בראיון לרשת אל-מיאדין, הזהיר מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי, מוחסן רזאאי, מפני כל מתקפה צבאית אמריקאית חדשה, והדגיש כי היקף תגובת איראן במקרה של חזרה על התוקפנות יעלה על בסיסים סמוכים, וכי עמדות צבאיות אמריקאיות מרוחקות, כולל כמה בסיסים הממוקמים במדינות אירופה, עשויות גם הן להיכלל ברשימת המטרות.
בהתייחסו לשינוי באסטרטגיית ההגנה וההתקפה של איראן, אמר רזאאי: אם ארה"ב תתקוף שוב את איראן, טהרן לא תסתפק בפגיעה בבסיסים סמוכים, אלא תעלה גם בסיסים שלא כוונו עד כה לסדר היום.
הוא הסביר כי גם איים שלא נחשבים כמצויים בטווח הטילים של איראן ובסיסים צבאיים אמריקאים במדינות אירופה עשויים להיות כוונו; במיוחד אם מטוסים אמריקאים ימריאו מבסיסים אלה כדי לתקוף את איראן.
הטקסט המלא של ראיון זה הוא כדלקמן:
בימים האחרונים, במיוחד ביומיים האחרונים, התמודדנו עם הרבה חדשות וחדשות סותרות בנוגע למשא ומתן. אתמול, נראה היה שהגענו להסכם סופי עם טראמפ על הסכם הגרעין, המצור ומצרי הורמוז; אבל אתמול הפתעת את העולם בהכרזה "תפסיקו עם השטויות האלה" ו"תפסיקו עם האשליות האלה". אני רוצה לשאול, מהי המציאות של המשא ומתן? מה הסטטוס בין המשא ומתן לאופציה הצבאית?
לפני כשלוש שנים, המשטר הציוני, כלומר, ישראל הלא לגיטימית, פתח במלחמה באזור ותקף את עזה, לבנון, סוריה ואיראן. עברה יותר משנה וחצי מאז שהאמריקאים נכנסו גם למלחמה הזו נגד איראן; הם תמכו בישראל לפני כן ואז הם עצמם נכנסו לעימות.
עם כניסתן של ארצות הברית וישראל למלחמה נגד איראן, היינו עדים לאירוע בינלאומי גדול. אם היו יכולים להפיל את איראן בימים הראשונים, אירוע זה לא היה מגיע לממדים כאלה שהיו משפיעים על העולם כולו. כיום, אין משפחה באמריקה או באירופה שלא נפגעה מהתקיפה האמריקאית על איראן, ואין מוסד כלכלי בעולם, בין אם בבעלות משקיעים גדולים או קטנים, שלא נפגע מהתקפה זו. אפילו מנהיגים אירופאים מדברים על כך.
הסיבה לכל זה היא ההתנגדות יוצאת הדופן של העם האיראני. העם האיראני גילה חוסן חסר תקדים, חשף יכולות חדשות, הפתיע את העולם, ותסכל ושיבש את כל החישובים של ארצות הברית וישראל. העם האיראני הוכיח שארצות הברית וישראל עשו טעויות היסטוריות גדולות; טעויות שיירשמו בהיסטוריה האמריקאית במשך מאות שנים.
אני יכול לומר שבמלחמה זו הנחתנו תבוסה קשה לאויב שתקף את איראן בתחומים הצבאיים, הדיפלומטיים, הפוליטיים והכלכליים. אם תזכה ההזדמנות במהלך ראיון זה, אסביר את הממדים השונים של ההישגים. אומתנו רשמה בגאווה ובגאווה סדרה של ניצחונות גדולים, ואנו עדיין מוכנים להמשיך את הניצחונות הללו בעתיד, בכל התחומים הצבאיים, הכלכליים, הפוליטיים והדיפלומטיים; אם ירצה השם.
לאן הגענו בתחום המשא ומתן? לדוגמה, ראש ממשלת קטאר הלך לפגוש את טראמפ והתקשורת החלה לפרסם את הידיעה על הגעה להסכם בנושא הגרעין, מיצרי הורמוז והמצור. מהי המציאות?
כפי שציינתי, אנו פועלים בארבע חזיתות של המלחמה, דהיינו החזית הצבאית, הדיפלומטית, הכלכלית והפוליטית, וגם אנו מתקדמים. אחד הצירים החשובים ביותר שתכננו וניהלנו בשנה וחצי האחרונות הוא ציר הדיפלומטיה.
