יותר מחמש שנים אחרי שנחשפו לראשונה החשדות לשחיתות ברכש הצוללות מגרמניה, הממשלה תאשר היום (ראשון) בישיבתה השבועית הקמת ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת הפרשה. הוועדה, שבראשה יעמוד שופט, תוסמך לחקור את תהליכי קבלת ההחלטות של הדרג המדיני בכל הקשור לתהליכי רכש ועסקאות כלי שיט, וכן את מעורבתם של קצינים ובכירים ביטחוניים לשעבר כמתווכים בעסקאות ביטחוניות גדולות.
ההצעה, אותה מקדם שר הביטחון בני גנץ בתמיכת ראש הממשלה החליפי יאיר לפיד, צפויה לזכות לתמיכת רוב ברור מבין שרי הממשלה, מלבד שרת הפנים איילת שקד שהודיעה כבר כי היא מתנגדת. ראש הממשלה נפתלי בנט, שבעבר התבטא נגד הצורך לחקור את פרשת הצוללות, נוטה להימנע בהצבעה. יו"ר תקווה חדשה גדעון סער הודיע כי ייתן חופש הצבעה לשרי המפלגה. סער עצמו מתכוון לתמוך בהצעה, אך חבר מפלגתו שר השיכון זאב אלקין שוקל להתנגד או להימנע.
שר החוץ יאיר לפיד אמר לקראת ההצבעה בממשלה: "הבטחתי שלא נשקוט ולא ננוח עד שהוועדה תוקם - וקיימנו! ההצעה שתעלה היום בממשלה, היא חוב שלנו למדינת ישראל. פרשת הצוללות וכלי השיט, היא פרשת השחיתות הביטחונית החמורה בתולדות ישראל ונדרש להפוך כל אבן כדי להגיע לחקר האמת, זו המחויבות שלנו כלפי חיילי צה"ל, כלפי אזרחי ישראל".
גנץ מנסה לקדם מהשבוע הראשון להקמת הממשלה את הקמת ועדת החקירה הממלכתית לפרשת הצוללות, שנחשפה לראשונה על ידי רביב דרוקר בנובמבר 2016. במשך חודשים ארוכים המהלך התעכב לאור ההתנגדות העקרונית של סיעת ימינה. במהלך תקופה זו אנשי התנועה לאיכות השלטון, מלווים בקבוצת בכירים ביטחוניים לשעבר, קיימו פגישות רבות עם בכירים בממשלה, בהן גם שר המשפטים גדעון סער וראש הממשלה בנט, והפעילו לחץ להקים את ועדת החקירה ולמוסס את ההתנגדויות. הקבוצה נפגשה גם עם ראש הממשלה, שהתנה את העלאת ההחלטה לדיון בממשלה בהשלמת עסקת הצוללות עם גרמניה. ביום חמישי העסקה נחתמה ובנט הסיר את התנגדותו לקידום ההחלטה על ועדת החקירה.
לקראת ההצבעה, גנץ קיים אמש מפגש בזום עם הפורום הביטחוני של התנועה לאיכות השלטון, שמורכב מבכירים לשעבר במערכת הביטחון כגון ראש המוסד לשעבר תמיר פרדו, ראש שב"כ לשעבר כרמי גילון, שהב"ט והרמטכ"ל לשעבר משה (בוגי) יעלון, הרמטכ"ל לשעבר רא"ל (במיל') דן חלוץ ואלופים נוספים במיל', שדחפו להקמת ועדת החקירה. "המטרה שלי זה שמירה על הביטחון הלאומי ומבחינתי, עבודה של ועדה כזו תביא את האמת ואת הממצאים, ויהיה ברור כתוצאה מכך שלא משחקים בביטחון", פירט והוסיף כי הוועדה "תוכיח שאנחנו מדינה דמוקרטית שמפקחת על הנעשה בה". בנוסף, ביקש להדגיש כי הוא "לא פועל ממניעים אישיים אלא כשר ביטחון מתוך צורך לאומי קריטי".
פעילי "חקירה עכשיו" צפויים להפגין היום מחוץ למשרד ראש הממשלה. "כל מי שיצביעו נגד או ימנע בהצבעה יורקים בפרצופם של אזרחי ישראל", מסרו. "בלתי נתפס שאינטרסים אישיים ופוליטיקה קטנה יגברו על האינטרס הציבורי". המפגינים יבקשו להבהיר לשרים "כי רק ועדת חקירה ממלכתית תסיר את העננה מעל לפרשת השחיתות הביטחונית החמורה בתולדות המדינה".
ההחלטה מפרטת את הליכי הרכש הספציפיים שהוועדה מתבקשת לבחון: רכש ספינות מגן סער; רכש צוללות; רכש ספינות נגד צוללות; הפרטת מספנות חיל הים והסכמה למכר צוללות צד ג' (מצרים). "הוועדה תקבע ממצאים ומסקנות לגבי מכלול ההיבטים הנוגעים להתנהלות מקבלי ההחלטות בדרג המדיני בתהליכים האמורים לרבות ממשקי העבודה ושיתוף הפעולה בינם ובין מערכת הביטחון, לרבות החלטות מדיניות שונות שנלוו לתהליכים אלו והתנהלות אל מול גורמי חוץ", כך נכתב בהחלטה. מאחר ונגד חלק מהמעורבים בפרשת הצוללות עומדים כתבי אישום, ההחלטה מבהירה שהוועדה לא תחקור את התנהלותם של נאשמים בהליכים פליליים ולא תקבע ממצאים מסקנות או המלצות בעניינם, וכי בכל מקרה שהעדים בהליכים הפליליים יזומנו להופיע בפני הוועדה יהיה תיאום עם היועץ המשפטי לממשלה.
מההחלטה עולה שככלל, הוועדה אמורה לקיים את דיוניה בדלתיים סגורות, ולא לפרסם את הפרוטוקולים שלה - אלא אם "נושאי הדיון לא כוללים ידיעות סודיות או מידע שיש בו סיווג ביטחוני בכל רמת סיווג". גם הדוח הסופי שתגבש הוועדה יהיה נתון ברובו לאותם כללי סיווג וסודיות, שייקבעו בתיאום עם משרד הביטחון; הדו"ח יוגש לחברי הממשלה ולחברי ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. יחד עם זאת, ההחלטה לא קובעת דד ליין ורק מבקשת שהדוח יוגש "בהקדם האפשרי".
העלות התקציבית של הוועדה, כך לפי הצעת המחליטים, היא תשעה מיליון שקלים - שבעה מתקציב משרד הביטחון ושני מיליון שקלים ממשרד המשפטים. לטובת פעילות הוועדה יוקצו להנהלת בתי המשפט שמונה תקני כוח אדם.
נור ניוז