פלטפורמת העיתונות המקוונת Responsible Statecraft, המסונפת למכון קווינסי בוושינגטון, דיווחה כי תוכנית לשילוב הארסנל הצבאי של ארה"ב וישראל נכללה בגרסת בית הנבחרים האמריקאי לחוק הסמכת ההגנה הלאומית לשנת 2027, שפורסמה לאחרונה.
על פי הדיווח, סעיף 224 בחוק הסמכת ההגנה הלאומית עוסק בשילוב צבאי תחת הכותרת "יוזמת שיתוף פעולה טכנולוגי הגנה בין ארה"ב לישראל", וציין כי ארצות הברית סיפקה לישראל סיוע צבאי בסך 200 מיליארד דולר, מותאם לאינפלציה, מאז 1948.
הפלטפורמה קבעה גם כי "סעיף 224 בחוק הסמכת ההגנה הלאומית של ארה"ב מספק את הבסיס למחקר ופיתוח דו-צדדיים, ייצור נשק משותף, השקעות משותפות, הסכמי רישוי וכל סוג אחר של שיתוף פעולה בין ארצות הברית למכלול הצבאי-תעשייתי הישראלי".
בעוד שארצות הברית וישראל שיתפו פעולה בתחום ההגנה מפני טילים, הדו"ח מציין כי הסעיף החדש בקונגרס "מרחיב משמעותית את התיאום כך שיכלול את כל תחומי טכנולוגיית ההגנה, כולל בינה מלאכותית, מחשוב קוונטי, מערכות אוטונומיות, אנרגיה מכוונת, סייברספייס וביוטכנולוגיה. הוא מציע גם שילוב רשתות ומיזוג נתונים, שמשמעותו למעשה מיזוג הנתונים הצבאיים של שני הצדדים".
אם תאושר ותיושם במלואה, הצעה זו תחבר את צבא ארה"ב וישראל ותספק "רמה גבוהה יותר של אינטגרציה צבאית-תעשייתית מזו שיש לארצות הברית עם כל אזור אחר בעולם", על פי הדו"ח. מומחים מאמינים כי הדבר יועיל לצבא הישראלי, בהתחשב בכך שארצות הברית היא ספקית הנשק הגדולה בעולם ותשתף פעולה ישירות עם ישראל בכל סוגי הנשק, התחמושת והמטוסים. יתר על כן, וושינגטון מייצרת את שרשרת האספקה העולמית עבור מטוס הקרב F-35.
אישור ביקורות
אם הצעת החוק תעבור בבית הנבחרים ותהפוך לחוק, היא תאשר רבות מהביקורות הציבוריות על שיתוף הפעולה בין ארה"ב לישראל. הדו"ח מציין כי, אם יחוקק, סעיף 224 ישלב את ההגנה של ארה"ב וישראל במספר תחומים חיוניים לשדות קרב עתידיים, כגון מערכות אוטונומיות וטכנולוגיות סייבר. זה גם יעניק לישראל מנוף יוצא דופן על ארצות הברית, מעבר לרשת הלוביסטים והמשפיענים הקיימת שלה ברשתות החברתיות.
הדו"ח קובע גם כי שיתוף פעולה זה "ייתן לישראל הזדמנות להרחיב משמעותית את אחד מכלי ההשפעה החזקים ביותר שלה בפוליטיקה האמריקאית: אספקת מקומות עבודה בארצות הברית", וציין כי ישראל תרחיב או תפתח מתקני ייצור משותפים חדשים, כמו אלה באלבמה ובמיסיסיפי.
מומחים סבורים כי סוג זה של השפעה על מקומות עבודה בארה"ב יכול להגביר את השפעתה הפוליטית של ישראל ולעודד את ממשלת ישראל להשתתף בקביעת מדיניות בארה"ב על ידי "מתן בעלי ברית בקרב חברי קונגרס המייצגים את המחוזות שבהם ממוקמות מקומות עבודה אלה".
הדו"ח קבע כי, עבור כל אזור בעולם מלבד ישראל, המערכת הפוליטית האמריקאית תהיה מוטה לטובת החלטות ישראליות, ובכך הצדיק את מה שמבקרים טוענים במשך עשרות שנים: שהמערכת הפוליטית האמריקאית תהיה "רגישה יותר לגחמותיה של ממשלה ישראלית שאינה מהססת לגרור את ארצות הברית לסכסוכים צבאיים במזרח התיכון".
אינטגרציה בעייתית
דו"ח "מדיניות אחראית" הזהיר כי רמת האינטגרציה הצבאית בין ארה"ב לישראל עלולה להוות בעיה עבור וושינגטון. הדו"ח קבע: "שינוי זה יבטל את מנגנוני הפיקוח הפוליטיים והדיפלומטיים שאחרת היו דורשים דין וחשבון על היחסים, ויהפוך אותם מהצבעה ציבורית שנתית על סיוע כספי למנגנון אטום לרכישת ציוד ביטחוני, שבו הפיקוח מוגבל והאחריות הפוליטית מינימלית. התוצאה תהיה יחסי ביטחוניים עמוקים ופחות שקופים."
עבור כל פוליטיקאי או אזרח אמריקאי המתנגד לתמיכתה של וושינגטון בישראל באמצעות אספקת נשק המשמש בתקיפות אוויריות קטלניות על עזה, או לפרויקט המשותף של ממשל טראמפ עם ישראל במלחמה נגד איראן, סעיף 224 מציע להם מעט אפשרויות. ארה"ב וישראל מסכימות למעשה, ולכל חילוקי דעות תהיה השפעה מועטה על תהליך קבלת ההחלטות.
נור ניוז