השגנו ניצחונות גדולים בהקשר זה. קיימנו שלושה סבבים דיפלומטיים גדולים עם האמריקאים: הסיבוב הראשון לפני מלחמת 12 הימים, הסיבוב השני לפני מלחמת 40 הימים, והסיבוב השלישי באיסלאמאבאד. בכל שלושת הסבבים הוכחנו שאנחנו לא רוצים מלחמה וכי ארצות הברית היא זו שמחפשת מלחמה. היה לנו חשוב מאוד להראות לדעת הקהל העולמית שאמריקה היא הצד שרוצה מלחמה.
בסיבוב הראשון, האמריקאים נכשלו במשא ומתן ואז נכנסו למלחמה. בסיבוב השני, בז'נבה, הם נטשו את המשא ומתן ופתחו במתקפה. אבל באיסלאמאבאד, למרות שהגענו להסכם ושני הצדדים חתמו עליו, האמריקאים חזרו בהם מחתימתם. זה נדיר בהיסטוריה שראש מדינה חותם על הסכם ואז קורע אותו וזורק אותו פחות מחודש לאחר מכן. עם זאת, אנו ממשיכים בדרך הדיפלומטית ומתייחסים למקרה הזה ברצינות. הצבנו שבעה תנאים, ואם האמריקאים יעמדו בתנאים אלה, נפתח את מיצרי הורמוז.
האמריקאים נתנו לנו תשובות שהיו מטעות, ולא קיבלנו אותן. למעשה, האמריקאים צריכים לתת תשובה ברורה וחד משמעית לשבעת התנאים שלנו. גורמים מתווכים, כמו פקיסטן וקטאר, היו פעילים יותר בנושא זה; למרות שגם מדינות אחרות העבירו לנו מסרים מכמה ממקורביו של טראמפ. לדוגמה, לעיתים הגיעו אלינו מסרים מעיראק או מאיחוד האמירויות הערביות, כמו גם מגורמים אחרים; אך אף אחד מהמסרים הללו לא תאם את התנאים שהודענו.
נכון לעכשיו, תיק הגרעין אינו נושא לדיון. הודענו על תנאים ספציפיים בנושא זה. ראשית, לא נוציא אפילו חלקיק אחד של חומר מועשר מאיראן. כמו כן, אמרנו לחברינו הרוסים שכל החומר המועשר יישאר בתוך איראן ונשתמש בו בעצמנו, כי יש לנו יישומים רבים עבורו.
אנחנו אפילו מתכננים ספינות וצוללות גרעיניות המונעות על ידי גרעין, וזו הסיבה שאנחנו צריכים חומר מועשר משלנו. אולי בשלב מסוים נרצה לייצר תחנות כוח קטנות מסוג SMR; זו הסיבה שאנחנו צריכים את החומרים האלה. אז למה שנעביר אותם לחו"ל? אף חלקיק אחד, זעיר ככל שיהיה, של חומר מועשר לא יעזוב את איראן, וכל החומר הזה יישאר ברשותנו.
הסוגיה השנייה קשורה לזכויות שיש לנו במסגרת אמנת אי-הפצת נשק גרעיני. לכל המדינות יש זכויות במסגרת אמנה זו, ולנו יש 22 זכויות במסגרתה. כל עוד אנו חברים באמנת אי-הפצת נשק גרעיני, יש לנו את הזכות ליהנות מכל זכויותינו, ובתמורה, לעמוד בכל התחייבויותינו. אך ניסיון העבר הראה שקיימנו את כל התחייבויותינו, אך המלחמה פרצה ולא השגנו את כל זכויותינו, וגם לא נהנינו מזכויות הגרעין שנקבעו באמנת אי-הפצת נשק גרעיני. מסיבה זו, שינינו את הגישה והמודל הדיפלומטיים שלנו.
מהי מטרתנו? מטרתנו היא להשיג ביטחון. אנו עומדים בפני משטר תוקפני ופושע. האם עלינו לאפשר למשטר זה להימלט מעונש ולאמריקאים לעזוב את האזור מבלי להשיג את זכויותינו? אם זה יקרה, מה ימנע ממדינות אחרות לחשוב שתקיפת איראן אינה כרוכה בעלויות? מדינה רשאית לפתוח במתקפה; אם זה יצליח, זה בסדר, ואם זה ייכשל, זה לא יישא בעלויות.
