בהצהרת הסיום הדגישה הוועדה את תפקידה של האפוטרופסות ההאשמית, תחת מלך ירדן עבדאללה השני, בהגנה על המקומות הקדושים לאסלאמיים ולנוצרים בירושלים ועל הסטטוס קוו ההיסטורי והמשפטי.
הוא גם הדגיש את הצורך להסיר את כל ההגבלות והמכשולים המונעים ממינהלת הווקף (הקדשים) לנהל ולשמר את המתחם.
הוועדה, בראשות ירדן, כוללת את תוניסיה, אלג'יריה, סעודיה, פלסטין, קטאר, מצרים, מרוקו, איחוד האמירויות הערביות והמזכ"ל של הליגה הערבית.
שר החוץ והיוצאים הירדני איימן ספדי, יו"ר הוועדה, גינה את הניסיונות לשנות את הסטטוס קוו ההיסטורי והמשפטי ולהגביל את חופש המתפללים.
הוא גם הדגיש את המאמצים לעצור את ההסלמה, לסיים את מעגל האלימות ולהשיב את השקט.
הוועדה גינתה את ההתקפות וההפרות הישראליות נגד מתפללים במסגד אל-אקצא, שהסלימו בצורה חמורה במהלך הימים האחרונים של חודש הצום הקדוש רמדאן, והובילו למאות פציעות ומעצרים בקרב מתפללים, ולנזק חמור למתקנים. של המסגד הקדוש.
הוא גם הזהיר כי ההתקפות וההפרות הללו הן פרובוקציה בוטה נגד מוסלמים בכל מקום הפוגעות בחופש הפולחן במסגד אל-אקצא ובחופש הגישה של המתפללים אליו.
התקפות אלו מאיימות להצית מעגל אלימות המאיים על הביטחון והיציבות באזור ובעולם, הדגישה הוועדה.
הוועדה דחתה את כל הפרקטיקות הישראליות הבלתי חוקיות שמטרתן לשנות את הסטטוס קוו המשפטי וההיסטורי במסגד אל-אקצא, וכל ניסיון לכפות חלוקה זמנית ומרחבית.
היא גינתה את המנהגים הללו כ"הפרה בוטה של החוק הבינלאומי ושל אחריותה של ישראל ככוח הכובש".
היא קראה ל'ישראל' לכבד את הסטטוס קוו ההיסטורי והמשפטי במסגד אל-אקצא ולחזור למצב הקיים לפני שנת 2000, באופן שמבטיח כיבוד העובדה שהמתחם, על כל שטחו בן 144 דונם, הוא אך ורק מקום פולחן למוסלמים.
היא גם קראה לקהילה הבינלאומית, ובמיוחד למועצת הביטחון של האו"ם, לנקוט בפעולה מיידית ויעילה להפסקת השיטות הישראליות הבלתי חוקיות והפרובוקטיביות בירושלים ובמסגד אל-אקצא וליישם החלטות בינלאומיות הקשורות לעיר ירושלים.
הוועדה הדגישה את חשיבות המשך תיאום המאמצים בין הליגה הערבית לארגון לשיתוף פעולה אסלאמי להגנה על העיר הכבושה ירושלים, שמירה על זהותה הערבית, האסלאמית והנוצרית, והגברת העבודה המוסדית הערבית והאסלאמית לתמיכה בירושלים והירושלמים. .
יתרה מכך, הוועדה הביעה את תמיכתה המלאה באיתנותו של העם הפלסטיני, מנהיגותו ומוסדותיו להגן על ירושלים והמקומות הקדושים לה, ובמיוחד על מסגד אל-אקצא וזכותם לחירות ולמדינה עצמאית וריבונית ב-4 ביוני. 1967 קו עם מזרח ירושלים כבירתה, על בסיס פתרון שתי המדינות על פי המשפט הבינלאומי ויוזמת השלום הערבית.
היא קראה ל'ישראל' להפסיק את שיטותיה ותוקפנותה בשטחים הפלסטיניים הכבושים, להסיר את המצור על רצועת עזה, להפסיק את כל הצעדים המאיימים על הביטחון והשלום ומערערים את פתרון שתי המדינות ואת הסיכויים להגיע לפתרון צודק וכולל. שלום, שהוא בחירה אסטרטגית ערבית, וצורך אזורי ובינלאומי.
בנוסף, הוא הזהיר מפני ההשלכות הקטסטרופליות של היעדר מתמשך של סיכויים מדיניים והלחץ הכלכלי על העם הפלסטיני ומדינת פלסטין.
הארץ