סגן מזכ"ל חיזבאללה, שייח' נעים קאסם, אמר ביום שני לרויטרס כי חיזבאללה מוכן לפעול, "כולל בכוח", נגד פעולות הגז הישראליות במים השנויים במחלוקת ברגע שביירות תאמץ מדיניות ברורה יותר.
דבריו נאמרו יממה לאחר שספינת אחסון והפקה של גז טבעי שהופעלה על ידי אנרג'יאן שבסיסה בבריטניה הגיעה לשדה קאריש, כ-80 קילומטרים מערבית לעיר הנמל חיפה.
משטר תל אביב וחברת החיפוש וההפקה הבינלאומית של פחמימנים טענו באותה מידה שהשדה המדובר נמצא בתוך האזור הכלכלי הבלעדי של ישראל. בביירות דוחים את הטענה.
"הנושא דורש החלטה נחרצת של מדינת לבנון", אמר סגן המזכ"ל של חיזבאללה, והוסיף כי תנועת ההתנגדות "הפצירה בממשלה למהר, לקבוע מועד אחרון".
ביום ראשון הזהיר ראש ממשלת לבנון הזמני, נג'יב מיקאטי, כי ישראל מעוררת משבר במים השנויים במחלוקת בים התיכון על ידי פגיעה במשאבים ובעושר הימי הלבנוני.
נשיא לבנון, מישל עאון, גינה באותו היום את המהלך של ישראל, והזהיר כי כל פעילות במים השנויים במחלוקת תעלה כדי אקט של תוקפנות ופרובוקציה.
זו לא הייתה הפעם הראשונה שעאון הזהיר את ישראל מפני פלישה למים הטריטוריאליים של לבנון בתירוץ של פעולות חיפושי גז.
באפריל 2021, עאון דרש מהמשטר הישראלי להפסיק כל חיפושים בשדה גז ימי בגבולו הדרומי עם השטחים הפלסטיניים הכבושים.
ביוני 2020, הנשיא הלבנוני הזהיר את ישראל על ההצעה ה"מסוכנת ביותר" שלה לחקור נפט וגז בתוך השטחים הימיים של לבנון, והדגיש כי המדינה הערבית לא תאפשר כל הפרה של המים הטריטוריאליים שלה. אזהרתו הגיעה יממה לאחר שתל אביב אישרה רישיון לחיפושי נפט וגז ב"גוש 72", הממוקם בסמוך לשדות הגז בלוק 9, שם אמורה הייתה להתחיל ביירות חיפושים אחר גז טבעי ונפט.
בנפרד, ביום שני, קרא שר ההגנה הזמני של לבנון, תת-גנרל מוריס סלים, לקהילה הבינלאומית ולאו"ם "לזוז במהירות ולשים קץ לפרובוקציות הישראליות המחודשות".
יום קודם לכן הזהיר האשמים סאפי אלדין, ראש המועצה המבצעת של חיזבאללה, כי ארה"ב מונעת מהמדינה הערבית חיפוש והפקה של נפט גולמי וגז טבעי בים.
"ארה"ב היא המתנגדת העיקרית להפקת מאגרי הנפט הגולמי של לבנון ונהנית מהעושר הלאומי שלה", אמר אז.
השורה הימית בין לבנון לישראל היא על פני שטח בים התיכון המשתרע על פני כ-860 קמ"ר. בלוק מס' 9 עשיר בנפט וגז. ישראל מסתמכת במידה רבה על גז ומפתחת זה מכבר מספר מרבצי גז ימיים תפוסים בים התיכון.
פוליטיקאים לבנונים מקווים שמשאבי פחמימנים ברי קיימא מסחרית מול חופי לבנון יוכלו לעזור לשחרר את המדינה מוכת החובות מהמשבר הכלכלי החמור ביותר שלה מזה עשרות שנים.
ביירות הודיעה ביום שני כי תזמין מתווך אמריקאי למדינה הערבית כדי לחדש את השיחות העקיפות עם ישראל על הגבולות הימיים השנויים במחלוקת.
לבנון וישראל השתתפו בשיחות עקיפות כדי לדון בתיחום בשנת 2020. אך השיחות נתקעו לאחר שלבנון דרשה שטח גדול יותר, כולל חלק משדה הגז כריש, שבו נתנה ישראל זכויות חיפוש לחברה יוונית.
השיחות היו אמורות לדון בדרישה לבנונית ל-860 קמ"ר (330 מייל רבוע) של שטח באזור הימי השנוי במחלוקת, לפי מפה שנשלחה לאומות המאוחדות ב-2011. עם זאת, לבנון אמרה אז שהמפה מבוססת על חישובים שגויים ודרש עוד 1,430 קמ"ר (552 מייל רבוע) דרומה יותר, כולל חלק מקריש.
לבנון נלחמה בשתי מלחמות ישראל בשנים 2000 ו-2006. בשני המקרים, תרומתו של חיזבאללה בשדה הקרב הוכיחה את עצמה כנכס הכרחי, ואילצה את הצבא הישראלי לסגת.
נור ניוז