קרקעות אלו נתפסות בהפחדה, שבהן משתתפות השלטונות היהודיים המקומיים, באמצעות הטלת מיסים גבוהים, בהיקף של עשרות אלפי שקלים, על בעלי הקרקעות הללו כדי לאלץ אותם למכור אותן.
הטענה הישראלית המצדיקה את המנהגים הללו היא שאזרחים ערבים קונים אדמות חקלאיות מחקלאים יהודים והופכים אותן למקומות בילוי, כך לפי מה שדיווח היום, יום שישי, באתר האינטרנט שלו העיתון הימני המתנחלים "מקור ראשון".
כתוצאה ממדיניות ישראלית גזענית זו, המונעת מאזרחים ערבים לקנות אדמות, נאלצו עשרות אזרחים ערבים שבבעלותם אדמות אלו לנהל משא ומתן על מכירת 130 הדונם של אדמותיהם ל"הימנותא". העיתון ציין כי ישיבת משא ומתן כזו התקיימה בסוף השבוע שעבר.
"המנותא" הקצתה 170 מיליון שקלים לקניית אלפי דונמים מבעליה, שהם ערבים ויהודים, לפי העיתון, בטענה שהם "ממשיכים להשתמש בהם לחקלאות".
עם זאת, יו"ר דירקטוריון "המנותא", זאב נוימן, חושף כי שיטות אלה נועדו למנוע מערבים להחזיק בקרקע, והתייחס למדיניות ישראל לרכוש קרקעות מערבים בעשורים האחרונים. הוא אמר לעיתון כי "בעבר היינו צריכים לחפש אנשים שקנו קרקעות שלא למטרות חקלאות ולשלם להם מחיר גבוה ממה שהם היו מנחשים. היום חל שינוי כיוון והם מחפשים אותנו ומבינים ש זה כבר לא אפשרי להחזיק באדמות האלה".
פגישה שקיים שר החקלאות ופיתוח הנגב והגליל, עודד פורר, ביום רביעי בשבוע שעבר, התייחסה למדיניות זו, בה השתתפו עשרות ראשי רשויות אזוריות ועיירות חקלאיות יהודיות.
בפגישה זו אמר פורר: "היום אנחנו לא מתכננים את מדינת ישראל ב-2022, אלא בשנת 2048. שמירה על אדמות השטחים הפתוחים מפני שליטת האויב היא באחריותכם. שיתוף הפעולה של כולם חשוב ביותר". פורר, ב"שליטה עוינת", מתכוון לבעלי קרקעות ערבים.
זוהי הישיבה הרביעית בנושא רכישת קרקעות חקלאיות על ידי אזרחים ערבים, אותה מקיים פורר, בתקופת ממשלת בנט-לפיד, שהוקמה לפני פחות משנה. בישיבות אלו משתתפים גורמי אכיפת החוק "במטרה להילחם בתופעה זו".
נגד בעלי הקרקע הערבים הוחלט בישיבות אלו מספר צעדים, ובהם מתן צווי הריסה על ידי הוועדה האזורית לתכנון ובנייה ל-17 מקומות בילוי בקרקעות אלו. בית משפט השלום בביסאן דחה ערעורים של בעלי קרקע ערבים על צווי ההריסה. בעלי הקרקע ערערו לבית המשפט המחוזי בנצרת.
עודד הלפרין, ראש המועצה המקומית כפר תבור, אמר במהלך הישיבה כי בנוסף לצווי ההריסה הללו נאלצו בעלי הקרקע הערבים לשלם מס גג (ארנונה) במחיר הגבוה ביותר עבור קרקע שאינה חקלאית, העומד על 70,000 שקלים. לחודש.
הלפרין סבר שזו אחת הסיבות לכך שאזרחים ערבים נאלצו למכור את אדמותיהם ל"המנותא" וחקלאים יהודים נמנעו ממכירת אדמות לערבים. "כל חקלאי בכפר תבור שרוצה להיפטר מאדמתו יודע שיש כתובת במחיר סביר. חינוטה חזרה לקדמת הבמה, ופועלת ליישם את תפקידה הציוני".
לדברי עידן גרינבוים, ראש המועצה האזורית עמק חורדן, "אנחנו במלחמה. 10% מהבתים ביישוב בוריה עילית נקנו על ידי הקהילה הלא יהודית. חלקם הוסבו לווילות אירוח, וזה הוא אסון שאין שני לו".
ראוי לציין כי האזרחים הערבים סובלים ממחסור אדיר בקרקעות. למרות שהם מהווים כ-20% מהאוכלוסייה ב-48 הקרקעות, הם לא מחזיקים רק ב-2.5% מהקרקעות שם. הדבר נבע ממדיניות ישראלית גזענית, הכוללת מצור על ערים וערים ערביות שבהן יש עיירות יהודיות קטנות, לרוב עם אוכלוסיה של לא יותר מאלף נפשות, במטרה למנוע את התרחבותן של עיירות ערביות, לאחר מסעות הפקעת הקרקעות הגדולים מערבים בעיר. המאה הקודמת.
נור ניוז