בחירות האמצע הפכו למבחן לביצועיו של דונלד טראמפ על רקע חוסר שביעות רצון כלכלי גובר, ביקורת על מדיניות ההגירה שלו וירידה בתמיכה הציבורית בנשיא, מה שהציב אתגר משמעותי למפלגה הרפובליקנית. בכך שקשר את גורל מועמדי מפלגתו לביצועיו שלו, טראמפ העביר למעשה חלק גדול מהאחריות לתוצאות הבחירות אל הבית הלבן.
אינפלציה: נקודת תורפה רפובליקנית
יוקר המחיה עבור אמריקאים הוא הגורם המשמעותי ביותר המפעיל לחץ על הממשלה. סקר שנערך על ידי מרכז המחקר לענייני ציבור של סוכנות הידיעות AP-NORC, שפורסם ב-1 באוקטובר 2026, הראה כי 65% מהמבוגרים האמריקאים מאמינים שעליית המחירים נובעת יותר ממדיניותו של טראמפ מאשר מגורמים שאינם בשליטתו. רק 17% היו מרוצים מהתמודדותו של הנשיא עם יוקר המחיה, ודירוג התמיכה הכללי שלו בניהול הכלכלי עמד על 26%. נתונים אלה מצביעים על כך שחוסר שביעות רצון כלכלי אינו רק דאגה כללית; הוא קשור ישירות לאופן שבו אנשים מעריכים את ביצועי הנשיא.
זה קריטי עבור מועמדים רפובליקנים, שכן עליהם להגן על ממשלה שרבים מהמצביעים מאשימים בעליית יוקר המחיה. כתוצאה מכך, ככל שחוסר שביעות הרצון הכלכלי בקרב בסיסו של טראמפ גדול יותר, כך יהיה קשה יותר למפלגתו לשמור על מושביה בקונגרס.
ירידה בתמיכה, עלייה במוטיבציה
סקר של מרכז המחקר פיו שפורסם ב-8 באוקטובר מספק ראיות נוספות לשינוי באקלים הפוליטי. שיעור התמיכה בטראמפ ירד ל-30%, בעוד ש-44% מהמצביעים אינם מרוצים ממנו. בבחירות היפותטיות לבית הנבחרים, הדמוקרטים מובילים על הרפובליקנים ב-44% בקרב המצביעים הרשומים, פער של שמונה נקודות המצביע על יתרון עממי, אך לא ערובה לניצחון בסופו של דבר.
יתרון זה הופך למשמעותי עוד יותר כאשר בוחנים את המוטיבציה של המצביעים. בקרב אלו שהכי מוטיבציה להצביע, 59% תמכו במועמדים דמוקרטים, בעוד ש-35% תמכו במועמדים רפובליקנים. לכן, היתרון של הדמוקרטים חורג מעבר להעדפת המצביעים הכללית וכולל את אלו שהכי להוטים להשתתף. עם זאת, שיעור ההצבעה בפועל והתנאים בכל מחוז בחירות עדיין יכולים להשפיע על התוצאה הסופית.
הגירה ואינטרסים אישיים של טראמפ
מדיניות ההגירה הפכו גם הן לנקודת מחלוקת. חששות בנוגע להתנהלותם של סוכני רשות ההגירה והמכס של ארה"ב (ICE), והירי האחרון בניו יורק שכוון נגד גבר במכוניתו מול בנו בן החמש, הגבירו את הוויכוח על גבולות סמכותם של סוכנים אלה ועל אחריותן של סוכנויות ממשלתיות.
בנוסף לסוגיות אלו, המאמצים להוסיף את שמו של טראמפ למרכז קנדי והתמקדותו בפרויקטים של בנייה בבית הלבן הדגישו את הוויכוח סביב סדרי העדיפויות של הנשיא. סקר של אוניברסיטת מסצ'וסטס אמהרסט הראה כי 62% מהנשאלים התנגדו להוספת שמו של טראמפ למרכז קנדי, בעוד 14% תמכו בכך, ו-24% היו ניטרליים. אחוזים אלו מתייחסים לשאלה הספציפית ואין להכליל אותם להתנגדות לכל פעולותיו או מדיניותו של טראמפ.
קונגרס: המבחן האמיתי לממשלה
ההתכנסות של גורמים אלו הציבה את הרפובליקנים במצב קשה. אם חוסר שביעות רצון כלכלי והתנגדות לביצועיו של טראמפ יתורגמו לקולות מחאה, לדמוקרטים יהיה סיכוי טוב יותר להשתלט על בית הנבחרים. הרפובליקנים יצטרכו גם לגייס את בסיסם ולתמוך במועמדיהם במחוזות תחרותיים כדי לשמור על הרוב שלהם.
עם זאת, הובלת הציבור בסקרים ארציים לבדה אינה קובעת את תוצאות הבחירות; גיוון המחוזות, שיעור ההצבעה והבחירות המקומיות גם הם משחקים תפקיד משמעותי. כעת ברור שיש קשר בין ביצועי הממשלה לגורל האלקטורלי של מפלגת השלטון: ככל שהפער בין ציפיות האנשים לרמת חייהם לבין הערכתם את ביצועיו של טראמפ גדול יותר, כך יהיה קשה יותר לרפובליקנים לשמור על הרוב שלהם בקונגרס.