אנחנו רוצים להטיל מחיר על האמריקאים שיהפוך את התקיפה נגד איראן ליקרה ותהפוך לגורם מרתיע. מהי העלות הזו? השגת זכויותינו. לכן, המשא ומתן והדיפלומטיה של איראן, בין אם עם מדינות אחרות ובין אם עם האמריקאים, מבוססים על עקרון ההרתעה ומימוש הביטחון האזורי.
מלחמה זו הוכיחה שהסתמכות על ארצות הברית מביאה רק חוסר ביטחון. לפני המלחמה, כולם חשבו שאמריקה תספק ביטחון; אבל עכשיו מי באזור יכול לומר שאמריקה אינה מקור חוסר הביטחון? לכן, עלינו להמשיך בדרך הדיפלומטיה באופן שיושג ביטחון במערב אסיה.
מדוע ישראל תוקפת את עזה? בוודאי ראיתם את האסון ההומניטרי שנגרם על ידי הגשמים האחרונים והתנאים שאנשים סובלים תחת אוהלים בחדשות. מה ישראל רוצה בדרום לבנון, שם היא הורסת את בתי התושבים? מה היא רוצה בדרום סוריה? עלינו לבסס ביטחון מקיף באזור זה כדי שכל מדינות האסלאם יוכלו לצמוח, להתפתח ולהשיג התקדמות.
לכן, הנקודה הראשונה בדיפלומטיה שלנו עם ארצות הברית היא לסיים את המלחמה בכל החזיתות, במיוחד בלבנון. האם מצב זה אינו לטובת כל המדינות? האם הוא אינו מסייע להשגת ביטחון בכל מדינות מערב אסיה? אנו רוצים לשים קץ למצב של חוסר ביטחון, הן בארצנו והן בסביבתנו, אחת ולתמיד.
גנרל, מהי הערכתך לגבי כל המלחמות הללו? כלומר, עכשיו, אחרי כל הזמן הזה וכל השנים הללו, מלחמת שנים עשר הימים, מלחמת ארבעים הימים, ואז מתקפה נוספת; כיצד אתה, כגנרל, מעריך את המלחמות הללו וכיצד הצלחת להתנגד ולהתעמת איתן באיראן בדרך זו?
כן, העלית שאלה טובה. מלחמה זו הביאה לקחים חשובים מאוד לביטחון הלאומי, הן עבור ארצנו והן עבור מדינות אחרות באזור. לפני המלחמה, כולם חשבו שהוצאת מיליארדי דולרים לרכישת מטוסי F-35, מערכות AWACS וציוד אחר תספיק כדי להבטיח את הביטחון; אך להיפך, העימות הוכיח שאמונה קודמת לטכנולוגיה.
כאשר לוחמינו מוצבים ליד הטילים ומל"טים עפים מעליהם ופותחים באש לעברם, הם עדיין תופסים עמדות מאחורי הטילים וממשיכים לירות. היכן ניתן למצוא אמון כזה בצבא האמריקאי? היכן ניתן למצוא אותו בצבא הישראלי? חיילים ישראלים כיום אינם מתקרבים יותר מ-20 קילומטרים לקווי חיזבאללה; הם אפילו לא מתקרבים יותר מ-10 קילומטרים. המצב זהה בעימות עם חמאס.
לכן, התברר כי יש לבנות את הביטחון הלאומי על כללים חדשים, ואיראן הצליחה להעביר את הלקח הזה לעולם כולו. הלקח השני הוא שניצחנו את אמריקה וישראל באמצעים שלנו, בנשק וטילים שיצרנו בעצמנו, בציוד שלנו, ולא אפשרנו להן להשיג את מטרותיהן. במלחמה הזו, תקפנו מטוסי F-35 ומטוסי AWACS והפלנו כמעט 200 מל"טים מתקדמים. תקפנו גם מטוסי F-15, F-16 ו-F-18.
לאחרונה עשינו התקדמות גדולה; במידה שבה הצלחנו להשתלט על רחפנים אמריקאים בשמיים ולהנחית אותם על הקרקע. כעת לכדנו שבעה רחפנים בבטחה. השתלטות על רחפן שונה מלכידת טנק בשדה הקרב. במלחמה עם סדאם חוסיין, לכדנו טנקים רבים, אך טנקים אלה היו על הקרקע. עבור צבא או כוח צבאי להיות מסוגל להנחית רחפנים בשמיים ולכיבושם זה הישג אחר. כעת הגענו לרמה כזו בתחום הלוחמה האלקטרונית.
