דו"ח האו"ם - OCHA - צוות המשרד לתיאום עניינים הומניטריים בשטח הפלסטיני הכבושה במזרח ירושלים הכבושה אמר ביום חמישי: "ניתן לתאר את המצב ברצועת עזה כקטסטרופלי לאחר 15 שנים של המצור של הכיבוש הישראלי על הרצועה ביבשה, בים ובאוויר, שהעלה את שיעור העוני והאבטלה לרמה הגבוהה בעולם והרס את הכלכלה וריסק חלק גדול מהפלסטינים והפך אותם לתלות בסיוע בינלאומי על ידי יותר יותר מ-50%.
עוד נכתב בדו"ח: "המצור הישראלי מעורר דאגה לגבי עונשים קולקטיביים והפרות של חובות הכיבוש על פי המשפט ההומניטרי הבינלאומי וחוק זכויות האדם הבינלאומי, ויש להסיר את המצור על עזה לחלוטין בהתאם להחלטת מועצת הביטחון 1860".
מהאו"ם נמסר כי ביוני 2007, בעקבות השתלטות חמאס על רצועת עזה, הטילו רשויות הכיבוש הישראלי הגבלות חמורות על תנועת העזתים, תוך בידוד ומצור על רצועת עזה ביבשה, בים ובאוויר, מה שהוביל לבידוד כמעט מוחלט. של הרצועה משאר השטח הפלסטיני הכבוש ומהעולם.
לדבריה, המצור היבשתי, הימי והאווירי מחמיר באופן משמעותי את ההגבלות הקודמות, ומגביל את מספר הקטגוריות הספציפיות של אנשים וסחורות המורשים להיכנס דרך המעברים שבשליטת ישראל.
לפני פרוץ האינתיפאדה השנייה בשנת 2000 תועדו כחצי מיליון בני אדם, בעיקר עובדים, עוזבים את עזה לישראל תוך חודש, ובמהלך שבעת החודשים הראשונים של המצור ירד מספר זה לקצת יותר מ-4,000 בממוצע. לאחר מכן גדל ל-10,400 לחודש במהלך שמונה השנים הבאות.
לפי דו"ח האו"ם: "המצור גרם למותם של מאות תושבי עזה, ועד כה בשנת 2022, רק 64 אחוז מהבקשות שהגישו חולים לעזוב את עזה לטיפול מיוחד אושרו על ידי הרשויות הישראליות, בעיקר במערב. בנק, כולל מזרח ירושלים, בתורים שנקבעו לטיפול בהם. במהלך השנים הקודמות נפטרו מטופלים בזמן שהמתינו לתשובה לבקשותיהם".
האו"ם ציין כי שלטונות מצרים סגרו את מעבר רפיח עם עזה לתקופות ארוכות לאחר 2014, בעקבות המהומה הפוליטית במצרים, והמעבר פתוח רוב הזמן מאז אמצע 2018, והוא היה פתוח. במשך 95 ימים מתוך 151 ימים במהלך חמשת החודשים הראשונים משנת 2022.
לדבריה, עקב המצור הישראלי ההרסני והבלתי אנושי, ירד מספר המשאיות היוצאות מעזה עמוסות סחורות לממוצע של שתי משאיות בחודש בלבד ב-2009, ולאחר התוקפנות הישראלית על עזה ב-2014, פעולות התחבורה המסחריות מ-2009. עזה לגדה התחדש, וגם היצוא התחדש. לישראל החל ממרץ 2015, ובאוגוסט 2021, החל לראשונה הייצוא למצרים, שהעלה את הממוצע החודשי של היצוא ל-787 משאיות בחמשת החודשים הראשונים של 2022 , והממוצע החודשי עמד על 961 משאיות לפני הטלת המצור.
מספר המשאיות שנכנסו לעזה עמוסות סחורה במהלך חמשת החודשים הראשונים של 2022, כ-8000 משאיות בחודש, היה נמוך ב-30% מהממוצע החודשי במחצית הראשונה של 2007 לפני הטלת המצור.
על פי דו"ח האו"ם, מאז הטלת המצור לפני 15 שנה, גדלה אוכלוסיית רצועת עזה ביותר מ-50%.
היא הסבירה שמה שהופך את המצור לחמור יותר ויש לו השפעה שלילית הרסנית הוא שרשויות הכיבוש הישראליות הטילו הגבלות חמורות על הגישה לאזורים שנמצאים במרחק של 300 מטרים מהצד העזתי של גדר הגבול עם ישראל. השטחים המרוחקים כמה מאות מטרים מהגדר הזו אינם בטוחים, מה שמונע מאלפי חקלאים פלסטינים ליהנות מאדמותיהם ולבצע בהם עבודות חקלאיות, שכן הם נתונים לצליפה, תקיפה ומעצר של צבא הכיבוש.
