מזהה חדשות : 93816
תאריך :
מדוע פלסטינים חוששים מפשיטות ישראליות ישחקו את זכויותיהם על המסגד

מדוע פלסטינים חוששים מפשיטות ישראליות ישחקו את זכויותיהם על המסגד

הפלסטינים חוששים שההסלמה האחרונה של הפשיטות הישראליות על מסגד אל-אקצא היא חלק מהדחיפה לשינוי ה"סטטוס קוו" בתוך האתר הכבושים במזרח ירושלים, ועלולה להוביל לחלוקתו בין מוסלמים ליהודים.

נור ניוז: מאז כיבושה הצבאי של העיר העתיקה של מזרח ירושלים, ישראל קיבלה שמוסד פלסטיני-ירדני, הוואקף האסלאמי, ינהל את האתר, כולל סיורים ללא מוסלמים, שיפוצים ותחזוקה, ומינוי שומרים.

עם זאת, ישראל עומדת בתוקף מאז 2015, על פי משקיפים פלסטינים, שהיא תבלום את השליטה בווקף, תעודד את סיורי המתנחלים הישראלים ותיתן אור ירוק לתפילות יהודיות "שקטות" המתקיימות במקום.

חליל אסאלי, חבר מועצת הווקף, אמר ל-Middle East Eye כי הפלסטינים חוששים שישראל תקצה זמנים ספציפיים לפלסטינים להיכנס לאל-אקצא כדי להתפלל באזורים ייעודיים ולהקצות זמנים אחרים לישראלים ולהקדיש להם אזורים להתפלל.

בסופו של דבר אל-אקצא יהיה דומה למסגד איברהימי בחברון, מדרום לגדה המערבית הכבושה, המחולק בזמן ובמרחב בין מוסלמים ליהודים מאז שנות ה-90.

"אנחנו מסרבים למדיניות הישראלית הזו", אמר אסלי ל-MEE. "בימים האחרונים, כאשר כוחות ישראליים רוקנו את אל-אקצא ממתפללים פלסטינים בבוקר, כאשר מתנחלים ישראלים נכנסו לאזור, זו הייתה פעולה לחלוקת משבצות הזמן לביקור במקום".

בחמשת הימים האחרונים פשטו כוחות ישראליים באלימות על אל-אקצא ארבע פעמים, תקפו פלסטינים שצפו ברמדאן ורוקנו את המסגד כדי לאפשר למתנחלים להסתער על המקום.

עובדות בשטח
אסאלי אמר כי ממשלת ישראל מיישמת גישה בוערת לאט לכפיית עובדות בשטח באל-אקצא. הוא התייחס לשינוי ב-2015 בממשלת ישראל בנוגע לאתר, הידוע ליהודים כהר הבית, שבו עמדו פעם שני מקדשים יהודיים עתיקים, לדעתם.

"[ראש הממשלה לשעבר בנימין] נתניהו הצליח להפוך את האתר לחלק מהזהות הלאומית הישראלית, גם עבור מישהו שמאלני. אז המדיניות הפכה כך: כדי לשלוט בירושלים, צריך קודם לשלוט באל-אקצא", אמר אסאלי.

לשכת ראש הממשלה בפיקודו של נתניהו נכנסה למעורבות ישירה באל-אקצא על ידי שליטה בהיתרים שניתנו לחברי פרלמנט שביקשו להיכנס לאתר.

שליטת הווקף ראתה יותר ויותר תקלה ישראלית מאז, בכך שהיא מנעה ממנה למנות שומרים ללא אישור השב"כ וחותכת את חוטי החשמל לרמקולים באתר.

"המצב נורא. גם אם שומר ווקף פלסטיני רוצה לקחת קופסת אוכל בתוך האתר, הוא צריך אישור של ישראלי. הם מונעים מהוואקף לתקן אריחים מתנודדים שעלולים לגרום לפציעה באנשים, או לטפל בעצים או לתקן צינור מים או ביוב", אמר אסאלי.

שינויים לאחר האינתיפאדה השנייה
כל אותו זמן, מתנחלים ישראלים ופעילי ימין קיצוני הורשו להסתער על אל-אקצא במספרים הולכים וגדלים, במיוחד בחגים יהודיים.

