בעוד שהבטחותיו הכלכליות של טראמפ ו"הטיפול באמצעות הבטחות", כולל דחיית קיצוצי מחירי הדלק עד לאחר הבחירות, לא הצליחו לשפר את מעמדם של הרפובליקנים בציבור, סדרה של מהלכים ביטחוניים וצבאיים מתגבשות בוושינגטון ובלונדון. מהלכים אלה נועדו לכאורה להתמודד עם איומים חיצוניים, אך בהקשר של ההתפתחויות הפוליטיות והצבאיות הנוכחיות בארה"ב, הם מעלים שאלות רציניות לגבי מטרותיהם האמיתיות.
במהלך מפתיע, מזכיר ההגנה האמריקאי פיט הגסט פרסם מכתב המורה לכוחות הפנטגון להיות מוכנים במלואם להתעמת עם מה שהוא כינה "גורמים זרים מאיימים". אתר החדשות Axios טוען כי הגסט הורה לכוחות הפנטגון להשתמש ביכולות מודיעין וסייבר מתקדמות כדי לזהות, לשבש ולנטרל התערבות זרה בבחירות הקרובות.
בינתיים, מזכיר המדינה של טראמפ, מרקו רוביו, האשים את איראן, מבלי לספק כל ראיה, במעורבות בתקיפה שביצעו חמישה תוקפים לא מזוהים על מחנה פורפורד, אנגליה, בו שוכנים כוחות אמריקאים. בראיון לפוקס ניוז, תיאר רוביו את האירוע כ"חמור מאוד" וטען כי "גורם זר היה מעורב בבירור". טראמפ טען גם בנוגע לבסיס: "היה לנו מעקב אחריהם. הם עמדו לגרום נזק רב לבסיס שלנו."
כל העמדות הללו מצביעות לכאורה על מוכנות מודיעינית וגישה פרואקטיבית להתמודדות עם איומי ביטחון. עם זאת, בהתחשב במצב הפנימי בארצות הברית ובמבוי הסתום במלחמתה עם איראן, ניתן להעריך אותן כניסיון להשיג הישגים מינימליים, לתמרן את דעת הקהל ולהצדיק מיליטריזם מתמשך - גישה שעלולה למשוך מדינות אחרות, כמו בריטניה, לתוך הסכסוך.
שערוריית ביטחון על רקע איומים זרים
טענות הביטחון של הגסט ורוביו עלו לקדמת הבמה בעקבות שערוריית ביטחון גדולה שהטילה ספק בטענות הפנטגון בנוגע ליכולתו להגן על התשתית הקריטית שלו. רשת ABC News דיווחה על פרצת ביטחון במאגר הנתונים העצום של משרד ההגנה האמריקאי, שהובילה לדליפת מידע רגיש הנוגע לכשלושה מיליון אנשי צבא ועובדים.
חשיבותו של אירוע זה טמונה לא רק בכמות המידע העצומה שדלפה, אלא חשוב מכך, בעובדה שהפנטגון, תחת הנהגתו של הגסט, מדבר על זיהוי ונטרול איומים חיצוניים, ובמקביל מתמודד עם פרצת נתונים בתוך אחד ממבני הביטחון החיוניים ביותר שלו.
בנסיבות אלה, ההתמקדות באמצעי ביטחון, ההצהרות המעורפלות בנוגע לתקרית פרפורד, והייחוס של התקיפה לישות זרה מעלים שאלות האם דעת הקהל תוסט משערורייה זו, כמו גם מהן ההשלכות של חשיפת האבדות הכבדות של האמריקאים במלחמת הרמדאן. זה רלוונטי במיוחד עם קרבתם של בחירות האמצע, שכן הרפובליקנים להוטים למנוע מנושאים אלה להפוך לגורם מכריע באקלים הבחירות.
הבטחת מרחב: מתכון לטייח כשלים כלכליים
בחירות האמצע מגיעות בתקופה שבה הבטחותיו הכלכליות של טראמפ איבדו את יעילותן הקודמת. הבטחות להורדת מחירים לאחר הבחירות, טענות של משרדי האוצר ומשרדי האנרגיה של ארה"ב על מיליוני חביות נפט העוברות דרך מצר הורמוז מדי יום והדומיננטיות האמריקאית על נתיב מים זה, כמו גם טענות של הפיקוד המרכזי של ארה"ב על יעילות האמברגו הכלכלי על איראן והטלת ביטחון ימי בהורמוז, לא הצליחו לשנות את התנהגות השוק.
