מכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון (JISS) השיק בתחילת חודש יוני סקר שמטרתו לבחון את עמדות הציבור היהודי בישראל מנקודת מבט כללית לאחר אירועי שומר החומות, ועל רקע הימים האחרונים. גל המבצעים בישראל בחודשים מרץ ומאי.
הסקר נערך על ידי מכון סקר מאגרי המוח, בו רואיינו 501 נשאלים.
טעות הדגימה במדגם זה היא כ-4.4%.
הסקר בחן את עמדות הציבור בשלושה נושאים:
תחושת ביטחון אישי - כמו גם תחושת ביטחון לביקור בערים מעורבות, לרבות ירושלים.
יחס לשימוש בכוח - שביעות רצון מהמדיניות ביחס לגל הפיגועים האחרון ומהמדיניות שיש לנקוט (אם נפעל לגל נוסף של פעולות או ירי רקטות מעזה).
עמדות הקשורות לירושלים - במיוחד על רקע השיח הסוער על מצעד הדגלים לפני כשלושה שבועות.
תוצאות הסקר היו כדלקמן:
הרוב המכריע של הנשאלים (82%) ציינו כי תחושת הביטחון שלהם נפגעה - פחות או יותר - כתוצאה מהאירועים וההפגנות שהתרחשו במהלך המלחמה.
יש כאן עלייה משמעותית בהשוואה לממצאים מסקרי INSS קודמים, למשל אלה שנערכו ביוני 2021 ובינואר 2022: ביוני 2021, 53% מהנשאלים ציינו שתחושת הביטחון שלהם נפגעה על ידי "שומר הקיר". ובינואר 2022 55% מהנשאלים הרגישו כך.
לא נמצא הבדל מובהק מבחינת מגדר ומקום מגורים של המשיבים.
עוד נמצא כי חלה עלייה בשיעור החוששים לבקר בערים מעורבות - יותר משליש מהנשאלים (43%) ציינו כי אינם מרגישים בטוחים כיום במהלך שהותם או ביקורם בערים מעורבות.
גם כאן אין הרבה הבדל בין נשים לגברים או בין אזורי המגורים בארץ, אבל מבחינת עמדה פוליטית - נראה כי עמדות שמאל מרגישות בטוחות יותר בביקור או שהייה בערים מעורבות.
מבחינת דתיות, המגזר החרדי מוביל בפער גדול מבחינת חוסר הביטחון בביקור בערים מעורבות.
כאשר שאלה זו נשאלה ביחס לירושלים ספציפית, התוצאות היו דומות במקצת.
39% ענו שהם לא מרגישים בטוחים היום כשהם חיים בירושלים, למרות שהתחושה הזו כאן נראית פחות לגבי תושבי ירושלים, שכן 48% מתושבי ירושלים ציינו שהם מרגישים בטוחים לגור בעירם.
בנוסף, יותר ממחצית מהנשאלים (52%) העריכו כי במקרה של הפגנות מחודשות בין יהודים לערבים, האירועים יהיו קשים מבעבר.
נראה כי המגזר החרדי מאמין בכך בשיעור הגבוה ביותר בהשוואה למגזרים אחרים (כ-80%), ומבחינת דעות פוליטיות נראה כי תפיסה זו דומיננטית במידה רבה בקרב המזדהים כשייכים לדעות ימניות.
לעומת זאת, כשליש מהנשאלים (35%) אמרו שהם לא סומכים על כוחות הביטחון והמשטרה שיפעלו ביעילות בערים המעורבות אם יפרצו שוב הפגנות בזמן הקרוב.
על רקע תוצאה זו ניתן להבין את הקפיצה בפניות למחלקת רישוי ופיקוח כלי ירייה: מתחילת מרץ (כלומר תחילת גל הפעילות האחרון) ועד תחילת מאי, כשלושים. הוגשו אלף בקשות לרישיון נשק.
על אף שהעלייה בבקשות לרישיון נשק החלה לאחר אירועי שומר גדרות, היא החריפה במהלך ואחרי גל המבצעים האחרון.
רמת האמון הנמוכה ביותר ביכולתם של כוחות הביטחון לפעול ביעילות למיגור ההפגנות בולטת בעיקר בקרב עמדות ימין, כמו גם בקרב המגזר החרדי ואחריו המגזר הדתי-לאומי.
תקציר הממצאים הקשורים לתחושת הביטחון של הציבור: גל המבצעים האחרון אמנם שכך מזמן, אך תרם את תרומתו המצטברת בעקבות אירועי משמר החומה לערעור תחושת הביטחון, להעמקת תחושות חוסר האמון בערבי. קהילה, ומטלטל את המרקם העדין של יחסי יהודים-ערבים.
מסקנות הקשורות לשימוש בכוח:
נמצא כי רוב הנשאלים (66%) סבורים שממשלת ישראל התמודדה גרוע עם גל הפיגועים האחרון.
