על פי התקשורת האמריקנית, מספר חברי בית הנבחרים של ארה"ב מהמפלגה הרפובליקנית והדמוקרטית הציעו ביום שלישי תוכנית להתמודדות עם תוכנית המל"טים של איראן.
הדמוקרט גרגורי מיקס, יו"ר ועדת החוץ של בית הנבחרים, הרפובליקני מייקל מק'קול, הדמוקרט טד דויטש וג'ו ווילסון הרפובליקני הציעו הצעת חוק שנקראת חוק השעיית הרחפנים של איראן, שמתואמת. עם הסנקציות הקיימות בארה"ב נגד תוכנית הנשק של ארצנו, אספקה, מכירה או העברה של מל"טים ייכללו גם כן.
מנסחי התוכנית האנטי-איראנית אמרו שמטרת חוק השעיית המל"טים של איראן היא למנוע מהרפובליקה האסלאמית וכוחות הציר שלה לקבל גישה למל"טים שיוכלו לשמש כדי לתקוף את ארצות הברית או בעלות בריתה.
גם גרגורי מיקס טען; מל"טים איראניים קטלניים מסכנים את ביטחון ארה"ב ואת השלום האזורי!
הוא גם אמר כי ההתקפות האחרונות של מל"טים איראניים על כוחות ארה"ב, ספינות סוחר ונגד שותפים אזוריים, יחד עם ייצוא טכנולוגיית המל"טים לאזורים שבהם יש עימות, הם איום רציני.
ציין כי חוק השעיית המל"טים של איראן עולה בקנה אחד עם חוק הסנקציות הנוכחי בארה"ב, גרגורי מיקס אמר כי התוכנית שולחת מסר חזק לקהילה הבינלאומית כי ארה"ב לא תסבול את תמיכת הממשלה בתוכנית המל"טים של איראן.
בהקשר זה, לפני מספר חודשים, בתחילת אפריל השנה, אמר הגנרל קנת מקנזי, מפקד הטרוריסטים האמריקאים שבסיסם במערב אסיה, המכונה Centcom, בעדות כתובה לוועדת הכוחות המזוינים של ארה"ב: "איראני. - תמכו בחות'ים בתימן "בינואר, יותר מ-150 טילים ותקיפות מזל"טים כוונו למטרות צבאיות, תשתיות ואזרחיות בסעודיה".
מקנזי הזהיר כי השימוש הנרחב של איראן במזל"טים קטנים ובינוניים לפעולות סיור ותקיפה גרם לכך שלראשונה מאז מלחמת קוריאה, ארצות הברית איבדה את עליונותה האווירית על הפעולות באזור.
"אלא אם כן תהיה לנו רשת לזהות ולהביס את העליונות הזו בשימוש ברחפנים, איראן תישאר אגרסיבית באזור", אמר.
במקביל לאווירות העוינות הללו, גם אנשי הצבא והפוליטיקה של המשטר הציוני דיברו על יכולת המל"טים של ארצנו, יחד עם הגורמים האמריקאים, על מנת לספק ביטחון.
לאחרונה דיבר שר המלחמה הישראלי, בניאגנץ, על סכנת המל"טים האיראניים לביטחון אזור מערב אסיה והעולם, וקרא לתושבי המערב להטיל הגבלות על תעשיית המל"טים של איראן בפעולה משותפת.
משרד האוצר האמריקני גם הטיל סנקציות על ארבעה אזרחים איראנים, כולל מפקד יחידת התעופה והחלל של משמרות המהפכה, יחד עם שתי חברות איראניות נוספות, בגין שיתוף פעולה עם פרויקט המל"טים האיראני.
בניגוד להצהרות לכאורה של פקידים אמריקאים כי הם מנסים להפחית את המתיחות בין טהראן לוושינגטון, נראה שהם עובדים עם כמה מדינות אירופיות, במיוחד בריטניה, כדי לנסות לפתוח מחדש תיקים ביטחוניים חדשים נגד איראן כדי להצדיק את הארכת הסנקציות הלא צודקות. הזרם, או אפילו ההסלמה שלו, סותרים את טענותיה של וושינגטון.
