פתרון שתי המדינות, כפי שהוגדר על ידי החלטות האו"ם, החוק הבינלאומי וההסכמים הבילטרליים נותר הדרך היחידה להבטיח ששניהם פלסטינים וישראלים יוכלו לממש את שאיפותיהם הלגיטימיות", אמר גוטרש בהודעה לסמינר התקשורת הבינלאומי של האו"ם ב-2021 שלום במזרח התיכון ביום שלישי.
גוטרש הוסיף כי מה שנקרא פתרון שתי המדינות ישים "קץ לכיבוש ולהגשמתן של שתי מדינות עצמאיות וריבוניות, החיות זו לצד זו בשלום ובביטחון".
ראש האו"ם קרא גם למאמצים נוספים מצד הישראלים והפלסטינים לחדש את שיחות השלום כדי להגביר את הכדאיות של פתרון שתי המדינות במשא ומתן.
"עלינו לחקור כל הזדמנות להחיות את תהליך השלום", הדגיש גוטרש. "ואני קורא למנהיגים הישראלים והפלסטינים להפגין את הרצון הפוליטי הדרוש כדי להחיות ולחדש את הדיאלוג".
גוטרש המשיך ואמר כי האו"ם נותר מחויב לעבוד עם ישראלים ופלסטינים, ועם השותפים הבינלאומיים והאזוריים, כדי לממש מטרה זו.
החלטות מועצת הביטחון קראו בעבר לפתרון שתי המדינות המבוסס על גבולות 1967, והכריזו על ההתנחלויות בגדה המערבית ובמזרח אל-קודס "הפרה בוטה על פי החוק הבינלאומי ומכשול מרכזי להשגת שתי המדינות. פתרון המדינה".
יותר מ-600,000 ישראלים חיים בלמעלה מ-230 התנחלויות בלתי חוקיות שנבנו מאז כיבוש השטחים הפלסטיניים בגדה המערבית ובמזרח אל-קודס ב-1967.
בחודש שעבר, הנשיא הפלסטיני אבו מאזן נתן למשטר הישראלי שנה אחת לסגת מהשטחים הפלסטיניים הכבושים של עשרות שנים או לעמוד לדין בבית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ).
ישראל כבשה את הגדה המערבית ואת מזרח ירושלים אל-קודס במהלך מלחמת ששת הימים ב-1967. מאוחר יותר היא סיפחה את מזרח ירושלים אל-קודס בצעד שלא הוכר על ידי הקהילה הבינלאומית.
הפלסטינים רוצים לפתור את הסכסוך עם תל אביב על בסיס מה שנקרא פתרון שתי המדינות לאורך הגבולות שלפני 1967. עם זאת, הגורמים הישראלים מתעקשים לשמור על כיבוש השטחים הפלסטיניים.
הסבב האחרון של השיחות הישראליות-פלסטיניות קרס ב-2014. בין נקודות הקושי העיקריות במשא ומתן זה היו המשך פעילותה של ישראל לבניית התנחלויות בשטחים הכבושים.
נור ניוז