"המהלך הרוסי ישאיר חותם עוד עשרות שנים ויהווה נקודת מפנה בסדר הגיאו־פוליטי, המאקרו־כלכלי והפיננסי העולמי" כתב פינק. בתוך כך נאמר כי גם בכירי המנהלים של קרן המטבע הבינלאומית התריעו כי "בטווח ארוך, המלחמה עלולה לשנות באופן מהותי את הסדר הכלכלית והגיאו־פוליטי הגלובלי אם סחר האנרגיה ישתנה, שרשראות האספקה יתעצבו מחדש, מערכת התשלומים הבינלאומית תתפורר ומדינות יחשבו מחדש על החזקות מטבע רזרבה.
המתח הגיאו־פוליטי מעלה את הסיכונים לפרגמנטציה כלכלית (התפרקות לחלקים קטנים), במיוחד עבור סחר בינלאומי וטכנולוגיה".
ארה"ב וסין, שמנהלות מלחמות סחר ולוחמות על ההגמוניה בכלכלה העולמית, מסתכלות על המתרחש בעולם ומסיקות מסקנות.
פינק מקדם את הרעיון : שחברות וממשלות בעולם יבחנו מחדש את התלות שלהן וינתחו מחדש את מערך הייצור שלהן.
כלומר, מה שפעם היה נראה טבעי (להיות תלוי במדינה אחרת), ישתנה ללא הכר ? חברות יחלו להעביר את הפעילות בחזרה הביתה או לפחות קרוב יותר לבית, תוך נסיגה מפעילות בחו"ל שתתורגם לפחות סחר בינלאומי ופחות אינטראקציה.
פינק הבהיר כי אותה נסיגה, תיצור אתגרים חדשים לחברות, לרבות זינוק בעלויות הייצור ולחץ על רווחי החברות. התוצאה הסופית : בגלל האינפלציה, שרשראות האספקה ישובשו וישתנו. השיקול שהוביל את החברות ב־30 שנות תור הזהב של הגלובליזציה – שיקול עלות־תועלת כלכלית גרידא – כבר לא יהיה היחיד ואף לא החשוב ביותר. יהיו שיקולים אחרים לחברות ולמדינות, כגון תלות, זמינות, גישה ואספקה שוטפת. לכן כדאי לבחון מחדש את המדיניות של המדינות השונות בהקשר של ביטחון מזון – יכולת המדינה לספק מזון איכותי באופן רציף ומתמשך ללא קשר למצב הסוציו־אקונומי של האזרח.
פרגמנטציה של משק האנרגיה העולמי והתפרקותו לגושים נפרדים יצמצמו את ההיצע ובכך יגרמו להעלאות מחירים. לדוגמה, אם חברה אמריקאית התבססה על חומר גלם סיני כי הוא היה הזול ביותר – כעת תצטרך לקנות אותו במחיר גבוה יותר בארה"ב, קנדה או מקסיקו, כדי להבטיח אותו ולא להיתקע או לפגוע בתהליך הייצור וההרכבה.
פינק ציין כי מאזני החברות ומשקי הבית במדינות כמו ארה"ב, הם חזקים ביותר כיום. בראיית מאקרו, המגזרים השונים יכולים להתמודד עם עליות המחירים. אך לא לעולם.
לא ברור מה יקרה בעתיד, מה שכן כבר קרה הוא שקרן המטבע וה־OECD עדכנו את תחזית הצמיחה של העולם ושל המדינות המפותחות כלפי מטה לשנתיים הבאות. אבל המלחמה עדיין לא הסתיימה, ואולי תהיה מלחמה ארוכה. כלומר האפקט ההרסני נמשך.
האינפלציה כנראה איננה תופעה זמנית או חולפת וגם לא ההאטה בפעילות הכלכלית הצפויה. לכן ב- OECD הזדרזו להוריד את תחזית הצמיחה העולמית ב־1% ( הירידה הצפויה באירופה היא 1.5%) כאשר העלייה באינפלציה העולמית צפויה להגיע ל- 2.5% (2% עבור מדינות המערב ואירופה).
האינפלציה חוזרת ובעוצמה מלאה. אם העולם יהפוך להיות מקום עם פחות יחסי גומלין והרבה יותר גושים שחיים בעימות או ב"מלחמה כלכלית", אז הפרגמנטציה שתחולל את האינפלציה חוזרת בגדול.
לאור זאת, נוצר אתגר לבנקים המרכזיים שכבר חווים העלאת מחירים ואינפלציה. הדילמה המוניטרית חוזרת אף היא במלוא עצמתה.
על רקע זה ישראל צפויה להיקלע למצב קשה מאוד, שלא ידעה עד כה. הרי סחר החוץ של ישראל מהווה כ־52% מהתמ"ג, מעל הממוצע העולמי, ועל פי מחקרים רבים ישראל ממוקמת בראש הרשימה בתלות באספקת מזון מחו"ל.
נור ניוז