במהלך הימים האחרונים, עשרות ערים מרוקאיות היו עדות למחאות והפגנות בסולידריות עם הפלסטינים ובדחיית הרחבת היחסים הדיפלומטיים בין מרוקו לישראל, בעקבות ההכרזה על שדרוג רמת הייצוג בין שני הצדדים לשגרירויות וחילופי שגרירים.
הרשות המרוקאית לתמיכה בענייני האומה הצהירה כי ארגנה 76 אירועי מחאה ביום שישי ב-45 ערים תחת הסיסמה "יום שישי של אל-אקצא ודחיית הנורמליזציה". אירועים אלה התקיימו ברבאט, קזבלנקה, מרקש, טנג'יר, פאס, אגאדיר, אוג'דה, טטואן, קניטרה, סאלה וערים נוספות. המשתתפים הניפו דגלים ודגלים פלסטיניים בדרישה לסיום המלחמה בעזה ולהפסקת שיתוף הפעולה עם ישראל. הם גם קראו סיסמאות נגד הפיכת משרד הקישור הישראלי ברבאט לשגרירות.
המחאות נמשכו בסוף השבוע בקריאת החזית המרוקאית לתמיכה בפלסטין ולהתנגדות לנורמליזציה, שהכריזה על תוכנית פעולות לאומית בין ה-25 ל-27 בספטמבר במחאה על הצעדים החדשים ביחסי מרוקו-ישראל.
במראק התקיימה צעדה גדולה שחצתה כמה רחובות העיר, בעוד שביתות שבת נערכו ברבאט, אגאדיר, בנסלימאן, אל ג'דידה, אזרו ואזורים נוספים. כלי התקשורת המרוקאים דיווחו כי הרשויות מנעו הפגנות בטנג'יר ובמדיק, בעוד שכוחות הביטחון הקיפו שביתת שבת באגאדיר כדי למנוע ממנה להפוך לצעדה.
הפגנות אלו הגיעו לאחר הסכם שהושג בין מרוקו לישראל ב-16 בספטמבר בניו יורק לשדרוג הנציגויות הדיפלומטיות שלהן ממשרדי קישור לשגרירויות מלאות ולמינוי שגרירים. ההסכם הוכרז לאחר פגישה משולשת בה השתתפו שר החוץ המרוקאי נאצר בוריטה, שר החוץ הישראלי גדעון סער ושגריר ארה"ב באו"ם, מייק וולץ.
ההבנה כללה גם הרחבת טיסות ישירות ועבודה לסיום הסכמים כלכליים הקשורים להגנה על השקעות ומניעת כפל מס, בנוסף לביקורים הדדיים של בכירים.
מחאות אלו הן המשך להפגנות שהתקיימו בערים מרוקאיות בחודשים האחרונים, תוך דחיית היחסים עם ישראל והבעת תמיכה בפלסטינים. מספר גופים אזרחיים ופוליטיים מובילים קמפיינים הדורשים סיום היחסים, כולל החזית המרוקאית לתמיכה בפלסטין ונגד הנורמליזציה והרשות המרוקאית לתמיכה בענייני האומה. בינתיים, ממשלת מרוקו ממשיכה ליישם את ההסכמים הדיפלומטיים שהחלו עם חידוש היחסים בדצמבר 2020.