על פי דו"ח של בית הדין האירופי למבקרים, תקציב האיחוד האירופי סבל שוב משימוש לרעה משמעותי. ההערכה היא כי 6.7 מיליארד אירו מכספי התקציב אבדו או בוזבזו עקב אי-סדרים מסוג זה.
הדו"ח מצביע על כך שחלק ניכר מתקציב האיחוד לא הוצא בהתאם לכללים ולתקנות. הדו"ח החדש קובע כי כ-3.8% מההוצאות בשנת הכספים האחרונה היו בלתי-תקינות. בהתחשב בהיקף הוצאות כולל של כ-167 מיליארד אירו, נתון זה שווה ערך לכ-6.7 מיליארד אירו ומהווה הפרה של כללי האיחוד.
הבעיות הנפוצות ביותר שצוינו בדו"ח כללו הפרות של כללי הרכש הציבורי ומימון פרויקטים או הוצאות שאינם עומדים בקריטריונים. שיעור זה היה נמוך במעט מהנתון שנרשם בשנה הקודמת, שעמד על 3.6%. בשנת 2023, דיווחו מבקרי האיחוד על שיעור של 5.6% – הרמה הגבוהה ביותר שנרשמה בשנים האחרונות. הוצאות החורגות מהכללים מסווגות כ"מהותיות" (משמעותיות) אם הן עולות על 2% מהסכום הכולל.
המבקרים התמקדו במיוחד בתשלומים בלתי-תקינים מתוך קרן השיקום ממשבר הקורונה (COVID-19), שהיקפה כ-650 מיליארד אירו. כדי לקבל גישה לקרן זו, על המדינות החברות להגיש תוכניות המפרטות פרויקטים ספציפיים להשקעה ורפורמות. הכספים מועברים רק לאחר עמידה באבני דרך מוסכמות הנוגעות ליישום הרפורמות וההשקעות המתוכננות.
לדברי המבקרים, מתוך 37 תשלומים שבוצעו מהקרן למדינות החברות באיחוד בשנת 2025, תשעה לא עמדו בכללים ובתנאים הרלוונטיים. כך למשל, נרשמו הפרות של כללי הרכש, וכספים הועברו עוד בטרם הושגו היעדים הרלוונטיים.
בית הדין למבקרים ציין כי סוגיה זו רלוונטית במיוחד לאור המשא ומתן המתנהל כעת על התקציב. בבריסל מתקיימים דיונים על התקציב ארוך-הטווח החדש של האיחוד לתקופה שבין 2028 ל-2034. בדומה לקרן השיקום ממשבר הקורונה, הצעת הנציבות לתקציב זה – המסתכם בטריליוני אירו – שואפת לקשור באופן הדוק יותר בין המימון לבין רפורמות, יעדים ספציפיים ועמידה באבני דרך.
יתרה מכך, התגלו מקרים שבהם יעדים שנקבעו מראש פשוט לא נלקחו בחשבון. טוני מרפי, נשיא בית הדין האירופי למבקרים, הצהיר: "זוהי הערכה של הסכומים שלא נוצלו בהתאם לכללי האיחוד האירופי ולתקנות הלאומיות."
בית הדין האירופי למבקרים (Court of Auditors) הזהיר גם מפני ההשלכות של החוב הגדל של האיחוד האירופי, העלול להגיע לטריליון אירו עד שנת 2027 – סכום הגדול פי עשרה בערך מהרמה שנרשמה לפני השקת קרן השיקום ממשבר הקורונה ב-2020.
דניאל קספרי, החבר הגרמני בבית הדין, ציין כי בעתיד, כ-10% מהתקציב האירופי (אירו אחד מכל עשרה) יופנו לפירעון חובות.
הוא צופה עלייה משמעותית בהפרשות המדינות בטווח הבינוני, "ובעיקר מצד גרמניה, כמי שתורמת את הסכום נטו הגבוה ביותר".