האו"ם אמר בדו"ח שלו שצי הכיבוש הישראלי מכוון לדייגים בים עזה, משמיד ועוצר את ספינותיהם ומגביל את הגישה לחופי עזה, וכרגע מאפשר לדייגים להגיע רק ל-50% מאזורי הדיג המיועדים לכך. מטרה במסגרת הסכמי אוסלו.
דו"ח האו"ם הצביע על העלייה המדאיגה בעוני ובשיעורי האבטלה ברצועת עזה כתוצאה מהמצור הישראלי. בדו"ח נכתב: "רמות האבטלה בעזה הן מהגבוהות בעולם, כשיעור המובטלים ברבעון הראשון של 2022 הגיעו ל-46.6% לעומת עם ממוצע של 34.8% ב-2006.
הדו"ח אישר כי שיעור האבטלה בקרב צעירים (גילאי 15-29 שנים) הגיע ל-62.5% במהלך אותה תקופה.
לדבריו: כ-31% מהמשפחות בעזה מתמודדות עם קשיים במתן צרכים חינוכיים בסיסיים, כמו אגרות וספרים, בשל המחסור במשאבים כספיים, ו-1.3 מיליון מתוך 2.1 מיליון הפלסטינים בעזה (62%) זקוקים למזון. סיוע.
באו"ם הבהירו כי בשל המצור על רשויות הכיבוש ומניעת כניסה חופשית של דלק וחלקי חילוף לגנרטורים ותחנות, תחנת הכוח של עזה, עם היכולות המבצעיות הנוכחיות שלה, יכולה לייצר רק 80 מגה וואט, כך שהיא נאלץ לקנות 120 מגה וואט חשמל מישראל כדי שרצועת עזה תישאר נתונה לחסדי הכיבוש, ותענה על כך. הגיע ל-11 שעות ביום.
דו"ח האומות המאוחדות סקר את המצב הבריאותי הקשה והקטסטרופלי של משק המים, ואמר כי 87% מהצנרת ברצועת עזה אינם ראויים למאכל אדם.
דו"ח האו"ם קבע: כ-2.1 מיליון פלסטינים ברצועת עזה נחשבים "לכודים", ולרובם המכריע אין את היכולת להגיע לשאר השטח הפלסטיני הכבוש ולעולם החיצון, מה שמגביל את הגישה וההנאה של טיפול רפואי שאינו זמין בעזה ובמוסדות להשכלה גבוהה, חיי משפחה וחברה ומציאת הזדמנויות תעסוקה וכלכליות.
מהאו"ם נמסר כי מאז יוני 2007, הכיבוש הישראלי חנק ונישל יותר מ-2 מיליון פלסטינים, באמתלה של סיבות ביטחוניות, את כל צרכי החיים הגונים, אשר השפיעו עמוקות על תנאי החיים בו. וערער את אחדות השטח הפלסטיני הכבוש וקרע את המרקם הכלכלי והחברתי בו. הזכאים לאישורי יציאה מהווים מיעוט קטן, והם לרוב עובדים, אנשי עסקים, חולים ועובדים של ארגונים בינלאומיים.
האו"ם הדגיש את ההשפעות ההרסניות של המצור הישראלי על הכלכלה הפלסטינית ברצועת עזה, והצביע על הרס של רוב מפעלי המגזר על ידי ישראל במהלך הפשיטות במהלך שלוש המלחמות בעשור האחרון , שגרם לרמות גבוהות של אבטלה, מזון חוסר ביטחון ותלות בסיוע. אלה כוללים הגבלות על שיווק סחורות בגדה המערבית ובישראל, כניסת סחורות מסוימות לעזה וגישה של אנשים לאדמות חקלאיות ואזורי דיג בעזה עצמה".
היא הוסיפה: "הפשיטות החוזרות ונשנות של הכיבוש הישראלי הביאו לאובדן נכסים, לפציעה של אנשים עם מוגבלות ארוכת טווח ומשבר אנרגיה חמור".
היא הדגישה את ניצול ההגבלות והמצור של הכיבוש על ידי מניעת כניסת מאות סחורות, תרופות וצרכים לרצועת עזה הנצורה באמתלה של פריטים "דו שימושיים" באמתלה של דאגות ביטחוניות הפוגעות באיכות השירותים הבסיסיים ומעכבות מאמצים. לתת מענה לצרכים של אזרחים פלסטינים.
מהאו"ם נמסר: המצור וההגבלות על הכיבוש מאז 2007 גרמו לעיכובים בבניית בתים שנהרסו על ידי הכיבוש ולתשתית הנדרשת כדי להתמודד עם גידול האוכלוסין הגבוה וההרס שנגרם מהפצצות חוזרות ונשנות של הכיבוש והעיכוב בתיקונם ושיקומם, והדבר הוביל לירידה באיכות הבריאות, החינוך ושירותי המים והתברואה הזמינים בעזה ולהארכת עקירתם של מי שאיבדו את בתיהם, במיוחד אלה שדורשים פרויקטי מים ותברואה, מהווה אתגר גדול.
נור ניוז