להלן מבט מקרוב על כמה בעיות מרכזיות שעומדות בפני המוסד כאשר הסביבה הגלובלית והתפעולית משתנה. התגברות על מכשולים אלו תהיה מכרעת עבור המוסד שכן הוא שומר על הביטחון הלאומי של ישראל.
מדינת המעקב
ההתקדמות הטכנולוגית משתפרת כל הזמן ויוצרת יכולות מעקב חזקות. מצלמות, חיישנים, ביומטריה וכלי סייבר מתקדמים מאפשרים לממשלות וארגונים לנטר פעולות עוינות באופן הדוק ואפקטיבי יותר מאי פעם.
עבור סוכנות ריגול זה יכול להיות סיוט שכן חציית גבולות, זיוף זהויות וביצוע משימות שטח הופכים לקשים יותר ויותר.
המוסד הפך מודע לחלוטין לעולם החדש הזה בשנת 2010, לאחר שלטענתו התנקש בחייו של סגן מפתח חמאס מחמוד אל-מבחוח בחדר מלון בדובאי. כוח המשטרה המקומי הצליח לחבר חלקים גדולים מהמבצע על ידי סקירה וניתוח של צילומי וידאו, ובכך חשף סוכנים ושיטות מבצעיות.
הטכנולוגיות הזמינות התקדמו באופן דרמטי מאז, ויצרו סיבוכים נוספים עבור יחידות השטח של המוסד. עם זאת, ניתן להניח שמומחי המודיעין של ישראל פועלים לפיתוח פתרונות לבעיות חדשות, תוך שימוש בכוח טכנולוגי כדי להרחיב את טווח ההגעה והיכולות של המוסד.
בעיה קשורה היא השימוש הפוטנציאלי בביג דאטה ובינה מלאכותית כדי לפצח את סודות המוסד. ראש הריגול דוד ברנע הורה לאחרונה לוותיקי הסוכנות להימנע מכל ראיונות לתקשורת, כך דיווח היומון " הארץ ", והזהיר כי כלי ניתוח חדשים עלולים לחשוף פיסות מידע מסווגות ולחשוף טקטיקות מבצעיות.
שליטה בערבית ובפרסית
שליטה חזקה בערבית ופרסית תישאר דרישה מרכזית של המוסד בעתיד הנראה לעין. עם זאת, יכולות השפה של סוכנות הריגול עלולות להישחק עקב שינויים דמוגרפיים בישראל.
גלי ההגירה הגדולים של יהודים מהעולם הערבי יבשו מזמן ולא ישובו, שכן מעט יהודים נותרו במדינות מוסלמיות. עד עכשיו, הרבה יותר קשה לישראל לטפח סוכני כיסוי עמוק כמו המרגל האגדי אלי כהן.
המוסד וזרועות ההגנה האחרות של ישראל מפתחות אסטרטגיות שונות להתמודדות עם בעיה זו. אחת מהן היא פיתוח תוכניות חדשניות להכשרת פעילים ואנליטיקאים דוברי ערבית ופרסית. המוסד גם מסתמך על זרים שיבצעו כמה ממשימותיו הרגישות ביותר בשטח האויב.
מחסום השפה ימשיך להוות מכשול רציני עבור המוסד ככל שהוא ילך עמוק יותר לתוך המאה ה-21. עם זאת, גם בחזית זו, כוחה של הטכנולוגיה הישראלית יכול לפצות על חולשות ולהציע הזדמנויות חדשות.
הפאזל של סין
בעוד שסין אינה אויבת של ישראל, המעצמה האסייתית היא גורם בעל חשיבות גוברת בסביבה האסטרטגית של ישראל. בייג'ין ממשיכה להרחיב את קשריה וטביעת הרגל שלה במזרח התיכון, ויחסיה עם איראן מהווים סיבה מיוחדת לדאגה בירושלים.
עם זאת, היכולת של המוסד לאסוף מודיעין על שחקן עולמי מרכזי זה מוגבלת, אומר האנליסט עמי רויקס דומבה.
מנגנון המעקב הנרחב של סין מקשה על סוכנים חשאיים לפעול במדינה, כתב דומבה . יתרה מכך, זרים ניתנים לזיהוי בקלות, ולמוסד אין גישה למאגר גדול של מתגייסים סינים פוטנציאליים כדי להתגבר על הנכות הזו.
התרבות והשפה הסינית מהוות אתגר נוסף עבור מנתחי ופעילי מודיעין, צוין במאמר. ניואנסים לשוניים ותרבותיים הם מורכבים, וישראל לא מייצרת הרבה מומחים לסין שהמוסד יוכל לשכור ולהסתמך עליהם.
בסך הכל, סין היא נקודת תורפה במערכת איסוף המודיעין רחבת ההיקף של המוסד, סיכם הניתוח. במבט קדימה, ישראל תצטרך לתכנן אסטרטגיה יעילה יותר להתמודדות עם האתגר הזה, במיוחד אם קשריה של בייג'ינג עם טהראן ימשיכו להתרחב.
נור ניוז