האם מתווה הבידוד הנוכחי מסייע בקטיעת שרשראות ההדבקה? לפי הנחיות משרד הבריאות, חולי קורונה יכולים לקצר את הבידוד לחמישה ימים בלבד אם שתי בדיקות אנטיגן שביצעו בימים הרביעי והחמישי לבידוד יראו תוצאה שלילית. המצב בפועל הוא שמאומתים רבים ממשיכים לקבל תוצאות חיוביות והאחריות נשארת בידי האזרחים: האם לשבור את הבידוד או להשלים אותו בהתאם לנדרש?
נועה, בת 26 מהרצליה החלימה מאומיקרון בשבוע שעבר וסיפרה ל-N12: "בימים הרביעי והחמישי לבידוד ביצעתי בדיקות אנטיגן ביתיות וכל התוצאות היו חיוביות. בעקבות זאת נאלצתי להישאר בידוד יומיים נוספים - וביום השביעי, לפי ההנחיות שקיבלתי ממשרד הבריאות, יכולתי לצאת החוצה גם בלי לבצע בדיקה נוספת. רוב האנשים שאני מכירה לא קיבלו תוצאה שלילית ביום החמישי כך שבמציאות, זה נדיר שמישהו יסיים את הבידוד מוקדם בזכות בדיקות אנטיגן".
על הפרק עלתה ההצעה לחזור למתווה של שבעה ימי בידוד, כדי לחסוך בבדיקות האנטיגן ההמוניות ולא ליצור פתח לכך שמאומתים חיוביים ימשיכו להדביק. ד"ר ארנון שחר, ראש מערך הקורונה של מכבי שירותי בריאות אמר ל-N12: "החלטנו שאנחנו סומכים על אזרחי ישראל, וכיום אנשים מבינים שהם רוצים לשמור על סביבתם. אם אדם נמצא חיובי בשתי בדיקות אנטיגן רצופות והוא מחליט לצאת החוצה על דעת עצמו, הוא יסכן את האנשים סביבו בהידבקות בנגיף. כך או כך, אני בעד לדבוק במדיניות הנוכחית מכיוון שיותר גרוע מהחלטה לא טובה זה שינוי תכוף בהחלטות. חולי קורונה שנמצאו חיוביים ביום החמישי, צריכים להשלים יומיים נוספים של בידוד".
לדבריו של ד"ר שחר, כדי להבין את תמונת המצב כדאי לבחון את היקף התופעה: "ניתן לאסוף נתונים על היציאה מן הבידוד ביום החמישי ולקבל החלטות בהתאם, אבל אין טעם לשנות מדיניות ללא ביסוס. נכון יותר להישאר לאורך זמן עם מתווה שאליו האזרחים רגילים, מאשר לשנות לעתים קרובות מדי את ההחלטות".
ד"ר נדב שורק, מנהל המעבדה למיקרוביולוגיה ומחלות מתפרצות בבית החולים אסותא אשדוד, מסביר: "בדיקת האנטיגן יכולה לצאת חיובית גם שמונה ימים לאחר הגילוי הראשוני. זה תלוי בקצב ההחלמה של האדם הנדבק ובמשתנים נוספים כמו אופן ביצוע הבדיקה. בעיה נוספת היא שהבדיקה הזו אינה מפוקחת: יש שוני בצורת הדיגום, ולכן מתקבלים הדיווחים הסותרים על כך שאדם נמצא חיובי בבדיקה אחת ושלילי בבדיקה אחרת".
"החיסרון הכי גדול של בדיקת האנטיגן היא הרגישות", מוסיף ד"ר שורק. "לבדיקה לוקח זמן עד שהיא מתגלה כחיובית ויהיו חולים שיימצאו שליליים באנטיגן, למרות שייתכן שהם מאומתים ומדבקים. הבעיה האמיתית של הבדיקה היא מתי היא מזהה לראשונה את המאומת כחיובי - רק לאחר זמן דגירה של הוירוס".
"ברור שהיינו רוצים להתבסס רק על בדיקות PCR, אבל אין לנו כמדינה את היכולת לעשות זאת. אין ספק שבדיקת האנטיגן אינה טובה כמו בדיקת PCR. עם זאת, לא הכול זה רק השיקולים הבריאותיים - יש לחץ כלכלי-חברתי לשחרר אנשים כמה שיותר מוקדם וכך נולד המתווה הזה. ואכן חבל לפספס את האפשרות הזו, אבל אין ספק שמי שנמצא חיובי בבדיקת אנטיגן ביום החמישי, צריך להישאר בבידוד".
לסיכום, מבהיר ד"ר שורק: "כל עוד תוצאת בדיקת האנטיגן חיובית - המשמעות היא שהווירוס עדיין נוכח בגופו של הנדבק. לכן, גם שמונה ימים לאחר מכן, אם התוצאה תהיה חיובית מומלץ שלא לצאת מהבית ולהתרועע עם אנשים מפני שיש סכנה להדבקה".
החשש: הידבקות באומיקרון אינה מגנה מהידבקות בווריאנט החדש
מאז תחילת משבר הקורונה בישראל במרץ 2020 נדבקו והחלימו 2 מיליון ו-300 אלף ישראלים מהנגיף. מאז התפרצות גל האומיקרון בישראל, החלימו יותר ממיליון איש. לאחרונה הודיע משרד הבריאות על מעקב אחר וריאנט חדש, 2BA, שמסומן באופן דומה לאומיקרון.
כעת נשאלת השאלה אם המחלימים מוגנים מהדבקה חוזרת, אך הנתונים הראשוניים אינם מעודדים. ד"ר אורן קובילר, וירולוג מאוניברסטת תל אביב מסביר: "יש נתונים על כך שאנשים נדבקו גם באומיקרון וגם בוריאנט BA2 אבל אין בסיס נתונים רחב ומשמעותי שממנו ניתן להסיק מסקנות חד-משמעיות. הוריאנטים הללו רחוקים ביסוד המוטציות שלהם, באותו האופן שבו אומיקרון שונה מדלתא. כלומר, בוריאנט BA2 יש כ-20 מוטציות שאינן זהות במבנה שלהן לאומיקרון שהתפשט בישראל. לכן בשלב זה אי אפשר לצאת מנקודת הנחה שקיימת הגנה אצל מחלימים מפני הווריאנטים החדשים שהתגלו".
סיבה נוספת לכך שמחלימי האומיקרון עדיין עלולים להיות חשופים להדבקה נוספת היא האופי הקל של המחלה: "מרבית מחלימי האומיקרון עברו מחלה קלה ולעתים אף לא הרגישו סימפטומים כלל, לכן גם הסיכוי לפתח נוגדנים רבים הוא נמוך יותר מאשר אלו שסבלו מתסמינים קשים", מסביר ד"ר קובילר.
נור ניוז