העלייה במחירי הנפט ליותר מ-107 דולר והעלייה במחירי הבנזין והסולר מציירים תמונה שונה מהנרטיב הרשמי של וושינגטון; תמונה המראה שהבטחות להקלה כלכלית אינן יכולות עוד להסוות את הלחצים הקיימים. במקביל, הפופולריות הצולבת של טראמפ עלולה לגבות מחיר פוליטי כבד מהרפובליקנים ערב הבחירות.
בנסיבות אלה, פוליטיזציה של הפוליטיקה והצגת דמות "גיבור-על" מהבית הלבן עלולות להפוך לכלי לבנייה מחדש של הון פוליטי - מודל שכבר נעשה בו שימוש בנרטיב של ניסיון ההתנקשות בטראמפ במהלך הבחירות. כעת, נראה כי אותו דפוס חוזר על עצמו, עם ניסוח חדש של המושגים "איום חיצוני" ו"ביטחון לאומי".
מחלום חיסול איראן להגנה על בסיס צבאי
אולי ההיבט המשמעותי ביותר בסיפור הזה הוא הפער בין היעדים המוצהרים של אמריקה למציאות הנוכחית. לפני שבעה חודשים, טראמפ, הגסט ורוביו ערכו מפגן כוח אדיר על ידי שינוי שם משרד ההגנה למשרד המלחמה ודיברו על חיסול איראן. כיום, לא רק שמטרה זו לא הושגה, אלא שלפי הודאות סוכנויות הביון האמריקאיות ולאור ההתפתחויות הנוכחיות, וושינגטון תקועה במצב שעלול להוביל לתבוסה קשה יותר ולשערורייה גדולה יותר אם המצב יימשך כפי שהוא.
כיום, בעוד שאיראן קבעה את התנאים למשא ומתן לפתיחת מיצרי הורמוז מחדש, מבלי להתייחס לסוגיות גרעיניות, טילים או אזוריות, יוזמתה של טהרן בהורמוז הפכה לאחד המשתנים המשמעותיים ביותר בכלכלה העולמית.
באותה רוח, מטרות המלחמה של אמריקה עברו מטענה להשמדת איראן להתמודדות עם תוכנית הנשק הגרעיני שלה. בעוד שוושינגטון טענה לפני שנה, במהלך מלחמת שנים עשר הימים, כי השמידה את כל יכולותיה הגרעיניות של איראן, רוביו טוען כעת שאם איראן הייתה בעלת נשק גרעיני, היא הייתה שולטת במיצרי הורמוז.
מנקודת מבט זו, הדגשת ההתקפה על מחנה פיירפורד והדגשת עליונות המודיעין האמריקאי על התוקפים מציירת תמונה שונה מטענותיה הראשוניות של וושינגטון על הפגנת כוח: הכוח שדיבר בעבר על חיסול איראן ממקד כעת חלק משמעותי מההפגנה הביטחונית שלו בהגנה על בסיס צבאי הרחק משדה הקרב הראשי ובטיפול באיומים פנימיים פוטנציאליים.
פרפורד: תירוץ להישארות בביצה
הטענות המעורפלות של רוביו והגסט, יחד עם העמדות המעורפלות של גורמים בריטיים בנוגע לפיירפורד ולניסיונות התקשורת המערבית לקשר את המתקפה לאיראן ולרוסיה, ראויות לציון, במיוחד לאור הצהרותיו האחרונות של שר החוץ הבריטי דיוויד לאמי. בוועידה השנתית של מפלגת הלייבור, הוא טען כי לונדון תעמוד מול איראן גרעינית ותמשיך לבודדה עד שייפתח מחדש מיצרי הורמוז.
את כל ההתפתחויות הללו ניתן לראות כאינדיקציה להתעקשותה של וושינגטון וכמה חוגים בריטיים לשמור על האפשרות הצבאית נגד איראן, במיוחד לאור תבוסותיהם בידי הכוח האיראני ותפיסתם את יוזמת שבע הנקודות של טהרן כעוד נסיגה.
בנסיבות אלה, פנייה לאופציה הצבאית אינה בלתי אפשרית, במיוחד באווירת הכאוס ואי השקט החברתי ששר האוצר האמריקאי תיאר רשמית כדרך לפצות על כישלונות העבר. עם זאת, חישוב זה עשוי להיות הטעות האסטרטגית שמפניה הזהירו מנהיגים צבאיים ופוליטיים איראניים. אזהרותיהם מרמזות על כך שאיראן מתכוננת למלחמה מסוג אחר, כזו הכוללת חשיפת נשק מרשים ומוכנה לחלוטין לעימות מקיף.
