העלייה הפתאומית והבלתי מוסברת בנתוני הנפגעים הרשמיים של משרד ההגנה האמריקאי (פנטגון) ל-37 הרוגים חשפה בעיה ארוכת שנים בלוחמה האמריקאית: הפער בין מה שמדווח בימים הראשונים של מלחמה לבין מה שמופיע בסטטיסטיקות הרשמיות שבועות, חודשים או אפילו שנים לאחר מכן. הוושינגטון פוסט דיווח ב-25 בספטמבר כי מערכת ניתוח נפגעי ההגנה (DSA) הרשמית של הפנטגון הוסיפה 29 מלחים ושמונה נחתים לרשימת הנפגעים במלחמת איראן-עיראק, והביאה את המספר הכולל ל-861, מבלי לספק לציבור הסבר ברור מתי, היכן או מדוע התרחשו הנפגעים.
עלייה זו משמעותית עוד יותר בהתחשב בכך שאיראן גם שיגרה תקיפות טילים על ספינות אמריקאיות בשבועות האחרונים. הפיקוד המרכזי של ארה"ב (CENTCOM) אישר כי איראן שיגרה טילים בליסטיים לעבר שתי ספינות אמריקאיות, אם כי הדיווח הרשמי של ארה"ב קובע כי הטילים החטיאו את מטרותיהם ולא גרמו לנפגעים. היו גם דיווחים על מספר תקיפות נוספות ועל מה שכמה גורמים אמריקאים תיארו כ"תקריות כמעט-פגיעה". לכן, ההודעה על 37 פצועים חדשים בעקבות מתקפות הטילים האיראניות האחרונות על ספינות אמריקאיות יכולה להיחשב כעדות חזקה לכך שכלי שיט אמריקאים אכן נפגעו מטילים בליסטיים איראניים.
מצד שני, דיווחים ימיים וצבאיים מצביעים על כך שחלק מכוח הימי האמריקאי הועבר לים הערבי בעקבות מתקפות הטילים האיראניות האחרונות. פריסה מחדש זו יכולה להיחשב למציאות מעשית. בנסיבות כאלה, הפער בין ההתפתחויות בשטח לבין נתוני הנפגעים הרשמיים מתרחב במידה ניכרת, במיוחד כאשר הפנטגון מוסיף לפתע עשרות מקרים חדשים לספירת הנפגעים מבלי לספק פרטים.
זו לא הפעם הראשונה שהנתון הראשוני של נפגעים צבאיים אמריקאים משתנה לאורך זמן. לאחר מתקפת הטילים האיראנית על בסיס חיל האוויר עין אל-אסד בינואר 2020, דונלד טראמפ הודיע בתחילה כי לא נפגעו כוחות אמריקאים. עם זאת, הפנטגון הודיע מאוחר יותר כי 34 אנשי שירות סבלו מפגיעות מוח טראומטיות, ומספר המקרים הגיע לכ-110 כעבור מספר חודשים, לאחר ירידה ברגישות.
ההיסטוריה של מלחמת המפרץ 1990-1991 מוסיפה משמעות נוספת לסוגיה זו. כ-697,000 חיילים אמריקאים השתתפו במבצעים "מגן המדבר" ו"סופת המדבר". בשנים שלאחר מכן, מספר משמעותי מהם סבלו מקבוצת תסמינים כרוניים ובלתי מוסברים, הידועים כיום בספרות הרשמית של ארה"ב כ"תסמונת מלחמת המפרץ" או תסמונת רב-תסמינית כרונית. משרד לענייני חיילים משוחררים של ארה"ב הצהיר כי משרד ההגנה מעריך כי בין 175,000 ל-250,000 חיילים שהוצבו באזור נפגעו ממצב זה.
במהלך המלחמה עצמה, צבא ארה"ב עשה שימוש נרחב בתחמושת אורניום מדולדל, נושא שהפך מאוחר יותר למוקד מרכזי במחקר על השפעותיה ארוכות הטווח של המלחמה.
בשנים שלאחר המלחמה צצו דיווחים וחששות רבים בנוגע לסרטן ולמחלות כרוניות אחרות, והשפעתן הפוטנציאלית על הדורות הבאים. עם זאת, הפנטגון סירב בעקביות להכיר בקשר בין "מחלות ובעיות בריאות" אלו לבין "קשר סיבתי מאושר עם אורניום מדולדל". זאת למרות העובדה שרבות מהמחלות שנצפו לאחר מכן בקרב יוצאי מלחמת המפרץ האמריקאים, משפחותיהם וילדיהם היו נפוצות גם בקרב אזרחים עיראקים וילדים שנולדו באזורי המלחמה.
לב ליבה של המלחמה של היום הוא שהעלות האנושית של המלחמה לא תמיד מתועדת בסיכומי הפנטגון ביום הסכסוך. חלק ממנו תמיד מוסתר, אפוף סודיות ולכאורה נובע מתהליכים מנהליים, יצירת רשומות רפואיות חדשות, תיקונים סטטיסטיים או סיווגים מחדש, ומתפרסם בהדרגה רק לאחר שהרגישויות הראשוניות שוככות. אפילו במלחמה הנוכחית, הוושינגטון פוסט פרסם דו"ח המפרט את הפערים בין הנתונים שפורסמו בתחילה לבין אלו שתועדו מאוחר יותר בסיווגים אחרים.
מנקודת מבט זו, העלייה הפתאומית במספר הפצועים ל-37, מבלי לציין מתי והיכן התרחשו הפציעות, אינה רק תנודה סטטיסטית. אלא, זוהי תזכורת להיסטוריה שבה התמונה הראשונית של עלות המלחמה הפכה שלמה יותר עם הזמן. יש לשקול גם את תקיפות הטילים האיראניות האחרונות על ספינות אמריקאיות בהקשר זה. בהתבסס על נתונים זמינים ועל ההיסטוריה של האופן שבו הפנטגון מדווח על נפגעים ונזקים אמריקאיים בסכסוכים צבאיים, ניתן לטעון כי הפער בין "הסטטיסטיקה הראשונית" לבין "העלות האמיתית של המלחמה" ברישומים הצבאיים של ארה"ב הוא נוהג מתמשך, המושרש בהונאה כדי להסתיר את העלויות האמיתיות של המלחמות ההרסניות שניהלה האליטה השלטת בארה"ב כדי לכפות את רצונה הפוליטי על מדינות אחרות על ידי הפרת חוקים ונורמות בינלאומיות וסיכון ההון החומרי והאנושי של העם האמריקאי.