תוצאה זו עולה בקנה אחד עם תוצאות סקר שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה לפני כחודש, שמצא כי במדגם שנערך בקרב הציבור היהודי, 63% מהנשאלים לא היו מרוצים מהיחס של ממשלת ישראל לגל האחרון של פעולות.
גם כאן יש חשיבות רבה למגזר החרדי ולעמדות הימין - העמדות המרכזיות שהתאכזבו מהטיפול הממשלתי באותו גל מבצעים.
בנוסף, כמחצית מהנשאלים (52%) סבורים כי במקרה של גל פיגועים נוסף, על ממשלת ישראל לצאת למבצע צבאי רחב היקף בגדה המערבית, כמו מבצע חומת מגן.
שוב שוררת גישה זו בקרב המגזר הדתי במחנותיו ובקרב נושאי משרה ימניים.
תוצאות אלו מצביעות על כך שקיימת לגיטימציה משמעותית לשימוש בכוח גדולה מזו ששימשה למיגור גל המבצעים האחרון.
החוקיות הרחבה יחסית לצאת אם ובתקווה לא להזדקק למבצע רחב היקף בגדה המערבית, הביטוי 'מגן מגן', מתייחס גם לעייפות הציבור מפעולות המיוצאות מהגדה, ולמודעות הציבורית לקונדום 'מגן'. " "הישגים ונכונות להקריב למענם.
באשר לעזה, דעת הקהל מתונה יותר - רק קרוב למחצית מהנשאלים (45%) סבורים כי במקרה של ירי רקטות מעזה, על ממשלת ישראל לנקוט בפעולה צבאית נרחבת מהאוויר, מבלי להכניס כוחות קרקעיים.
להערכתי יש כמה הסברים להבחנה זו בין גישתו של הציבור לשימוש בכוח בגדה המערבית לבין גישתו של הציבור לשימוש בכוח בעזה: בראש ובראשונה הודות למערכת כיפת ברזל.
האיום הנשקף מירי חמאס מעזה נתפס כפחות מהאיום מהגדה המערבית.
בנוסף, 2022 הייתה השנה השקטה ביותר בדרום מאז ההתנתקות באוגוסט 2005 - רק 6 רקטות נורו מרצועת עזה ל"שטח ישראל" מתחילת השנה, ללא נזק פיזי, מה שמסביר גם את היחס היחסית. איום נמוך בעזה.
ניתן גם להניח שבהשוואה לעזה, הניסיון המוצלח של חומת מגן ב-2002 מהווה גם שיקול לתמיכה במבצע דומה בגדה המערבית.
מנגד, יש לזכור ש"ישראל" נמנעה מלפעול בעזה במסגרת "חומת מגן", למרות שהמטכ"ל גיבש תוכנית בשם "מגן" - שהיא למעשה הגרסה המקבילה של "חומת מגן". ".
לגבי רצועת עזה - אך החליטו שלא ליישם - מספר ההרוגים בקרב חיילי צה"ל בעזה יהיה גבוה יותר מאשר בגדה המערבית.
ההערכה היא שמבצע קרקעי רחב היקף ברצועת עזה יארך בין שישה לשבעה חודשים, במהלכו ייהרגו בין 200 ל-300 חיילי צה"ל - במיוחד שרוב התקיפות הגיעו מהגדה המערבית.
מבחינת תוצאות הקשורות זו בזו, שמאלנים מובילים את גישתם המתונה לתגובה הדרושה לירי הרקטות מעזה.
לא נמצא שינוי משמעותי ביחס לירושלים בהשוואה לתוצאות סקר קודם שערך המכון ב-2017.
גם לאחר חמש שנים, עדיין ישנה תמיכה משמעותית (כ-65%-70%) בחשיבות השליטה האפקטיבית בירושלים המאוחדת לביטחון תושביה ולחשיבות הריבונות הישראלית על הר הבית - גם כן - כחלק של הסדר עתידי עם הפלסטינים, אם בכלל.
הדבר מעיד על הסכמה רחבה למדי לגבי מעמדה של ירושלים וחשיבותה הרבה בעיני הציבור היהודי.
מבחינת ממצאים קוהרנטיים, לעמדות השמאל יש מעט אהדה לאמירה ש"שליטה יעילה בירושלים המאוחדת היא מפתח הכרחי לביטחון תושבי ירושלים עצמה", וכך גם לגבי שמירת הריבונות הישראלית על הר הבית.
על מנת לתת תמונה רחבה יותר של דעת הקהל בנושאים שהועלו כאן, מעין רובד משלים לתוצאות הסקר שנערך בימי חול, בוצע ניתוח של השיח ברשתות החברתיות על שתי תקופות של מתיחות ביטחונית, ההכרה בכך שרשתות קהילתיות הן למעשה "כיכר העיר החדשה" היא פרסום במיוחד בתקופות של הסלמה.