כבשנו עד כה גם שתי צוללות מתקדמות מאוד המסוגלות להגיע לעומק של ששת אלפים מטרים באוקיינוס. כך, הצלחנו להתעמת עם ציוד מתקדם על ידי הסתמכות על היכולות שלנו ומבלי להסתמך על מעצמות בינלאומיות.
הנושא השלישי הוא ניהול איראני. הוכחנו שניהול ההגנה באיראן חזק בהרבה מזה של גנרלים אמריקאים. הגסט חסר הניסיון באמת לא יכול היה להתחרות בגנרלים איראנים, והדגמנו את עליונותנו בניהול ההגנה מול ארצות הברית וישראל, במיוחד בניהול שדה הקרב ההגנה. זהו אחד ההישגים הבולטים שחשפה מלחמה זו. ייתכן שייקח זמן רב לדבר על כמות הנזק שנגרם להם והעלויות שנגרמו להם; אבל בסך הכל, הניצחון הביטחוני שלנו ברמה המבצעית והטכנית היה ניצחון יוצא דופן, וגם העולם הודה בכך.
בהינתן המצור הימי ובעובדה שמצור יבשתי עומד כעת על הפרק, מהי תוכניתך לגבי מיצרי הורמוז? מהי תוכניתך ספציפית לגבי מיצרי הורמוז ומהי החלטתך הסופית? כעת אתה עומד בפני עימות במצרי הורמוז; טראמפ רוצה לפתוח אותו ואתה מתעקש להשאירו סגור. אם אתה רוצה להגיע לפתרון והסכם עם ארצות הברית, מהי תוכניתך והחלטתך?
לדעתי, הסתיים כוחם הפוליטי של טראמפ ונתניהו להמשיך את המלחמה. אין להם עוד את הכיסוי הפוליטי הדרוש להמשך המלחמה מבחינה צבאית, הן בינלאומית והן מבחינה משפטית, וגם בתוך ארצות הברית והמשטר הציוני. לכן, אם הם רוצים לפתוח במתקפה חדשה על איראן, לפי חישוביהם, המלחמה לא תימשך יותר משלושה עד חמישה ימים. כעת הם מנסים לזהות מטרה חשובה שהם יכולים להשיג בשלושה או חמישה ימים אלה; אך עד כה הם לא הצליחו להשיג מטרה כזו.
לפני הבחירות, הם רצו לבצע מבצע ראווה שבאמצעותו ינצחו בבחירות; אבל ניהלנו את השטח היטב ולקחנו שליטה מלאה על החזיתות, וכתוצאה מכך, הם לא הצליחו לפתוח במתקפה לפני הבחירות ולנצל את השפעתה הצבאית על תהליך הבחירות.
אבל עכשיו, אחרי הבחירות, הם אינם מסוגלים להיכנס למלחמה בטווח הבינוני; גם אם היא תימשך עשרה או שנים עשר ימים. התוכנית המקסימלית שיש להם לנגד עיניהם היא מבצע של שלושה עד חמישה ימים. איזו מטרה הם יכולים להשיג? הם אומרים שהם רוצים להפציץ הר, בטענה שיש שם מתקן גרעיני, גובהו כחמש מאות מטרים והם עלולים להטיל עליו פצצה. מעשה ראוותני שכזה יהיה חסר משמעות עבורם.
עם זאת, אם האמריקאים יהיו טיפשים ויפתחו במתקפה חדשה, מה תהיה המדיניות והתוכנית שלנו? אם האמריקאים יטעו ויתקפו אותנו, לא נסתפק רק בפגיעה בבסיסים סמוכים; אלא, נתקוף בכל הבסיסים הסמוכים וגם בסיסים אמריקאים מרוחקים.
אני מתכוון לבסיסים צבאיים אמריקאים באזורים מרוחקים שלא תקפנו עד כה. ייתכן שנתקוף גם באיים מסוימים שהם חושבים שהטילים שלנו לא יכולים להגיע אליהם. ייתכן שאף נכוון לכמה בסיסים צבאיים אמריקאים במדינות אירופה; אם מטוסים אמריקאים ימריאו מבסיס צבאי מרוחק ויגיעו למדינה זו כדי להפציץ את איראן, נכוון גם לבסיס הזה. לכן, יכולות ההגנה וההתקפה שלנו גדולות כעת בהרבה מאשר ביום הראשון של המלחמה.
אז, האם באמת תכוון שוב לאינטרסים אמריקאיים, ישראליים ואחרים באזורים הסמוכים?
