבאיות של איראן. כיצד יכולה אמריקה, למרות טענותיה על השמדת איראן, לגייס את כל משאביה הפנימיים והחיצוניים, כולל נאט"ו, כדי להדגים את חומרת האיום האיראני? פרפורד אינו סמל לאחדות מערבית נוכח איומים, אלא עדות לשערורייה ביטחונית הפוקדת את אמריקה ובעלות בריתה - שערורייה שלא תיעלם עם רעש פוליטי בלבד.
שערורייה מערבית; משירות אמריקה למשבר כלכלי
חברות נאט"ו האירופיות ממשיכות לשרת את האינטרסים של אמריקה, בעוד שטראמפ, שהפר את התחייבויותיו, הודיע על הסכם עם פוטין לקבלת סולר רוסי ובמקביל קרא לבחירות באוקראינה - צעד שעלול להוביל להדחתו של זלנסקי. בתמורה, לתמיכתה של אירופה באמריקה נגד איראן יש השלכות חמורות שעלולות להכניס את הכלכלה והפוליטיקה של היבשת למשבר חמור.
המכון הבריטי למחקרים פיסקאליים הזהיר כי העלייה החדה באינפלציה ובהוצאות הממשלה בעקבות התוקפנות הצבאית האמריקאית והישראלית נגד איראן תציב אתגר רציני לתקציב המדינה. שערורייה נוספת באירופה היא הטלת 1,600 סנקציות חדשות על רוסיה, בעוד שיצוא האנרגיה שלה לאיחוד האירופי נמשך. אלכסנדר נובאק, סגן ראש ממשלת רוסיה לאנרגיה, הודיע כי שווי משאבי האנרגיה המיוצאים למדינות האיחוד האירופי מאז 2022 הגיע ל-320.7 מיליארד דולר. בנסיבות כאלה, האשמת איראן היא יותר מסתם הפגנת כוח; זוהי ניסיון לטייח את הסתירות והכישלונות של המערב - סתירות שלא ניתן להסתיר באמצעות שקרים.
רוטה: האם היא תומכת בביטחון או שותפה לתוקפנות?
רוטה, המסורה כל כך לטראמפ שהיא מכנה אותו "אבא", נקטה כעת בעמדה של ערובה לביטחון המערבי על ידי האשמת איראן. יש להטיל עליה אחריות על תפקידה של נאט"ו בתוקפנות הבלתי חוקית שהפעילו ארצות הברית וישראל נגד איראן. כיצד יכולה ברית האחראית על ביטחון חברותיה מפני התקפות להשתתף במלחמה נגד איראן עם 5,000 גיחות?
במקום להעמיד פנים שהיא מגנה על הימין, יש להטיל על רוטה אחריות על תפקודה בפני הקהילה הבינלאומית ומוסדות זכויות אדם. השתתפותה של נאט"ו בתוקפנות ובהפרות החוק הבינלאומי מצדיקות חקירה בפורומים בינלאומיים ודרישות לאחריות, במיוחד לאור העובדה שגם ועדת החקירה של האו"ם הכירה בממדי הפשעים נגד האנושות. רוטה אינה יכולה להחליף את המדכא במדוכאים בטענות מפוברקות או להצדיק את האופי הפלילי של מעשיה, מעשיו של טראמפ ופעולותיו של נאט"ו.
טעות החישוב של נאט"ו והמשוואה האיראנית החדשה
עמדותיה של רות' ו-28 מדינות נוספות, רובן בעלות ברית אירופאיות של ארצות הברית, יחד עם טענותיו של רוביו ביוון על מלחמת ציוויליזציה נגד ההיסטוריה והתרבות האיראנית, מדגימות כי נאט"ו ואירופה נכנסו שוב למשחק האמריקאי; משחק שהניב מעט למערב, מהבלקן ואפגניסטן ועד אוקראינה ומלחמת יום כיפור, מלבד הפסדים כלכליים ואנושיים.
נראה כי אירופה, בבידודה הגלובלי, הצטרפה למשחק זה עם פרשת פיירפורד, וסללה את הדרך לטראמפ ונתניהו לנצל אירנופוביה בבחירות ולהצדיק נקיטת צעדים עוינים חדשים, צבאיים וכלכליים כאחד, נגד איראן; נתיב שההיסטוריה הוכיחה שמוביל רק לכישלון ולבושה.
עם זאת, ארצות הברית, המשטר הציוני, אירופה ונאט"ו, יהיו אשר יהיו מטרותיהם הנסתרות מאחורי פרשת פיירפורד, לא יוכלו לשנות את מהלך ההתפתחויות העולמיות לטובתם, במיוחד במערב אסיה. כמו כן, האשמות ואיומים צבאיים לא ישנו את אופי התנהגותה של איראן בניהול מיצרי הורמוז. איראן תגיב לאיומים בצורה רחבה ומהירה יותר מבעבר, תוך הסתמכות על יכולות חדשות. מצר באב אל-מנדב נותר מרכיב מכריע במשוואת ההתנגדות, והוא נמצא תחת שליטתו של אנצאר אללה. חיבור שני המצרים הללו עלול להיות בעל השלכות קשות על התוקפים. כל מי שקורא את ההיסטוריה בעיון, סופג את כל לקחיה ותובנותיה, מבין היטב שתוקפנות נגד איראן תסתיים רק בתבוסה בידי רצון העם האיראני.