התקופות שנבחרו הן תקופת המבצעים הכבדים בסוף מרץ ותחילת אפריל, ותקופת מצעד הדגלים.
כזכור, מתח רב היה סביב האירוע הזה, מול איומים מצד חמאס והג'יהאד האיסלאמי לסבב לחימה נוסף אם המצעד יתקיים ויעבור ברובע המוסלמי.
הסיבות לבחירה בזמנים רעים כמקרי מבחן הן:
א. בתקופות של מתח ביטחוני, נפח השיח ברשתות החברתיות גדל באופן אקספוננציאלי.
ב. טרנדים קיצוניים.
ג. ההשפעה הפוטנציאלית של דעת הקהל על מקבלי ההחלטות הולכת וגוברת.
בתקופה הראשונה שנבדקה - תקופת המבצעים בבני ברק ולאחר מכן בדיזנגוף - חלה עלייה משמעותית בהיקף השיח הציבורי, ונראה שחלק גדול ממנו התמקד במדיניות הממשלה ובערביי ישראל.
בין הפרסומים שזכו לתשומת הלב הגדולה ביותר בתקופה הנחקרת, מופיעה תמונה של שיח שלילי רווח - ביטויי אלימות, כעס, קיצוניות, תסכול ואכזבה ממדיניות הממשלה, פגיעה בביטחון ובמורל הלאומי וחוסר אמון בערבים. של ישראל.
כמו כן, מהעמדות המובילות באותה תקופה, הייתה תמיכה רבה במבצע רחב היקף בג'נין, שכלל נפגעים רבים באותה תקופה.
בתקופה השנייה - הימים שקדמו למצעד הדגלים - השיח ברשתות החברתיות היה קטן בהרבה בהשוואה לתקופת הפיגועים (באותה תקופה גל המבצעים כבר שכך, אולי זו הסיבה), אבל הנפח עדיין היה גבוה בהשוואה לתקופות השגרה.
שליש מהנאום - אז - עסק בירושלים וכרבע בנושא הדגלים - בין אם במסגרת הנפת דגלי פלסטין באוניברסיטאות ובין אם על רקע דיונים על דרכה של תהלוכת הדגלים.
מספר פרסומים והערות קראו לקיים את הצעדה למרות איומי חמאס.
גם כאן יש מעט רטוריקה שלילית - ביטויי אכזבה ותסכול מהממשלה בבחינת שינוי מסלול המצעד או ביטולו, ובלשון המעטה, סלידה מהנפת דגלי פלסטין באוניברסיטאות וחוסר אמון לערביי ישראל.
עם זאת, יש לציין כי בתקופה זו חלה עלייה מסוימת גם ברטוריקה החיובית, שכן "יום קודס" עורר גם אצל הגולשים רגשות חיוביים כמו פטריוטיות, גאווה, אחדות, טקסים, קירוב לבבות והתגייסות פטריוטית. .
לסיכום תוצאות הרשתות בתקופות אלו, אנו רואים שההסלמה הביטחונית גורמת לעלייה משמעותית בשיח השלילי ברשתות החברתיות, אשר מתחזקת ומעצימה את תחושת חוסר הביטחון בציבור.
בשתי התקופות שנותחו, פוסטים שקראו להחמיר את הענישה לעבריינים ולפעולות צבאיות/או פגיעה במשפחות התוקפים היו גבוהים במיוחד - מאות אלפי לייקים - בהשוואה לאלה שהציעו פתרונות פוליטיים לא אלימים.
פוסטים מהסוג הזה זכו גם לתגובות בעד הפעלת כוח, שייצור הרתעה נגד ארגונים ויחזיר את תחושת הביטחון האישי.
לאור האמור לעיל, קיימת הסכמה בין תוצאות ניתוח הרשת לבין תוצאות הסקר: החולשה הכללית של תחושת הביטחון, חוסר האמון בין יהודים לערבים, הרצון לתגובה חזקה יותר מהממשלה. פני התקפות או איומים, וחשיבותה של ירושלים.
יתרה מכך, חשיבות המעקב אחר השיח ברשתות החברתיות בעיתות לחץ נובעת מכך שבזמנים כאלה הם הופכים לפלטפורמות העיקריות שבאמצעותן ניתן לעקוב אחר מצב הרוח של הקהל ובמידת הצורך לטפל בו.
כמו כן, מעקב אחר השיח מאפשר לזהות מראש ארגון אירועים בעלי פוטנציאל נפיץ גבוה העלולים להצית את האזור ולהחריף את המתיחות בין ערבים ליהודים.
כך למשל, רשתות חברתיות שימשו לארגון תקריות אלימות נגד אזרחים ישראלים בערים המשתתפות במהלך "שומר גדרות".
נור ניוז