האמריקאים הראו שאין להם עניין אמיתי לשים קץ למחלוקות ביניהם עם איראן.
האסטרטגיה העיקרית של ארצות הברית היא לערב את איראן במעגל אינסופי של מקרים ביטחוניים, סנקציות נרחבות ומשא ומתן אינסופי על מנת להכיל את מה שהיא מחשיבה כאיראן בעלות הנמוכה ביותר באזור.
דבריו של הגנרל מקנזי על חוסר האיזון באזור וחוסר היכולת של צבא ארה"ב להשתלט על כל שמי מערב אסיה בשל רוחב ומורכבות יכולת המל"טים של איראן הם סימנים ברורים לשינוי במשוואות באזור.
הכישלון הנרחב של ערב הסעודית במלחמת תימן ותבוסת פרויקט המלחמה הימית נגד איראן, שכלל פיראטיות אמריקאית-בריטית והתקפות ישראליות על מכליות נפט וספינות סוחר בבעלות איראן ובמגזר הפרטי, הם כולם סימנים לתגמול הנרחב של איראן. ארצות הברית ובעלות בריתה מכריזות על שינוי במאזן הביטחוני באזור מערב אסיה.
אבל האם האמריקנים יכולים להצליח בסוגיית המל"טים האירניים?
במצב הנוכחי, כצעד ראשון, כמו בפרויקטים קודמים שמטרתם להבטיח את סביבת איראן, פועלים שפת הפאניקה ומנגנון התקשורת והדיבור של פוליטיקאים אמריקאים, אירופאים וציונים, להעלות בהדרגה את סוגיית יכולת המל"טים של איראן. הליך משפטי כאיום.הכנס אקוטי ליציבות אזורית ועולמית.
יש לציין שבניגוד לנושא הגרעין, איננו עומדים בפני משטר פירוק נשק בינלאומי שיש לו קונצנזוס עולמי או, בדומה לסוגיית הטילים, משטר שליטה שהוסכם על כמה מעצמות גדולות בדמות ה-MTCR.
סוגיית המל"טים ככלי צבאי בהקשר של בקרת נשק היא מקרה חדש לחלוטין, שעדיין יש מעט ספרות משפטית לגביו, ותושבי המערב מנסים לבסס הליך משפטי באמצעות הפחדה של איראן מפני יכולת המל"טים.
בשני העשורים האחרונים נעשה שימוש רב יותר ברחפנים ככלי צבאי באזור מערב אסיה, ובשנים האחרונות, בנוסף לאיראן, גם טורקיה, פקיסטן והמשטר הציוני החלו להרחיב את תעשיית המל"טים שלהן.
בהתחשב בכך, למרות שהאמריקאים לא יכולים לעורר קונצנזוס עולמי נגד טהראן לגבי יכולת המל"טים של איראן, כמו סוגיית הגרעין, או להביא איתם כמה מדינות מערביות, כמו נושא הטילים, הם מנסים לשמור על הסטטוס קוו כאופציה ביטחון איראן לנצל זאת.
נסיגת ארה"ב מאפגניסטן, חוסר היכולת של שותפיה הערבים לסיים בהצלחה את מלחמת תימן וכישלון פרויקט המלחמה הימית עם איראן הם כולם סימנים לשינוי במשוואת הביטחון באזור מערב אסיה.
הרפובליקה האסלאמית של איראן הצהירה שוב ושוב כי הציוד הצבאי שלה מיוצר כולו למטרות הרתעה ולמטרות הגנתיות גרידא, וכי התערבות צבאית זרה בשני העשורים האחרונים בגבול איראן-עיראק באפגניסטן ועיראק היא סימן לאסטרטגיה הנכונה. ההגנה של טהראן היא אסטרטגיה שאינה ניתנת למשא ומתן והיא אינה כרוכה בפירוק נשק.
נור ניוז