הדו"ח, עליו דיווח הכתב הפוליטי של אתר וואלה הישראלי, ברק רביד, ציין כי הוכשטיין, ממוצא יהודי ויליד ישראל, נחשב לאחד המקורבים לנשיא האמריקאי, ביידן.
שמו של הוכשטיין הוצע כמועמד אפשרי לתפקיד שגריר ארה"ב בתל אביב, לאחר שהותקן ממשל ביידן.
על פי הדיווח, על פי הציפיות, הוכשטיין יגיע לאזור באוקטובר לסיבוב שיחות ראשון בביירות ובתל אביב.
הדו"ח סבר שמינויו של הוכשטיין כמגשר בניסיון להגיע להסכמה על המחלוקת על הגבולות הימיים בין לבנון לתל אביב, מצביע על כך שקובץ זה תופס תפקיד מתקדם בסדרי העדיפויות של ממשל ביידן.
הוכשטיין ניסה כבר לתווך בין ישראל ולבנון בנושא עתודות הגז והגבולות הימיים במהלך ניהולו של נשיא ארה"ב לשעבר ברק אובמה בשנת 2016 ולא הצליח להשיג פריצת דרך באותה תקופה, בהתחשב בכך שלבנון השקיעה שניים וחצי שנים במהלך אותה תקופה ללא ממשלה.
ראוי לציין כי הוכשטיין נולד בישראל והיגר עם הוריו לארצות הברית, ועבד כיועץ צמוד לביידן שנים רבות, כולל כאשר ביידן היה סנאטור בסנאט האמריקאי, והמשיך בעבודתו כיועץ של ביידן כאשר האחרון מונה לסגן הנשיא אובמה.
בחודש יוני האחרון הביע נשיא לבנון מישל עון את רצונה של ארצו להמשיך במשא ומתן עקיף עם ישראל, בתיווך אמריקאי ואירוח בינלאומי, כדי להגיע להבנות בנוגע לתחום הגבולות הימיים. בהודעת נשיאות לבנון נאמר כי עאון הבהיר, במהלך פגישתו עם פקיד אמריקאי, את רצונו של לבנון להמשיך במשא ומתן עקיף באזור נקורה, עם תיווך אמריקאי ואירוח בינלאומי.
עאון הדגיש את חשיבות ההגעה להבנת הגבול של גבולות ימיים, באופן השומר על זכויות הצדדים הנוגעים בדבר על בסיס חוקים בינלאומיים. עון ביקש מהמגשר האמריקאי, על פי ההצהרה, למלא את תפקידו בדחוף למשא ומתן הוגן וללא משוא פנים, ללא תנאים מוקדמים. נשיא לבנון הביע את תקוותו כי המאמצים האמריקאים שנעשו עם גורמים ישראלים יזכו לתוצאות חיוביות.
עאון קרא למתווך האמריקאי לקחת בחשבון את נוכחותה של ממשלה חדשה בישראל, "מה שעשוי לדרוש מאמץ נוסף כדי להימנע מעיכובים נוספים במשא ומתן, שישראל לא תוכל לכפות ראייה חד צדדית על דרכה".
הוא הביע את פתיחות ארצו לרעיונות שהוצגו במסגרת ריבונות לבנונית מלאה ביבשה ובים. עאון אמר כי "ללבנון יש כמה אפשרויות למקרה שהישראלים לא יגיבו למאמצים שנעשו כדי לקדם את המשא ומתן", מבלי להבהיר מה הם.
באוקטובר 2020 החל משא ומתן עקיף בחסות האו"ם, בתיווך אמריקאי, לאחר סכסוך על אזור בים התיכון העשיר בנפט וגז.
מאז תאריך זה התקיים חמישה משא ומתן עקיף בין שני הצדדים לתחום הגבולות הימיים, האחרון שבהם היה ברביעי במאי האחרון, אך הוא הגיע למבוי סתום.
שטח השטח שנוי במחלוקת הוא 860 ק"מ, על פי המפות שהפקידו לבנון וישראל אצל האו"ם, אך משלחת המשא ומתן הלבנונית מאשרת כי השטח שנוי במחלוקת הוא 2,290 ק"מ.
המשלחת הלבנונית הציגה, במהלך אחד משיחות השיחות שנערכו בעבר, מפה חדשה הדוחפת 1,430 ק"מ נוספים ללבנון, שנדחתה על ידי ישראל.