כן, עלינו להגן על עצמנו. במלחמת שנים עשר הימים הצבנו לעצמנו מגבלות מסוימות בתחום ההגנה העצמית; כך שההתקפה שלנו באותה תקופה הוגבלה אך ורק לישראל ולא כיוונו לבסיסים אמריקאים במדינות האזור. אבל במהלך מלחמת ארבעים הימים, לאחר שראינו שהם לא יפסיקו, הם פתחו במלחמה עזה, הרגו את מנהיג המהפכה וכיוונו לאזרחים, הסרנו את ההגבלות הללו. לכן, הסרנו את ההגבלות ואם הם יפתחו במתקפה חדשה, נסיר את ההגבלות הללו עוד יותר. כלומר, בנוסף לבסיסים שכיוונו אליהם עד כה, נכוון גם לבסיסים צבאיים מרוחקים של ארצות הברית וישראל.
לכן, אני מייעץ לכל המדינות שיש להן בסיסים צבאיים אמריקאים על אדמתן לא לשתף פעולה עם כל מתקפה צבאית אמריקאית נגד איראן. אנו מודיעים על כך מעתה והלאה כדי שלא יהיה להן שום תירוץ מחר; נתייחס לכל מקום שממנו מטוסים אמריקאים ממריאים כאיום עלינו. זוהי זכותנו; זכות טבעית הנמצאת במסגרת זכויותינו המבוססות על החוק הבינלאומי ועל מגילת האו"ם.
מר סרדאר, לפני זמן מה הזכרת את לבנון, עזה ונושאים אחרים. מהו המצב הנוכחי של מה שאתה מכנה חזית ההתנגדות? ובקשר למשא ומתן, מה מקומה של לבנון בין התנאים הבסיסיים שלך לסיום המלחמה הזו?
לדעתי, חזית ההתנגדות היא גבורתם של המדוכאים בעולם האסלאמי. אם לא הייתה התנגדות, אם חזית ההתנגדות ואיראן לא היו מגינות על עצמן ואם לא היו מונעות את הקמתה של מה שנקרא "ישראל הגדולה", ארצות הברית הייתה משיגה את כל מטרותיה באזור. במקרה כזה, כל מדינות מערב אסיה היו נכבשות על ידי ארצות הברית וצבא ישראל כיום.
חזית ההתנגדות היא זו שמילאה תפקיד בשימור סוריה, לבנון, ערב הסעודית ועיראק. אלמלא חזית זו, ישראל הייתה שולטת בכל המדינות הללו. אפילו עכשיו, ישראל מאיימת על טורקיה, ולמרות שטורקיה היא מדינה גדולה, היא מעליבה ומאיימת על מר ארדואן. מה מנע מטורקיה, ערב הסעודית, ירדן ועיראק להיות כבושות על ידי ישראל? חזית ההתנגדות ואיראן. הקורבנות שאיראן וחזית ההתנגדות עשו כדי לשמר את המדינות האסלאמיות באזור הם חסרי תקדים בהיסטוריה.
חזית ההתנגדות עדיין נושאת בעלויות ובקורבנות כיום. תראו מה קורה בעזה; מה המצב? מה היקף רצח העם והפשעים נגד האנושות שהתרחשו שם? המצב זהה בלבנון.
בדרום סוריה, למרות העובדה שהממשלה הסורית הנוכחית היא בעלת ברית של ארצות הברית, ישראל התקרבה הרבה יותר לדמשק מאז עזיבתו של מר בשאר אל-אסד. מדוע היא התקרבה? מדוע היא לא נסוגה? לוחמי חזית ההתנגדות מקריבים את חייהם כדי להגן על כל המדינות האסלאמיות.
האם אתה עדיין מתעקש על התנאי שלך שבלעדי סיום מוחלט של המלחמה בלבנון, לא תהיה הפסקת אש, לא שלום ולא הסכם?
רזאיי: זהו אחד התנאים הבסיסיים שלנו לעצירת המלחמה בכל החזיתות במערב אסיה, משום שמדינות מערב אסיה הן כמו כלי שיט מחוברים זה לזה; אם יתעורר חוסר ביטחון בכל מדינה, השלכותיו יתפשטו למדינות אחרות.
גבולותיהן של מדינות אלה קרובים מאוד זו לזו, כלכלותיהן מחוברות זו לזו, וחלק גדול מהסחר שלהן מתבצע גם דרך המפרץ הפרסי ומצרי הורמוז. באופן כללי, אנו מחוברים זה לזה ולא ייתכן שחוסר ביטחון ישרור במדינה אחת בעוד שמדינות אחרות נהנות מביטחון.
