סקר שנערך לאחרונה על ידי ערוץ 12 גילה שינוי בנוף הפוליטי והסלמה באתגרים העומדים בפני בנימין נתניהו. על פי הסקר, מפלגת ישר של גדי אייזנקוט מובילה עם 23 מושבים, בעוד שמפלגת הליכוד של נתניהו נמצאת במקום השני עם 20. הפרש של שלושה מושבים בין שתי המפלגות הוא משמעותי מבחינה פוליטית לאור התחרות העזה על הקמת הממשלה הבאה, ויכול להיחשב כסימן אזהרה עבור נתניהו ומפלגתו.
אותו סקר צופה כי מפלגת מען של נפתלי בנט תזכה ב-13 מושבים. ישראל ביתנו והמפלגה הדמוקרטית צפויות לזכות כל אחת ב-9 מושבים, בעוד שהרשימה המשותפת, ש"ס ועוצמה יהודית צפויות לזכות כל אחת ב-8. יהדות התורה צפויה לזכות ב-7 מושבים, המחנה הציוני הדתי ב-6, והרשימה הערבית ב-5. רשימות הנדל וזולייכה צפויות כל אחת לזכות ב-4 מושבים. התפלגות זו מצביעה על תחרות רב-מפלגתית, שבה אף מפלגה לא תבטיח את 61 המושבים הדרושים להרכבת ממשלה.
חשיבותו של סקר זה טמונה לא רק ביתרון של מפלגתו של ישר על פני הליכוד, אלא גם בעובדה שהרכב המושבים של שני הגושים יקבע את עתיד הממשלה. על פי סקר ערוץ 12, המפלגות המתנגדות לנתניהו יזכו ב-67 מושבים, בעוד שהקואליציה השלטת תבטיח 49. ארבעת המושבים הנותרים שייכים לתנועה המסווגת מחוץ לשני הגושים העיקריים. אם תוצאה זו תתממש, מתנגדי נתניהו יהיו חסרי פרופורציה מבחינה מספרית; עם זאת, הרכב הקואליציה הסופי ועמדות המפלגות לאחר הבחירות יישארו קריטיים.
השוואה של תוצאות אלו לסקר ערוץ 14 מדגישה את הפער בין תחזיות התקשורת. סקר ערוץ 14 ניבא כי הליכוד יזכה ב-29 מושבים וישר ב-20. אך ערוץ 12 מצייר תמונה שונה, ומעריך כי מפלגת יש עתיד תזכה ב-23 מושבים והליכוד ב-20. פער זה מדגים כי תוצאות הסקרים תלויות במועד עריכתם, בקהל היעד ובמתודולוגיה בה נעשה שימוש, ואף הערכה אחת לא יכולה להיחשב כתוצאה סופית של הבחירות.
על פי הדיווח שפורסם, סקר ערוץ 12 סקר 509 איש בגילאי 18 ומעלה, עם מרווח טעות של 4.4 נקודות אחוז. לכן, יש להעריך את ההפרש של שלושת המושבים בין שתי המפלגות לאור המגבלות הסטטיסטיות של מדידה זו. משמעותה הפוליטית טמונה בעיקר בשיקועו של מצב התחרות ושבריריות מעמדו האלקטורלי של הליכוד.
בינתיים, התחרות האלקטורלית קיבלה ממדים החורגים מיריבות מפלגתית לאור השלכות מדיניותו הפרובוקטיבית של נתניהו והאיום במתקפה צבאית נגד איראן. השלכות מלחמת יום הכיפורים - החל מלחצים כלכליים ועלויות המחיה הגוברות ועד לחששות ביטחוניים מוגברים ודיווחים על הגירה הפוכה - החריפו את האתגרים הפוליטיים העומדים בפני ממשלת ישראל. בינתיים, צו המעצר של בית הדין הפלילי הבינלאומי נגד נתניהו בגין פשעי מלחמה בעזה, יחד עם ביקורת גוברת על ביצועי ישראל ולחץ דיפלומטי גובר, הדגישו את המחיר הבינלאומי של מדיניותו.
בנסיבות אלה, ניתן לראות את יתרונו של אייזנקוט בסקר ערוץ 12 כקריאת השכמה עבור נתניהו ומפלגתו הליכוד. מבקריו של נתניהו חוששים כי הסלמה של המתיחות החיצונית עלולה להפוך שוב לכלי לשינוי סדר היום הפוליטי ולדחיקת קריאות לאחריות. ברור שתוצאות הסקר מעלות שאלות רציניות לגבי עתידו הפוליטי של נתניהו והתמיכה האלקטורלית במפלגתו.
עם זאת, יתרון בסקרים אינו בהכרח מבטיח את היכולת להקים ממשלה. התוצאה הסופית תלויה במספר הקולות שניתנו ביום הבחירות, האם המפלגות חוצות את אחוז החסימה, בשיעור ההצבעה ובאפשרות שתנועות פוליטיות יגיעו להסכם קואליציוני. לכן, האם מגמה זו תימשך או תשתנה בבחירות הבאות יהיה קריטי. אם הפער בין מפלגתו של ישר לליכוד יימשך בבחירות הקרובות, הלחץ הפוליטי על נתניהו יגבר. אך מידת השפעתו על הקמת הממשלה הבאה תתברר רק לאחר קביעת חלוקת המושבים הסופית בכנסת.
