שימו לב למשפט הזה: "סוריה היא עמוד תווך של הביטחון הערבי, ולכן עמדת איחוד האמירויות בתמיכה בשלמותה הטריטוריאלית וביציבותה היא נחרצת".
הצהרה זו לא נאמרה על ידי תומכי ההתנגדות, אך נאמה בשבת על ידי יורש העצר של אבו דאבי מוחמד בן זאיד, תומך נלהב של קבוצות חמושות המתנגדות לממשלת סוריה, במהלך פגישה עם בשאר אל אסד בארמון אל שאטי באבו. דאבי.
משנת 2011, כאשר המערב ושכירי החרב שלו במערב אסיה וצפון אפריקה, בעיצומם של הדומינו הגדלים במהירות של המהפכות הערביות, נכנסו לתרחיש מלחמת פרוקסי בסוריה תחת הסיסמה "אסד חייב ללכת" ומטרתו לכבוש את חזית ההתנגדות, עד היום, שבטיול הראשון שלו, אסד הגיע למדינה ערבית באבו דאבי, ההיסטוריה כתבה לקחים רבים בדפיה.
במהלך ביקורו באיחוד האמירויות נפגש נשיא סוריה עם יורש העצר של אבו דאבי, מוחמד בן זאיד, ושליט דובאי, מוחמד בן ראשיד, כדי שהעולם יוכל לראות במו עיניו כיצד עמדתן של מדינות, עם תמיכתם המקיפה בקבוצות חמושות בסוריה, הדגישו תמיד שבשאר אסד אינו נחשב לחלק מהפתרון, אלא לחלק מהבעיה, והם מברכים אותו.
אנואר גרגאש, יועצו של נשיא איחוד האמירויות לעניינים דיפלומטיים, אמר על המסע כי איחוד האמירויות ממשיכה לנהל מדיניות ריאלית של הפחתת מתחים וחיזוק תפקידן של מדינות ערב בגישה מעשית ורציונלית למציאת פתרונות למשברים אזוריים.
בפגישה עם בשאר אל-אסד, כינה מוחמד בן זאיד את סוריה עמוד התווך והעמוד השדרה של הביטחון הערבי, קרא לנסיגה של כוחות זרים באופן בלתי חוקי בסוריה, והדגיש את רצונה של איחוד האמירויות הערביות לחזק את שיתוף הפעולה עם סוריה באזורים המממשים את האידיאלים של שני העמים האחים.
גישה זו וכמובן ביקורו של נשיא סוריה בשאר אל-אסד באיחוד האמירויות נתקלו בתגובת נגד של ארה"ב, כאשר דובר מחלקת המדינה האמריקאית נד פרייס אמר: "אני מאוכזב עמוקות ונסער מהניסיון לכאורה הזה לתת לגיטימציה משטרו של בשאר אל-אסד".
השינוי בגישתה לכאורה של איחוד האמירויות לממשלת בשאר אל-אסד החל לפני כשנה וחצי, כאשר בעקבות התגברות הלחימה בסוריה, בתמיכת איראן ורוסיה, החלו קבוצות תקפירי חמושות להשמיד,
עם הפעלת המשימה הפוליטית של איחוד האמירויות בדמשק, והתרחבה לאחר שחרור השטחים שנכבשו על ידי קבוצות אלו.
סיסמת ה"ריאליזם" שיצאה במקביל לביקורו של בשאר אל-אסד באיחוד האמירויות כדי להסביר את מטרת המדינה לנרמל את היחסים עם סוריה היא תרגום של העובדה הבלתי ניתנת לערעור כי העיסוק בפוליטיקה ספקולטיבית המבוססת על דולרי נפט שכירי חרב בובות נגמרו.
אין ברירה אלא לשנות את מהלך העבר ולכבד את רצון העמים.
המצב הזה הוא בדיוק כמו בתימן, והמדינות הפולשות לתימן ייאלצו בקרוב לנטוש את המדיניות ההגמונית ולדבר עם הנציגים האמיתיים של העם התימני.
אמנם ניתוח השורשים, הגורמים והתנאים לשינוי גישות כאלה דורש הסברים מפורטים, אולם אם ברור למודעים לבעיות האסטרטגיות באזור, ההשלכות של תמיכת איראן במדינות עצמאיות והתנגדות לכפיית רצונם של מדינות חוצות-אזוריות ובעלות בריתן במדינות עצמאיות ניכר היום בבירור.
הסיבה להתעקשותו של הבית הלבן לשנות את המדיניות האזורית של איראן נעוצה גם בחוסר יכולתו של המערב לכפות את רצונו המדיני באזור, שכן ההגמוניה של ארצות הברית ובעלות בריתה מתמודדת כעת עם אתגרים רציניים והופכת את מדינות באזור מבינים שהם לא צריכים לשים את כל הביצים שלהם בסל של וושינגטון ותל אביב.
נור ניוז