הקו התקשורתי המרכזי שהחל על ידי ארצות הברית והמשטר הציוני שבועות ספורים לפני תחילת השיחות וממשיך, מאשים את איראן בבזבוז זמן כדי לקדם את תוכנית הגרעין שלה ולהפעיל לחץ על שולחן המשא ומתן.
הקו התקשורתי הזה, שמשתמש בטקטיקה של לוחמה פסיכולוגית "כתובת שגויה", מהווה מעין כיסוי לפעולות דומות שארצות הברית והמשטר הציוני נוקטים, והטרויקה האירופית עוקבת אחריה בזהירות.
פעילותה הגרעינית של איראן מתנהלת בשקיפות מלאה ותחת הגנה של סבא"א, ואין ספק שארה"ב מבקשת לבסס את טענותיה.
יתר על כן; על פי החדשות שהגיעו לנורניוז, איראן גם החלה באינטראקציות בונות חדשות כדי לסיים את הסוגיות הנוכחיות בין טהראן לסבא"א, לגביהן מידע מפורט יותר יסופק בבוא העת.
מצד שני; איראן, עם נוכחותה החזקה ותוכניתה במשא ומתן, הראתה שהיא גם מחפשת הסכם וגם גיבשה הצעות משפטיות בונות להגיע אליו.
מתחילת סבב המשא ומתן החדש, מנהל המשא ומתן הבכיר של איראן, למרות משרות רבות אחרות, ביטל את כל תכניות העבודה שלו ובנוסף לנוכחותו המתמדת ליד שולחן המשא ומתן, יש לו גם תוכניות רבות וגדולות להיפגש. ולדבר עם גורמים משפיעים אחרים. מתקדם.
ארה"ב, שטוענת שאיראן לא רצינית ושטהרן מנסה לבזבז זמן, מתמקדת אך ורק בקידום תוכניות הפעילות הפסיכולוגיות והתקשורתיות שלה ומבקשת להגביר את הלחץ מחוץ לשולחן המשא ומתן.
סוגיה משמעותית שהועלתה בתקשורת הישראלית בימים האחרונים, בעקבות חדשות חיוביות יחסית על שיחות וינה כפרויקט ארה"ב-ישראלי משותף, היא ההסכם בין וושינגטון לתל אביב לקיים תרגיל משותף לתקיפת המתקנים הצבאיים של איראן. .
הידיעה, שהתפרסמה במקביל לביקורו של שר המלחמה הישראלי בארה"ב, עלתה בימים האחרונים לכותרות בתקשורת המערבית והעברית.
ראוי לציין כי; רוברט מלי, הנציג המיוחד של ארה"ב לאיראן, שהוא הנציג המיוחד של האיחוד האירופי בשיחות בווינה, דחה את נסיעתו לאוסטריה בשל הצורך של פקידים אמריקאים להיפגש עם שר המלחמה הישראלי!
עד כה, לא היה סימן מבטיח בהתנהגותם ובנאומים של פקידים אמריקאים לכך שארה"ב מוכנה להגיע להסכם טוב, ו"איומים וסנקציות" ממשיכות לשלוט במדיניות ארה"ב כלפי איראן.
הרפובליקה האסלאמית של איראן נכנסה למשא ומתן בכנות ובמחויבות מתחילת ההשתתפות במשא ומתן גרעיני חדש בתום הממשלה העשירית, ולאחר סיום הסכם בורג'ם והתהליכים לאחר נסיגתו הבלתי חוקית, ממשיך השלושה עשר עם אותה גישה.
כעת חשוב יותר מאשר עדיפות לאיראן להגיע להסכם חדש, לנוע במסגרת היעדים שנקבעו למימוש הזכויות החוקיות של העם האיראני.
ארצות הברית והצדדים האחרים למשא ומתן יכולים לסמוך על תום הלב והכנות של איראן אם יש להם את היושר והרצון להגיע להסכם טוב.
ההתעקשות לתת את הכתובות השגויות ללא ספק מציגה את הנתיבים הלא נכונים, המסתיימים במבוי סתום וכישלון.
נור ניוז