הצעת החוק מעלה ביקורת על כך שהנתונים יכולים לשמש את המשטרה לבניית מאגר ביומטרי. הצעת החוק מסדירה גם את השימוש במערכת "עין הסאקר", המתעדת את תנועת המכוניות.
בהצעת החוק נכתב כי מטרתה היא "להסדיר היבטי התקנת ושימוש במערכות צילום פרטיות של משטרת ישראל במרחב הציבורי". הוא הוסיף, "אלו מערכות הדמיה המסוגלות להתמקד באובייקטים ביומטריים או במאפיינים שונים, לצלם אותם ולהשוות אותם לתמונה זמינה במלאי, באופן המאפשר זיהוי של האובייקט או האדם המצולם, אם תמונה קודמת זמין במלאי."
הצעת החוק טוענת כי מטרות התקנת מצלמות אלו הן למנוע או לאתר פשעים או הפרות העלולות להוות איום על שלומם של בני אדם, הציבור או ביטחון המדינה, כדי למנוע הטרדה חמורה של ביטחון אדם או רכוש. , למצוא נעדר, ולאכוף את החוק למניעת כניסה למקומות ציבוריים לפי חוק ואכיפת צווי הרחקה.
על פי טיוטת החוק, המשטרה שומרת את המידע "באופן המבטיח הגנה מפני דליפה או פריצה של מידע מהמאגר, וכן מפני העברה, חשיפה, מחיקה, שינוי שימוש או העתקה ללא רשות על פי חוק". וכי "המשטרה דואגת לשמירה על פרטיותו של מי שהמידע מתייחס אליו".
השרה לקליטת העלייה פנינה תמנו חתא הייתה היחידה שהתנגדה להצעת החוק בישיבת ועדת השרים לחקיקה, ואמרה כי "יש לה פרצה לניצול יתר ואכיפה של אוכלוסייה מסוימת" וכי הטכנולוגיה הוכיחה את עצמה כבעייתית בזיהוי אפלים. -אנשים בעלי עור. היא דרשה להקים ועדה שתפקח על השימוש במצלמות או שתדרוש צווי בית משפט, כך דיווח היום, שני, בעיתון "הארץ".
שר המשפטים, גדעון סער, הגיב וטען כי "בכל הנוגע למיגור הטרור אני מטפל בפגיעה בפרטיות בצורה מוגבלת. מדובר במרחב ציבורי". הוא הוסיף כי "השר לביטחון פנים יבצע תיקונים בחוק הגיוס לאחר לימוד הנושא".
הגשת הצעת החוק באה בעקבות הביקורת של בית המשפט העליון על השימוש שהמשטרה עושה במערכת "עין הסאקר", המתעדת את תנועת כלי הרכב, הפזורה ברחבי הארץ ומעבירה מידע למשטרה, הטוענת. שהמערכת הזו עוזרת להם לפענח הפרות. הצעת החוק החדשה קוראת להסדיר את השימוש במערכת זו ולהכשיר גם מצלמות זיהוי פנים.
השימוש במצלמות לזיהוי פנים במרחב הציבורי הוא מוקד של מחלוקת נרחבת במדינות המערב, אמרה תהילה שוורץ אלטשולר, חוקרת במכון הישראלי לדמוקרטיה, "ומדינת ישראל לא צריכה להיות החצר האחורית לכך, ו המסגרת המשפטית לזיהוי פנים צריכה להיות עמוקה יותר. ורדיקלית יותר. יש להסיר את נושא זיהוי הפנים מהטקסט שיוצג לכנסת, ובמיוחד אישור שימוש במצלמות נגד מפגינים שאינם חשודים בעבירה כלשהי.
הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים מתחה ביקורת על טיוטת החוק, והתייחסה ואמרה כי "עמדת הרשות היא שיש להעמיק את הדיון הפנימי בממשלה בנושא, על מנת להבטיח שהשימוש בטכנולוגיית זיהוי פנים ייושם במקרים מיוחדים המצדיקים זאת בלבד, ובאמצעות שימוש במערכות בקרה.ופיקוח המבטיח שימוש מידתי בהם.
באגודה לזכויות האזרח ציינו כי "חוק הגיוס לא רק מאפשר למשטרה לקבל אזהרות על מבוקש, אלא גם לאסוף ולאחסן מידע אישי על אזרחים חפים מפשע, ללא צו בית משפט וללא פיקוח. הצעת החוק מציבה איום על חירותם של האזרחים ועל זכותם שלא להיות נתונים לפיקוח.
נור ניוז