בימים רגילים מוקצות להם פעמיים שבהן הם נכנסים למסגד כמעט מדי יום, כשהם נשמרים על ידי כוחות חמושים בכבדות.

מספר המבקרים גדל בהתמדה במהלך השנים. בשנת 2009, 5,658 מתנחלים נכנסו למסגד בהסתערויות מסוג זה. בשנת 2019, רגע לפני מגיפת קוביד, המספר עלה ל-30,000, לפי כמה הערכות.

לאחרונה קבע בית משפט בישראל כי מותרות באזור רק תפילות יהודיות "שקטות", דבר המפר את תנאי הסדר עדין בין ישראל לירדן, המכונה לעתים קרובות "סטטוס קוו", האוסר על תפילה לא מוסלמית בתוך השטחים. מִסגָד.

אבל זה לא תמיד היה המצב. אסאלי סיפר כי עד שנת 2000 הוציאו רבנים בולטים צו האוסר על יהודים לבקר במקום עד להורדת מקדש אחר מהשמים.

רק תיירים הורשו לבקר באתר, בפיקוח הוואקף תחת הבנות ה"סטטוס קוו".

"הורידו את דגל ישראל להוריד מעל מסגד כיפת הסלע ב-1967 כשישראל כבשה את העיר. מנחים בגין, אז מנהיג ממשלת האחדות הלאומית, הכריע שלא לבקר באתר מחשש שזה יכעיס מוסלמים וערבים", אמר אסאלי.

ישראל שמרה אז על ה"סטטוס קוו" כפי שהוא, מלבד לקיחת המפתח של שער מרוקו, שנתן גישה לרחבת הכותל.

כל זה השתנה לאחר האינתיפאדה השנייה של 2000-2005, כאשר ישראל שינתה את מדיניותה לאפשר למתנחלים לבקר במקום בתדירות גבוהה יותר ושללה את השליטה של ​​הווקף על ביקורי תיירים.

עם הזמנים הספציפיים שהתגבשו לסיורים בישראל, הפלסטינים חוששים שמה שיבוא אחר כך הוא הקמת חדרי תפילה למתנחלים בין חומות המסגד.

"הם רואים בחלק המזרחי של המתחם כיהודי, סביב אזור שער אל-רחם. החשש הוא שהם יקימו בית כנסת יהודי באל-אקצא", אמר אסאלי.

קרב פוליטי
בתוך כל זה, מתחם המסגד מתנשא כמו לוח שחמט, בו נראה כי ראש האופוזיציה נתניהו נוטה לדחוף את ממשלתו של ראש הממשלה נפתלי בנט לתוך צוגצוונג.

בעלי בריתו של נתניהו, איתמר בן-גביר ובצלאל סמוטריץ', מהברית הקיצונית לציונות הדתית, דרבנו את הקריאות לפרוץ לאל-אקצא במהלך הרמדאן ופסח.

עם מספר מושבים זהה לפרלמנט כמו האופוזיציה, 60 לכל אחד, ממשלתו של בנט רחוקה עריקה אחת מקריסה, והמתיחות סביב אל-אקצא לא משרתת את בריתו.

"לבנט יש ממשלה חלשה", אמר ל-MEE נאסר אל-חידמי, ראש רשות ירושלים נגד ייהוד.

"הוא יודע שאם ממשלתו תקרוס, יהיה לו סיכוי קטן להיות שוב ראש ממשלה לאחר סבב בחירות נוסף".

ביום שלישי מתח בנט ביקורת על נתניהו בציוץ ואמר לו: "המורשת שלך: רקטות של חמאס על ירושלים. לינץ' בעכו ולוד. ישראל בלהבות. נכשל מול חמאס. אנחנו מתקנים", בהתייחס לאלימות במאי אשתקד.

חידמי הוסיף כי בנט יעשה הכל כדי להישאר בשלטון.

"בינתיים זה אומר לרצות את המתנחלים ולהראות את עצמו קיצוני יותר מנתניהו ושהוא יאפשר להם לערוך קורבנות, טקסים ותפילות יהודים באל-אקצא, דבר שנתניהו לא עשה".


נור ניוז
מילות מפתח
מקסימוםפלסטינים
תגובות

שם

דוא'ל

תגובות