יתרה מכך, האויב זהה; ארצות הברית וישראל עוינות באזור. כאשר עוינות זו מובילה לחוסר יציבות בביטחון של מדינה אחת, גם מדינות אחרות חוששות שתורן יגיע בעתיד במסגרת תוכנית "ישראל הגדולה". לכן, כשאנחנו אומרים שהמלחמה חייבת להסתיים בכל האזור, כולל לבנון, אנחנו מתכוונים להשבת הביטחון לכל המדינות כדי שיוכלו להתפתח, להתקדם ולהמשיך בדרכן.
הזכרת את רוסיה לפני זמן מה. לאחרונה נסעת לרוסיה ונפגשת עם הנשיא פוטין בקרמלין. בבקשה, מר סרדאר, מה תוכל לשתף אותנו על הפגישה הזו; על מאחורי הקלעים של השיחות שלך עם הנשיא פוטין שעדיין לא הכרזת עליהן? כן, אמרת שהעברת מסר ממר מוג'טאבה. האם תוכל להסביר את עיקרי המסר הזה? מה קרה בינך לבין הנשיא פוטין?
לדעתי, הנסיעה הזו הייתה חשובה. הייתי נושא המסר של מנהיג המהפכה האסלאמית לנשיא פוטין, וגם נשיא רוסיה קיבל אותו בחום ובכבוד רב. העברתי לו את המסר; הוא קם וקיבל אותו באופן אישי מהשולחן והביע כבוד רב כלפיו. במהלך השיחה, הוא גם ביקש ממני פעמיים להעביר את ברכותיו ואיחולי ברכותיו למנהיג המהפכה.
תוכן המסר, בחלקו העיקרי, היה המשך שיתוף הפעולה הקודם; כלומר, המשך הפעילויות ותחומי שיתוף הפעולה שנוצרו עם רוסיה בתקופת האימאם המעונה שלנו. מנהיג המהפכה הדגיש כי נמשיך בשיתוף פעולה זה בעתיד. דנו עם הנשיא פוטין על מסדרונות תקשורת וסחר, ובמיוחד על המסדרון דרום-צפון, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית רבה.
בחנו גם את נושא הולכת הגז; במיוחד מאחר שגז רוסי אינו מיוצא עוד לאירופה. דנו באפשרות להעביר גז רוסי לאיראן על מנת לענות על צרכי הגז שלנו מצד אחד ולמכור אותו מחדש למדינות שכנות מצד שני. דנו גם בפגישה המרובעת של טהרן, בה השתתפו גם שלוש מדינות נוספות. אנו פועלים כעת להשקת מסגרת חדשה של שיתוף פעולה אזורי בתחום הסדרי הביטחון.
האם אתה מתכוון לאמנת מכה?
טורקיה, פקיסטן וערב הסעודית השתתפו בפגישה שנערכה באיראן. הנשיא פוטין הביע גם הוא את תמיכתו בגישה זו ואמר שהוא מסכים שמדינות האזור צריכות לקחת אחריות על ביטחונן. לפני כן, סגני ביקר בסין וגם סין הביעה את תמיכתה בדרך זו והדגישה שהיא מאמינה שמדינות האזור צריכות לשמור על ביטחונן.
דנו בנושא שיתוף הפעולה הקולקטיבי בין מדינות האזור והנשיא פוטין גם הביע את הסכמתו ותמיכתו בכך. דנו גם בכמה סוגיות כלכליות באופן כללי. בסך הכל, אני חושב שהביקור היה חיובי.
האם הנשיא פוטין דיבר איתך על הערכתו והשקפתו לגבי האופן שבו הרפובליקה האסלאמית של איראן תגן על עצמה מפני הכוח האימפריאלי הצבאי החזק ביותר בעולם ובהיסטוריה, שהיא ארצות הברית? האם הוא אמר משהו על נושא זה?
לא דיברנו הרבה על ארצות הברית, כי זה לא היה המוקד העיקרי של ביקורנו. אבל דנו בכך שהיעדר הסדרי ביטחון אזוריים ימשיך את חוסר הביטחון שראינו עד כה. הנשיא פוטין שיבח מאוד את אומץ ליבו של העם האיראני ואמר כי השקפת איראן באזור השתנתה וכעת כולם הבינו שללא השתתפות איראן, ביטחון באזור אינו אפשרי. לא ניתן לבסס ביטחון באמצעות שום הסכם אזורי שבו איראן אינה משתתפת. אך אם נוצר שיתוף פעולה אזורי ואיראן תהיה חלק ממנו, אז ניתן לבסס ביטחון.
