בימים האחרונים, עקב הסלמה במתיחות בשטחים הכבושים, הודיע ישראל כי הקמת חומה באורך 40 קילומטר תמנע את עליית האיום.
זו אינה החומה הראשונה שהמשטר מקים בתואנה של ביטחון משפיל, ובעבר ניסה המשטר לצמצם את פגיעותו להתנגדות העם הפלסטיני באמצעות יישום תוכניות דומות.
ב-1992 פתח המשטר הציוני בפרויקט לבניית חומת תמך סביב השטחים הכבושים. הפרויקט נמשך למרות החלטת בית הדין הבינלאומי לצדק ב-2004 כי יש להרוס אותו. בשנת 2002, בהוראת ראש הממשלה הציוני דאז אריאל שרון, החלה בניית קיר תמך נוסף. צעדים דומים נוספים שנקט המשטר כדי להבטיח את הביטחון בשטחים הכבושים כוללים בניית חומת תמך בגבול עם מצרים ב-2010 באמתלה של הגעת מהגרים ממדבר סיני.
בנוסף, בשנת 2015 נקט המשטר הציוני בפעולה דומה ובנה חומת תמך בגבול עם ירדן. ב-2015 פתחו הציונים בפרויקט חומה רביעית בסוריה וברמת הגולן, ואמרו שגובהו יהיה 5 מטרים.
בניית חומה חמישית על הגבול עם עזה על ידי המשטר הציוני החלה ב-2016 כדי להגביל את השפעתם של חמושים פלסטינים. ב-2017 החל המשטר הציוני לבנות חומה שישית בגובה שישה מטרים בגבול לבנון. משטר זה לא הזניח את בניית חומות תמך סביב השטחים הכבושים לאורך הגבולות הימיים. הקמת חומת ים ומכשול בן שלוש קומות לאורך החוף הצפוני של עזה הפכה לפרויקט נוסף כביכול ביטחוני בשיטת חומת תמך.
פעולה זו של המשטר הציוני נעשתה לאחר גילוי היכולות הימיות של מוגבמט, במיוחד מבצע הצלילה של חמאס. בניית חומות תמך על ידי המשטר הציוני בחלקים שונים של השטחים הכבושים ותקוותם להגן על היישובים הציוניים מאש מוגבמט גרמו לשטחים שנכבשו על ידי משטר זה להיראות כמו ערי אירופה מימי הביניים. ערים שניסו למנוע התקפות מבחוץ על ידי בניית חומה סביב עצמן.
עם זאת, התפתחות יוזמות ההתנגדות הפלסטינית והגדלה משמעותית בפוטנציאל הכמותי והאיכותי של קבוצות מיליטנטיות פלסטיניות הביאו לפסיביות חסרת תקדים של המשטר הציוני, שהבטיח ביטחון מתמשך לפליטים בשטחים הכבושים. יכולתה של ההתנגדות הפלסטינית מבוססת על יכולת הולכת וגדלה של העם, ובתנאים כאלה נראה שבעתיד המשטר הציוני ייאלץ להקים חומות תמך סביב שכונות ורחובות.
נור ניוז