נקודה נוספת שהעליתי בפניו בהקשר זה הייתה שהרפובליקה האסלאמית אינה מסתמכת על יחידים. הרפובליקה האסלאמית הפכה לעץ חזק; למרות מות הקדושים של מנהיגנו האהוב, המנהיג החדש של המדינה נבחר מיד והמערכת המשיכה למלא את חובותיה. הנשיא פוטין אמר כי דיבר עם האמריקאים בנושא זה והדגיש בפניהם כי הרפובליקה האסלאמית אינה מערכת שניתן להפיל.
מר סרדאר, תמיד דיברת בעוצמה, בתקיפות, באזהרה ובאיומים על כל צד שמפר אותך, ואף הזהרת ואיימת על כל מקום שהוא מקור ההפרה. אך יחד עם זאת, תמיד ראיתי בנאומיך דגש על סידורי ביטחון; אתה מדבר כל הזמן על הדרך הדיפלומטית ולוחץ עליה. שלישית, ברור כי הרפובליקה האסלאמית של איראן שואפת לביטחון אזורי מלא, כולל עם מדינות המפרץ הפרסי. האם עליי להסיק מנאומיך כי השקפתך האסטרטגית לגבי מדינות המפרץ הפרסי ומדינות ערב בעתיד מבוססת על שיתוף פעולה והסדרים ביטחוניים, כלכליים והסדרי ביטחון רציניים ביניהן?
כן, אנו באמת נחושים ליצור איחוד מפרצי המורכב מהמדינות המקיפות את המפרץ הפרסי; כלומר עומאן, איחוד האמירויות הערביות, ערב הסעודית, קטאר, בחריין, כווית, עיראק ואיראן; במילים אחרות, שמונה מדינות החוף של המפרץ הפרסי.
אנו רוצים שאיחוד זה יכלול שיתוף פעולה הן בתחומים הכלכליים והן בתחומים הביטחוניים, וישתף פעולה זה עם זה בתחומים שונים.
אתם וצופים יקרים ראיתם שכאשר תקפנו את אמריקה, תקפנו רק בסיסים צבאיים אמריקאים ולא נגרם נזק לאזרחי מדינות ערב. זה בדרך כלל קשה מכיוון שטעויות יכולות להתרחש במהלך מלחמה, אבל תקפנו רק בסיסים צבאיים אמריקאים באזור. זרועותינו עדיין פתוחות ואנו מוכנים לשתף פעולה עם מדינות ערביות אחיות וידידותיות, להתאחד ולעבוד יחד, ולבסס שיתוף פעולה נרחב הן בתחומים הכלכליים והן בתחומים הביטחוניים.
סרדאר היקר, מה מצבו הבריאותי של מר סייד מוג'טבה? כיצד אתה מעריך את יכולתו למשול ולהנהיג את המדינה?
ברצוני לדבר על הפגישה האחרונה שלי איתו. כשנכנסתי לפגוש אותו והתפללתי מאחוריו, תהיתי האם הוא מודע לכל החדשות במדינה, בהתחשב במצב הביטחוני הנוכחי. אבל הבנתי שהמידע שלו היה אפילו נרחב יותר משלי והוא היה מודע לחלוטין למצב במדינה.
נכון שהוא צעיר, אבל הוא היה עם מנהיגנו המעונה כבר יותר מ-30 שנה ועקב אחר נושאים שונים במדינה; הוא אפילו ייעץ למנהיג המעונה של המהפכה. לכן, כיום יש לו הבנה מלאה של ענייני המדינה. הוא מבין היטב בנושאים צבאיים, בעל כישורי מנהיגות טובים, והוא מעביר כל הזמן הוראות למפקדי הכוחות המזוינים. הוא גם מוכשר מאוד בעניינים פוליטיים ודיפלומטיים, מכיר היטב מנהיגים רבים של מדינות, מכיר את מאפייניהם והתנהגותם, ואף מכיר את שיטות קבלת ההחלטות שלהם. לדעתי, מה שקרה היה נס אלוהי עבור איראן, כי לא היה ואקום מנהיגותי אפילו לרגע.
אדוני הגנרל, היית מפקד משמרות המהפכה האסלאמית, ואגב, הייתי כאן כשהחלטת לפרוש מתפקידך מפקד משמרות המהפכה, משום שחלק מהאנשים טוענים בטעות שפרשת. הייתי כאן ואני יודע שפרשת ושאתה עצמך רצית לפרוש באותה תקופה. אבל מאז, כ-30 שנה, לא לבשת את מדי הצבא האלה. למה אתה לובש אותם עכשיו? לבשת אותם מאז המלחמה ואפילו במהלך נסיעתך לרוסיה. מה המסר שלך? האם יש לך עניין אישי במדי הצבא או שיש להם מסר?
כן, מאז שהייתי בן 17, ראיתי את עצמי כחייל המשרת את העם האיראני. במהלך המאבק נגד משטר השאה, הקמנו את קבוצת "מנסורון", שפעלה בכמה מחוזות כדי להתנגד למשטר השאה. לאחר המהפכה, רבים מחבריי נכנסו לזירה הפוליטית, אך לבשתי את המדים הירוקים של משמרות המהפכה ונשארתי רחוק מהפוליטיקה במשך 17 או 18 שנים.
הבטחתי לאבו עבדאללה אל-חוסיין (AS) ללבוש את המדים הירוקים של משמרות המהפכה ולהתכונן ולהקדיש את עצמי להגנת העם האיראני עד הסוף. הייתה תקופה שבה הייתי בטוח שלא תהיה מלחמה בעתיד הקרוב, ולקח יותר מ-30 שנה עד שפרצה מלחמה שוב. מכיוון שהאמנתי ששדה הקרב העתידי באיראן יהיה הכלכלה, פניתי לפעילות פוליטית וכלכלית. אך ברגע שפרצה המלחמה, לבשתי שוב את מדי משמרות המהפכה מהיום הראשון. כעת, במצב המלחמה הנוכחי, אני מבקש ממך להתפלל עבורי כדי שאלוהים אדירים יעניק לי את הצלחתי במות הקדושים בעודי לובש מדים אלה, אם ירצה השם.
קיבלת את הפיקוד על משמרות המהפכה כשהיית בן 27 בלבד. מה שידוע עליך הוא שכאשר האימאם חומייני מינה אותך לפיקוד על משמרות המהפכה בגיל 27, מינוי זה לא היה רק בגלל הרקורד הקרבי והמהפכני שלך ואומץ ליבך בקרב; אלא בהתבסס על מה שקראתי עליך, זה היה גם בגלל שהייתה לך חשיבה אסטרטגית ויכולת ניהול גבוהה מאוד. אולי זו הסיבה שחזרת להוביל את הקרב הזה כעת; וגם זאת כמזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי, המוסד הגבוה ביותר באיראן שמקבל החלטות פוליטיות, אסטרטגיות וצבאיות?
ברצוני לציין נקודה. בהתחשב בכמות השיחות והחומר הרב שמתבצעים על המשא ומתן של האיראנים עם האמריקאים, ברצוני להדגיש כי איננו מקיימים כעת משא ומתן עם האמריקאים וכי אין משא ומתן בינינו לבין ארצות הברית. הצגנו את שבעת התנאים שלנו ומחכים לתגובת ארה"ב, אך תגובתם הראשונית לא הייתה מספקת לדעתנו.
האמריקאים ממשיכים לומר שאנחנו מנהלים משא ומתן עם איראן ושלדוגמה, קיימנו פגישה בקטאר, או שפקידים איראנים מתכוונים לבקר בקטאר בעתיד כדי להיפגש עם פקידים אמריקאים. כל זה שקר והשמצה, ומטרתו להפחית את הלחץ הכלכלי ולהוריד את מחירי הנפט. העברנו את התנאים שלנו לאמריקאים ומחכים לתגובה ברורה וחד משמעית מהם.
האם אין תוכנית שתיפגש עם סגן הנשיא ואנס?
ממש לא; החדשות האלה ממש לא נכונות.
מר סרדאר, אנא הסבר לנו; כשאתה תמיד אומר שאנחנו מחכים לתגובת ארצות הברית של אמריקה, למה בדיוק אתה מחכה?
הודענו על שבעת התנאים שלנו, שהם זכויות האומה האיראנית. עד ליישום התנאים הללו, מצר הורמוז לא ייפתח. התגובה שקיבלנו מהאמריקאים הייתה תגובה מטעה והיו בה הרבה עמימות ובלבול. ביקשנו מהם לספק תגובה ברורה וחד משמעית לתנאים שלנו, אך הם לא סיפקו תגובה כזו עד היום; למרות שהם עשויים לספק תגובה כזו בעתיד.
